Sunshine and city lights
אז אנונימית היא אלייסה גלר, מה יקרה עכשיו אף אחד לא יודע, חוץ ממני. חייבת לציין שבפרק הקודם שקיוטי לבן עלתה על אלייסה. מקווה שנהנתן לקרוא את הפרק כי אני נהנתי לכתוב אותו. אוהבת Sunshine.

אז ככה זה קרה פרק 18

Sunshine and city lights 20/08/2016 740 צפיות 2 תגובות
אז אנונימית היא אלייסה גלר, מה יקרה עכשיו אף אחד לא יודע, חוץ ממני. חייבת לציין שבפרק הקודם שקיוטי לבן עלתה על אלייסה. מקווה שנהנתן לקרוא את הפרק כי אני נהנתי לכתוב אותו. אוהבת Sunshine.

נקודת מבט אנונימית
עבר עוד חודש מאז שאני פה בניו יורק, אז אספר לכם קצת מה עברתי ישר שהגעתי הייתי צריכה לסוע לפרברים, אל סבתא שלי, היא התלוננה שהרבה זמן לא הייתי שם, בשביל להראות שאני בכאילו נכדה תומכת באתי אליה, ואני די מתחרטת על זה. למה? אני אסביר לכם, אין אינטרנט, אין סנאפצ'אט, פייסבוק או כל רשת חברתית אחרת, הייתי מנותקת, אתם יודעים איזו הרגשה נוראית זאת?! אז נחשו מה סבתא שלי אמרה? הזקנה אמרה שזה כדי שיהיה לה שקט, היא לא צריכה את הרשתות החברתיות ואת כל האינטרנט בשביל חיים טובים. אז נחשי מה אני כן! היא בקשה ממני להשאר לשבועיים ו"נבלה" ביחד את ערב ראש השנה החדשה, כאילו אין לי דברים יותר מעניינים לעשות.
במילה אחת-סיוט!
אבל זה לא הכל כשעברו השבועיים, היא "פתאום" התחילה לא להרגיש טוב, אז נחשו מה? נשארתי עוד שבוע. רק אחרי שלושה שבועות חזרתי שזה כמעט חודש, הייתי חודש שלם בפרברים!
בשבוע האחרון של החודש עברתי לבת דודה שלי, היא לא מהצד של הסבתא, אז למזלה היא לא הייתה צריכה לבוא איתי, הלכנו ונרשמנו לבית הספר שלה, אני מתרגשת לחזור ללמוד, את האמת קצת התגעגעתי לזה, הייתי חצי שנה באוסטרליה, אז בניתיים אני בניו יורק, אמרתי בנתיים כי אני אמורה לחזור לאוסטרליה, אבל אני לא אומרת לבת דודה שלי, חוץ מזה לא אמרו לי מתי אני חוזרת אז זה לא רלוונטי, אני פה בשבילו, לא סיפרתי על זה לאף אחד, חוץ מזה זאת בטוח תהיה הפתעה טובה,לא?

נקודת מבט ברוק
*הכל מתרחש באותו זמן- בערך חודש לאחר ערב ראש השנה החדשה.
אלה מסיעה אותי לבית הספר כמו כל בוקר, אנחנו פוגשות את הבנות ונכנסות פנימה, אני ולילי הולכות לכיתה ובדרך פוגשות את הארי ולואי, די מצחיק שיצאנו ביחד כי כל זוג חוץ מליאם ובל יצאו ביחד בכיתה.
אנחנו מתיישבים במקומות ועד שהשיעור מתחיל אני מדברת עם הארי, המורה העביר אותו שבמקום שישב מאחורי, הוא פשוט ישב לידי ו"ילמד" יותר טוב.
צחקנו על הפעם שהוא לקח אותי לגלידה והוא פשוט אכל אותה כמו ילד קטן, הוא החזיק לי את היד כל הזמן הזה, בצלצול נתן לי נשיקה קטנה, וכבר הרגשתי שהיום שלי הפך ליותר טוב.

