אהבת ילדות עונה שנייה פרק 16

שנה עברה מאז הדקירה עשיתי השלמת טירונות ובגלל הדקירה הורידו לי פרופיל והייתי עושה יומיות כל יום מ8:00 עד 13:00,התנתקתי והתרחקתי מכולם,בקושי הייתי יוצאת לשכונה וגם ביקשתי מנוי ורועי שלא יעשו ישיבות ואם הם עושים שיודיעו לי לפני שאני לא יהיה בבית,כולם כבר חלק התגייסו כל אחד מצא את הפינה שלו,רק עם הבנות נשארתי בקשר אבל אם הם היו יוצאות עם הבנים לא הייתי יוצאת איתם,לאושרי התייחסתי כמו לזבל כדי שנגמור ולא הסתבך יותר בגללי ושיהיה כל כולו בצבא למרות שנוי ורועי היו מעבירים לי עליו מידע. "בתאלי צאי איתנו היום" אמרה לי עדן מהמשרד שלנו מהצבא "חחח נראה מה יהיה" "כן סוף סוף נראה אותך על אזרחי ולא רק בתמונות" אמר מור הנהג צחקתי הכרתי את החבר'ה בצבא חלק דומים וחלק שונים ממה שהיה בשכונה עדן הפכה לחברה הכי טובה שלי בצבא ומור היה כמו אחי שומר עלי מכל משמר "אולי סוף סוף גל יעשה איתך צעד" אמרה עדן "הוא לא צריך לעשות כלום אם הוא היה רוצה הוא היה עושה" אמרתי לא רציתי להיכנס למערכת יחסים עכשיו רציתי שקט להתנתק מהכל טיפה שנה רגועה ושקטה "טוב יאללה 12:30 בואו נעוף לבית" הלכנו ליואל המפקד שלנו והוא שיחרר אותנו מילה המפקד הכי גבר בארץ "יאלללה סופ"ש" צעק מור החולה נפש הזה שיצאנו מהבסיס "את מקפיצה אותנו לתחנה?" וכבר עלה לאוטו "יש לי ברירה איתכם" וצחקתי הקפצתי אותם לתחנה ונפרדתי מהם לשלום בידיעה שהיום אנחנו יוצאים,"אה יפה שלי" עניתי להדר בדרך לבית "חיים שלי אני יוצאת מהביתה.עושים משהו היום?" "אממ אני לא יודעת אף אחת עדיין לא דיברה איתי..למה יש תכנון?" "יש לאיתי יום הולדת היום הוא חוגג,את לא תבואי נכון?" "לא חיים שלי אבל תלכו תהנו אני יצא עם החברים מהצבא אל תדאגי" "בטוח יפה שלי?" "כן כן בטח",אמרתי וכבר הגעתי לבית נכנסתי וראיתי את דן הבן של אבי אמרתי לו שלום ועליתי לחדר שלי להוריד את המדים.שלחתי לבקבוצה בווצאפ שהיום אני יוצאת איתם שיבואו לפני אלי נישב",על הדרך שלחתי גם לתיתוש הודעה ליום הולדת עדיין איתי זה איתי והוא החזיר לי "תודה רבה אחותי מתגעגע ואוהב". השעה הייתה שמונה בערב נכנסתי למקלחת אחרי 20 דקות יצאתי התלבשתי שמתי לבנים גרביון צבע גוף שמלה שחורה אם שהיא רשת באזור הצוואר ומעל החזה ומאחורה חצי גבר היא רשת,נעלי עקב שחורות,את התכישיטים הרגליים אפילו את הצמיד שאושרי קנה לי אני לא מורידה,"הופהה,מי זאת היפה הזאת?" אמר נוי ושמח לראות אותי ככה "בוא בוא כנס שב איתי קצת" אמרתי לו נעביר שיחת אחים "לאן את יוצאת גברת?" "עם החבר'ה מהבסיס הם עוד מעט יבואו לאן אין לי מושג יזרום איתם..אתם לאן?" "לא יודע יושבים קודם כל אצלי איתי,אולי תבואי?" "אין סיכוי נוי","אושרי השתנה" פתאום בא ביציאה "ו.." אמרתי לו "לרעה בתאלי לא לטובה,הוא כ"כ צריך אותך אין לך מושג כמה" "שיעבור כמו שאני עברתי" "את לא עברת את בחרת להתנתק יש הבדל" "נוי כפרה עלייך אם באת לדבר איתי עליו זה ממש לא הזמן אני רוצה לצאת ולהנות" אמרתי תוך הסתכלות אחרונה בראי,"מצטער חיים שלי צאי תהני תבלי" אמר וחיבק אותי."