אחד עשר חוקי ידידות- פרק 7+8

אביטל נפגשה עם ירמיהו כפי שקבעו , הם התיישבו בבית הקפה השכונתי. גבריאל היה סקרן לדעת עם מי אביטל נמצאת ועם מי היא בילתה את כל הבוקר.
ירמיהו הביט באביטל במבט מוקסם. " את נורא יפה , את יודעת?" הוסיף ירמיהו בחיוך כובש.
אביטל הסמיקה ובו זמנית חשבה על גבריאל. היא שקעה במחשבותיה עליו.
ירמיהו התקרב אליה עוד ועוד . אביטל הביטה בו במתח כי היא הרגישה שהוא עוד מעט רצה לנשק אותה.
" לא!" זעקה אביטל מבלי לחשוב מתוך נבכי ליבה כי באמת רצתה רק את גבריאל.
גבריאל הבחין בהם , והביט על אביטל בחיוך. כאילו הוא היה מרוצה מכך שהנשיקה ביניהם לא קרתה לבסוף.
גבריאל התקרב אל אביטל וירמיהו , הוא התבונן בהם בחיוך מנצח.
אביטל הביטה בגבריאל במבט מופתע כאילו לא ידעה שהוא תיכנן לרגל אחריהם.
" מה אתה עושה פה?" שאלה בקול מעוצבן וחפנה את פניה בשתי ידיה.
" מה שאת עושה פה. את לא הלכת למכולת. כמו שאמרת אלא יצאת עם בחור אחר לפני שבכלל אישרתי לך אותו." הוסיף גבריאל בעצבנות.
" לא הייתה לך שום זכות לעקוב אחרי שנינו. מותר לי לדבר עם בנים כמו שלך מותר לדבר עם בנות. אני לא מבינה , אין לך מה לעשות בחיים שום דבר חוץ מלרגל אחריי ואחרי ירמיהו." ענתה אביטל בקול נרגז.
לירמיהו לא היה הכוח לשמוע את הויכוחים שלהם. הוא הבין שהוא מיותר והלך משם.
" הנה הוא הלך , והכול בגללך." קראה אביטל ורתחה מזעם בגלל שגבריאל הבריח את ירמיהו.
אביטל ישבה במקומה וקפאה. איך הוא היה יכול לקנא בצורה כזאת? ועוד להבריח את ירמיהו , אין לו שום זכות בחירה להחליט עליה בשום דבר!
" למה שיקרת לי , לא יכולת להגיד את האמת מבלי להתחמק?" שאל גבריאל והביט בה במבט נוקב.
אביטל לא השיבה לו ושתקה. לא היה לה מה לומר.
גבריאל התיישב לצידה והתבונן בה בעיניו הכחולות.
" אולי טעיתי. אבל רציתי להראות לך בדרך הזאת . שמפריע לי שאתה נמצא עם בנות יפות ועוד אני נמצאת לידך." הטיחה אביטל בפני גבריאל.
גבריאל הביט בה במבט מוכה תדהמה.
" את עושה את זה בכוונה בשביל שאקנא? למה את יוצאת עם בחור שאת אפילו לא מכירה אותו?" שאל אותה בעצבנות.
אביטל נאנחה ואמרה כי אין לה כוח להתווכח.
" תקשיב , פגשתי את הירמיהו הזה במהלך שהייתי בגן שעשועים. ותהיה רגוע, אין לי איתו שום דבר." הוסיפה אביטל בעצבנות.
ירמיהו שברח כמה דקות ספורות חזר אליה והתיישב על יד גבריאל. עכשיו גבריאל הבין שאביטל כמעט נהייתה חברה של ירמיהו.
" בואי נמשיך מאיפה שהפסקנו! אביטל , את רוצה להיות החברה שלי?" אמר זאת בשמחה.
אביטל הסמיקה פי שניים.
ליבו של גבריאל נצבט לשמוע את כל הדברים שירמיהו אמר.