"שלום תלמידים" שוב פעם מוניקה אמרה כשנכנסה
"היי, מוניקה" מקנזי אמרה, אווי אני ממש לא אוהבת את מקנזי, אתם מכירים את הבנות האלו שפשוט מגעיל להסתכל עליהן? אני לא מבינה למה היא עושה את זה לעצמה, היא פשוט גוש ורוד ומאופר שמאחוריה יש עוד שלושה גושים ורודים ומאופרים, אבל הן לא כמוה. לחבורה שלה קוראים ה"מקנזיות" נחשו על שם מי… היא מספרה אותן וככה היא קוראת להן, מקנזי ואת המספר שלהן, כאילו אין יותר משפיל מזה, מה שלדעתי יותר שפל שבנות רוצות שיקראו להן ככה, הן רוצות להיות חלק מה"מקנזיות", אני לא הייתי רוצה שיקראו לי "מקנזית מספר 5" איכס.
"כן, מקנזי גלר, מה את רוצה?" שאלה מוניקה
"אז, אממ, ככה, יש לי בת דודה, מושלמת, והיא נרשמת לכאן, אבל בגלל שהמנהל מר. בינג עוד לא שיבץ אותה הצעתי שהיא תלמד בכיתה הזאת ו…" היא נקטעה על ידי מוניקה.
"מקנזי תגיעי לפואנטנה" מוניקה זרזה אותה.
(אולי שמתם לב אבל למורות שלהם קוראים במשמות של השחקנים מחברים, בהתחלה לא תכננתי את זה ורק אחר כך שמתי לב.סתם חשבתי שיהיה חמוד לציין).
"יש לך תלמידה חדשה השבוע קוראים לה אליסה" מקנזי אמרה והכניסה לכיתה מישהי, אומייגאד אני יודעת מי זאת.
"היי, אני אליסה גלר" הציגה את עצמה.
"את רוצה לספר לנו משהו על עצמך?" שאלה אותה מוניקה.
"אממ, אני בת דודה של מקנזי, אני במקור מלונדון, הייתי באוסטרליה למשך חצי שנה, בשביל צילומים, אני מכירה מהכיתה הזאת חמישה אנשים, אז נקווה שתלך לי שנה טובה" אמרה
"את מי את עוד מכירה חוץ מהמקנזיות?" שאלה מקנזי מספר 3 .
"לואי וחבר שלי, הארי" אמרה.
מה היא אמרה עכשיו?! אני הזיתי או שהיא אמרה שהארי חבר שלה?

נקודת מבט אליסה
אוקי אני יודעת שטכנית שיקרתי ואני והארי לא ביחד כרגע, אנחנו לא ביחד, כרגע. אנחנו נהיה ביחד, אין מצב שהוא התקדם כל כך מהר, אני מסתכלת עליו שולחת חיוך, הוא לא נראה שמח לראות אותי, אני לא מבינה למה אני פה בשבילו. אני מסתכלת עליו, הוא…, הוא מחזיק יד למישהי אני מעבירה את המבט אליה, וואו, היא יפה, אם כמה שאני לא רוצה להאמין שהוא התגבר עלי כל כך מהר, אני חושבת שהם ביחד, אני יודעת שהם ביחד, רואים עליהם, ואם זה לא מספיק חכו לזה…
"אליסה אנחנו ממזמן לא ביחד" הארי אמר, ראשה של הבחורה הופנה אליו, המבט שהיה לה על הפנים…נראה לי שהארי בצרות.
"הארי אני רק טסתי לאוסרליה לחצי שנה, זהו עכשיו אני פה אנחנו יכולים להיות ביחד" אמרתי וניסיתי להתעלם מהעובדה שאולי הבחורה היפה שלידו היא חברה שלו.
"אלייסה, לא נפרדתי ממך כי טסת לאוסטרלייה" אמר
"מה? למה אתה מתכוון?" אני לא מבינה אותו
"את באמת רוצה שנדבר על זה פה?" הוא שואל
"הארי אדוארד סטיילס, אני מתחילה להתעצבן, אתה אמרת לי שאנחנו צריכים להפרד כי אתה לא חושב שקשר מרחוק יעבוד!" אני מרימה את הקול
"הוא נפרד ממך כי את כלבה" לואי אומר
"לואי, אף אחד לא פנה אליך, אז תסתום!" אני כבר ממש עצבנית, אני ולואי אף פעם לא היינו ביחסים טובים, הוא שנא אותי וזה כמעט הדדי.
"טוב עם כמה שזה מעניין גם אותי, תמשיכו בדרמת נעורים שלכם אחרי השיעור שלי!" מוניקה נובחת, אני הולכת עם מקנזי לעבר שולחן והיא מעיפה משם את מקנזי מספר 2 אני חושבת, חייבת לציין שבת דודה שלי מלכה, מצאה לה שלוש שפוטות שמשנות את השם שלהן אל שלה, ומכל מה שהיא סיפרה לי הרבה היו רוצות להיות מקנזי מספר 5, אבל מקנזי שומרת על ה'יוקרתיות' תקראו לזה ככה, איך זה יהיה יוקרתי אם לכל אחד יהיה את זה? אני אתאר לכם את מקנזי- טחונה מהתחת, נוזל ממנה כסף, גם אם יפול לה אלף דולר היא לא תרים כי יש לה פי אלף יותר מזה, מבחינת אישיות עם כל כמה שאני אוהבת אותה כי היא בת דודה שלי, הילדה פשוט- כלבה! אין לי דרך אחרת לתאר אותה, אבל זה בסדר כי גם אני כזאת.