יפיייםם שליי" צעקתי לעדן מור יוסי סתיו וגל שהם נכנסו לבית,פתחנו שולחן בחצר מכל טוב שאפשר "וואי וואי אם זה ככה אני עובר לגור פה" אמר ויוסי "בכיף נשמתי יש חדר אורחים" צחקנו אם עשו להם כוסות ושתו אני שתיתי טיפה בריזר אבל יש לי סטלה טבעית אני לא צריכה לשתות "מי זאת שהוולכת לכבוש את כל הגברים במדינה" לחש לי מור וצחקתי "לבינתיים אני לא רוצה לכבוש אף אחד" "את לא רוצה אבל את תעשי את זה רק ממבט קטן עליך" אמרה סתיו וצחקנו לקראת 11 וחצי יצאנו מהבית לכיוון מועדון אחרי רבע שעה הגענו,ראינו עוד חבר'ה מהבסיס היה כיף בכניסה היה חבר של רועי הרמתי אליו יד אז הוא הכניס אותו מהר "יאללה בלאגנים" צעק שחף ואני נקרעתי מצחוק,נכנסו למועדון רקדנו השתוללנו היה כיף נתתי לעצמי להתפרק בריקוד אחרי כ"כ הרבה זמן."חיים שלי" מישהי צעקה לי וחיבקה אותה זאת הייתה לינוי "אהובתיי..מה את עושה פה?" "באנו לפה כולם פה יום הולדת לאיתי זוכרת?" אמרה לי שיטט חשבתי לעצמי בלב לראות אותם הרי אין לי דרך לברוח "סבבה חיים שלי" אמרתי לה היא הייתה טיפה איתי והלכה אליהם "אני הולכת לשבת" אמרתי למור שראה שעובר עלי משהו ובא איתי "אפשר בקבוק מים" ביקשתי מהברמן והוא הביא לי "מה קרה?" שאל "החבר'ה מהשכונה שלי פה" אמרתי לו והוא הבין "אני פה" אמר וחיבקתי אותו "תודה חיים שלי" והלב שלי קפא לא אחר ממולי ישב אושרי עם מישהי הוא על הכיסא בבר והיא עמדה לו בין הרגליים שהיא יושבת חצי על הכיסא והוא מחבק אותה לא יכולתי להוריד את המבט ממנו הלב שלי נדקר,נפצע,נפגע אבל ידעתי שאני לא יכולה לבוא בטענות אליו,אושרי סיבב את הראש לכיוון שלי ויצא מצב שלשנייה אחת הסתכלנו אחד לשני בעיניים,שנה שנה כמעט לא ראיתי את הבנאדם הזה אהוב ליבי ואחרי שנה אני רואה אותו עם מישהי אחרת,ישר הורדתי את העיניים "אני צריכה אוויר" הודעתי למור ופשוט יצאתי 2 דקות אחרי סתיו ועדן באו אחרי "מה קרה?" "לא סתם נחנקתי מהעשן בפנים" אמרתי להם והראיתי להם שאני אם בקבוק מים,"בתאל?" מישהו אמר והסתובבתי אליו "איתתיייי" צעקתי והלכתי אליו וחיבקתי אותו כ"כ חזק לא רציתי להתנתק מהחיבוק הזה "מזל טוב חיים שלי תיתוש שליי" אמרתי לו "איזה מתנה ה' נתן לי לראות אותך ביום הולדת שלי" אמר וצחקנו "התגעגעתי יא זבל" אמר "תאמין לי שגם אני מאוד" אני ואיתי ישבנו בחוץ על ספסל השלמנו פערים איך התגעגעתי לבנאדם הזה אין לכם מושג "עם מי אתה מתכתב?יש איזה משיהי באופק?" שאלתי אותו והוא היה נבוך "יש משהו אבל זה בהתחלה לאט לאט בינתיים שקט..ואיך אצלך?" "חחח אצלי,אני רוצה טיפה שקט אחרי מה שעברתי אני צריכה שהלב שלי יהיה רגוע" אמרתי "את יודעת שאושרי הפך להיות זיין" "שיהנה" אמרתי,"אני נהנה" שמעתי קול מאחוריי וראיתי אותו מולי מטר אחד מהשנייה אחרי שנה "טוב אני ילך" אמרתי לאיתי נישקתי אותו בלי והבאתי לו חיבוק למסיבה לא רציתי לחזור אז עליתי על מונית בחזרה לבית אם מחשבות רבות בלב ובראש,שלחתי לעדן ומור הודעה שלא ידאגו ואני בבית ושנדבר מחר,אחרי 10 דקות הגעתי לבית שילמתי לנהג מונית יצאתי נכנסתי לגינה ושם ישב לא אחר מאשר אושרי "איך הגעת לפה?מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו מבלי להסתכל עליו אושרי התקרב אלי הרים לי את הראש אמא איך התגעגעתי לפנים האלה,"תסתכלי עלי מה אני בנאדם זר?" "לא אבל עדיף שאני לא אסתכל עלייך" אמרתי לו יש לי 2 שאלות ואני הולך לפי התשובות שלך "הראשונה היא למה,השנייה היא..את אוהבת אותי בתאל סוויסה?" שאל ופעם ראשונה אחרי שנה שהסתכלתי לו בעיניים שאני יכולה לטבוע בהם אחרי שנה שלמה שלא ראיתי אותם..הדבר היחיד שעשיתי זה ליפול לזרועות שלו לחיבוק חם ואוהב.