" לא יודעת ," הוסיפה אביטל בחשש , כי היא פחדה מפני תגובתו של גבריאל.
" פשוט תגידי כן , אל תתני לגבריאל לבלבל אותך!" יעץ ירמיהו בכוונה שהיא תקשיב לו.
אביטל הביטה בגבריאל ולאחר מכן התבוננה בירמיהו. בזמן שגבריאל אכל את ליבו מרוב צער.
לא לפני שהוא שמע את אביטל צורחת מרוב אושר " כן , אני מסכימה!" הוא שמע אותה אומרת לירמיהו הזה כן ושהיא הסכימה להיות החברה שלו.
גבריאל עזב את בית הקפה והבין שהוא איבד את הידידה שלו. היחידה שהייתה לו ושעכשיו הוא היה אבוד כי הוא לא ידע מה לעשות.
אביטל וירמיהו היו מאושרים .

עולמו של גבריאל חרב עליו. הוא שקע במחשבותיו על אביטל.
הוא לא היה מסוגל לחשוב שככה הוא איבד אותה לחלוטין.
למה היא הסכימה להיות החברה של ירמיהו? מה יש בו שאין אצלו ? למה היא הייתה עם מישהו שלא הכירה אותו כל החיים?
איך היא פגשה את ירמיהו ואיפה הם הכירו אחד את השנייה? הוא שאל את עצמו את אותן השאלות כי הוא היה סקרן לדעת באמת מה היא מצאה בו.
בכל זאת היא הייתה הידידה שלו והוא לא רצה לוותר עליה לחלוטין.
אביטל הבינה שאת גבריאל היא לא תראה עוד, כל עוד היא הייתה עם ירמיהו. את גבריאל היא לא יכלה למחוק מלוח ליבה.
היא הלכה להיפגש עם גבריאל מתחת לעינו של ירמיהו. אסור שהוא ידע שהיא נפגשת איתו בלבד.
כשגבריאל שמע שאביטל באה להיפגש איתו , ליבו פרח. הוא ידע שהיא לא שכחה אותו.
" ידעתי בסתר ליבי שאת לא תשכחי אותי!" קרא גבריאל בשמחה ועיניו הכחולות נצצו.
" למה אתה חושב שכל כך מהר אני אמחק אותך מחיי?" הוסיפה אביטל בחיוך מקסים.
גבריאל הסמיק כמו עגבניה , אבל לא התכוון לגלות בפניה את מה שהוא הרגיש אליה.
גבריאל התקרב אליה עוד ועוד . אביטל פחדה כי חששה שזה יהרוס את הידידות ביניהם.
ולבסוף , גבריאל נישק אותה. בגלל שעד עכשיו הוא לא נישק אותה ככה. הוא נתן לה נשיקה על הלחי ולא הראה את רגשותיו .
אביטל נפגעה מחשיפת הרגשות שלו וניתקה ממנו מהר.
" מה זה צריך להיות ?" שאלה אביטל בבלבול כי היא לא הבינה למה גבריאל נישק אותה .
" זו נשיקה. זה מה שרציתי להגיד לך. אך לא העזתי כי חששתי שזה יפגע בידידות שלנו . אני מצטער. " הוסיף גבריאל בצער והבין כי אביטל נפגעה מחשיפת הרגשות שלו.
" אז זה מה שהרגשת , ואתה יודע מה אני מרגישה? שבאמת איבדנו את הידידות שלנו." קראה אביטל באכזבה והתכוונה ללכת לדרכה אך גבריאל חסם את דרכה.
" יכול להיות שאיבדנו את האמון , אבל תמיד חשבתי עלייך ולא רציתי שאנחנו נפרק את הידידות בגלל נשיקה." אמר גבריאל בגילוי לב.
אביטל הסמיקה. איך בכלל היא הפכה להיות שקרנית בקלות?
לפתע , כשהם לא ציפו לכך . ירמיהו הופיע.
אביטל קפאה על מקומה.
איך הסתבכנו, חשב גבריאל לעצמו.
אביטל רצתה למות.