אחרי השיעור אני קמה וניגשת אל הארי, עומדת מולו והוא רק מגלגל לי עיניים. חוצפן!
"אתה מוכן להסביר לי למה התכוונת?" אני דורשת יותר ממבקשת.
"תכננתי כבר הרבה לפני להפרד ממך אבל הסוכנים שלך אמרו לי לא לעשות את זה, כי את כנראה בכל מקרה טטוסי אז שאני אחזיק עוד קצת מעמד ורק אז אפרד ממך, הסכמתי כי אפילו כל מה שעשית לא רציתי להרוס לך." אמר בקור.
"כמה הרבה לפני?" שאלתי.
"שבועיים שלוש לפני שהלכת לאודישיין" הוא אמר באותו טון.
"היית איתי חודשיים בלי שבכלל אהבת אותי?!" שאלתי יותר צעקתי, אני פשוט לא מאמינה.
"אני יודע שלא הייתי בסדר אבל הם אמרו לי לחשוב קצת לטובתך, למרות שבאמת לא מגיע לך ניסיתי להיות שם בשבילך"אמר.
"אתה בכלל אהבת אותי?" שאלתי.
"בהתחלה, עד ש" "כן אני יודעת" אמרתי, אני לא מאמינה שזה גרם לו לשנוא אותי עד כדי כך
"ועכשיו?" אני שואלת, אני אוהבת אותו אנ יודעת שיש לנו תקווה.
"ממש לא." ענה.
"למה?" שאלתי.
"אני כבר יודע מי את באמת, אני יודע כל מה שעשית, אני מכיר את מי שאת באמת ולא את מי שאת מזייפת, ואיתך. אני גמרתי." סיים, לקח את היד של הבחורה ועמד לצאת מהכיתה.
"ומי זאת?" שאלתי, הוא התעלם והמשיך ללכת, להפתעתי היא נעצרה, ובאה למולי.
"היי, אני ברוק, החברה של הארי" אמרה עם חיוך הושיטה לי את היד.
למה היא מחייכת אלי? והחיוך שלה בכלל לא שטני אם זאת הייתה אני הייתי דופקת לה חיוך שהיה גורם לה להשרף מבפנים.
כשהיא ראתה שאני לא הולכת לתת לה את היד היא אמרה "אוקי תקשיבי, אני יודעת שאת כנראה אקסית של הארי, ואולי את רוצה לרצוח אותי כרגע, אבל את האמת אין לך למה, אנחנו יכולות להכיר אחת את השנייה ואפילו להיות חברות, אני לא רוצה שנהיה במצב רע בגלל שאת האקסית של…" היא אמרה.
הנהנתי, הארי לקח אותה מהכיתה ונשארתי לבד.
כרגע אני ממש לא יודעת מה אני הולכת לעשות.


תגובות (2)

אהבתי מחכה לפרק הבא

20/08/2016 01:23
13 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך