איו חוקים באהבה פרק 3

לקחנו את כל התיקים ונכנסנו למלון. הוא היה ענקי והלובי היה מפואר עם בר ומלא כורסאות ליידו, היו מאחור חלונות ענקיים שהשקיפו לנוף מדהים של העיירה.
הלכנו להתיישב בלובי בזמן שאבא שלי הלך לקבלה להביא את הכרטיסים לחדר, הוא חזר לכיווני אחי עשר דקות עם שני כרטיסים. רגע? שני כרטיסים? חסר כרטיס.. בחדר אחד אמורים להיות ליאם וג'ייק, בחדר שני ההורים שלי ובחדר האחרון אני וג'נה.

"יש בעיה עם החדרים, החדר של ג'נה ואלה עוד לא התפנה. אנחנו נקבל אותו עוד יום או יומיים. חשבנו בינתיים שג'נה תישון איתי ועם אמא וגם ניקח את אלה כדי שאתם תוכלו לישון ביחד שניכם." אבא שלי אמר ופנה אל ליאם וג'ייק.

"לא למה שתצתופפו, אלה את יכולה לישון איתנו" ג'ייק אמר וחייך אלי. הוא אוהב שאנחנו ישנים ביחד בחדרים, זה כמו מסורת בשבילנו. מאז שאנחנו קטנים אנחנו ביחד בחדר והיינו עושים שטויות.
לפני שמישהו הספיק להגיב ג'ייק המשיך. "זתומרת.. אם זה בסדר מבחינתך ליאם" הוא שאל אותו והעביר את המבט אליו.

"כן.. ברור שאת יכולה" ליאם חייך אלי ואני לא יודעת למה, אבל פשוט העברתי את המבט שלי לכל מקום אחר.

לקחנו את המזוודות והתכוונו להעלות למעלה ותוך כדי שהרמתי את אחד התיקים שמעתי את ליאם באוזן שלי. "עכשיו תוכלי לישון טוב בזכותי לעוד יום" הוא לחש והרגשתי אותו מחייך. גליגלתי אליו עיניים וחייכתי והלכנו כולנו לכיוון המעלית. לחצנו קומה 4 והתחלנו להעלות. התכוונו לכיוון החדרים שהפועו עליהם המספרים 130-145. החדר של ההורים ושלי ושל ג'נה הוא מספר 134 והחדר שלי ושל ליאם וג'ייק הוא 135. ג'ייק העביר את הכרטיס בדלת ונכנסנו. החדר היה מדהים, הוא היה בגודל רגיל חדר במלון, רק אולי קצת יותר גדול. הייתה מיטת יחיד ששכבה בצד החדר ועוד מיטה זוגית. פאק… אח שלי אף פעם לא יישן עם אנשים, זה אומר שהוא ירצה את המיטת יחיד וזה תוקע אותי עם ליאם בזוגית. לא רציתי להיות עם ליאם בזוגית. אחרי מה שאמא אמרה לי אני בטח אתנהג מוזר ואני לא רוצה שליאם יחשוב שבשנייה התאהבתי בו או משהו, וכל המצב פשוט יהפוך למוזר!!

"שוטגאן מיטת יחיד!" אח שלי צעק תוך כדי שקפץ על המיטת יחיד. ציפיתי את זה קורה.

"מצטער אחי, אבל נדפקת עם אלה, היא ישנה המון בלילה" אח שלי אמר ושם יד על צד הפה 'כדי שאני לא אשמע', כאילו שלא שמעתי מעבר ליד המסכנה הזאת. ככה זה שאח שלך חושב שהוא בדרן גדול.

"הסלע מדבר" אמרתי בצחוק.

ליאם צחק והגיב חזרה לג'ייק "אני בטוח" הוא אמר וחייך.

השעה כבר הייתה חמש ומשהו אחרי הצהריים והיה יחסית חם, היה מזג אוויר מושלם לחופשה הזאת. פתאום היו דפיקות בדלת של החדר וניגשתי לפתוח, זאת הייתה אמא שלי.

"אנחנו יורדים לבריכה אתם באים?" היא הציעה לנו כבר הייתה לבושה עם משקפי שמש וכובע רחב שוליים.

"כן נתארגן ונרד" אח שלי אמר לה מסוף החדר והיא הנהנה והלכה.

נכנסתי לחדר האמבטיה אחרי שלקחתי מהמזוודה את החזיית בגד ים שלי שבצבע צהוב בננה יפה שמתאים לי לשיער, ואת התחתון הלבן החלק שלי. אני לא אוהבת בגדי ים תומאים, אני אוהבת להתאים אותם בעצמי. יצאתי מחדר אמבטיה והלכתי לכיוון המזוודה שלי, הוצאתי משם את החולצה הלבנה הגדולה שלי, היא הגיעה ליכמעט עד הבירכיים ונפלה בכתף, אני תמיד לוקחת אותה לים כשיש עלי בגד ים ואני פשוט סתם רוצה לשים משהו מעלי כדי לא להסתובב עם בגד ים עד שאני אגיע לשם.

הבתחני שליאם וג'ייק כבר היו מוכנים וחיכו לי. הפ לבשו מכנס בגד ים וטי שירט עם סמין V בצוואר. לעאזעל כמה שהחולצה הזאת סקסית על גברים. אני אוהבת איך שהV נותן הצצה קטנה מחתיכת הגוף היפה שמוסתר מתחת לחולצה.

"יורדים?" ליאם שאל ואני הנהנתי. שמתי כפכפים ויצאנו מהחדר. לפני שסגרתי את הדלת מאחוריי שאלתי אם מישהו לקח כרטיס. ליאם הראה לי את הכרטיס וחייך. כמובן שליאם יהיה זה שייקח ולא ג'יק. ג'ייק הוא הטיפוס הכי לא אחראי שיש, זתומרת הוא אחראי אבל שכחן ברמות, מה שמקשה עליו להיות אחראי. בקיצור, זה מסובך.

ירדנו ללמטה והתחלנו ללכת החוצה לכיוון הבריכה. ראיתי את אמא שלי מנופפת לנו כדי שנוכל להצטרף אליהם למקום הישבה. ולשם הלכנו.

"חסרות לנו מגבות, אלה את הולכת להביא?" אבא שלי שאל ואני הסכמתי, התקרבתי לכייון דוכן המגבות שבפינה. הלכתי על יד שפת הבריכה ופתאום הרגשתי שמרימים אותי מאחור. ראיתי את הפנים של ג'ייק וליאם. "ג'ייק!!! תורידו אותי עכשיו! זה לא מצחיק בכלל!!" צעקתי עליהם אבל הם לא הקשיבו לי, הם זרקו אותי למים, הם היו קפואים בהתחלה, ואז לאט לאט הרדמתי את הראש מהמים, ראיתי את שניהם צוחקים, ולא יכולתי שלעצור את עצמי מלצחוק. "אתם כל כך מתים" אמרתי וצחקתי, הלכתי לכיוון הכפכפים שצפו להם על המים והצאתי אותם החוצה בזמן שעוד נשארתי במים עם החולצה עלי.

"אני אלך להביא את המגבות, פשוט אני רואה שאת קצת עסוקה במשהו" הוא אמר ולא הצליח להפסיק לצחוק. הוא לאט לאט הפסיק והלך לכיוון דוכן המגבות. ליאם ואני גם לאט הפסקנו לצחוק.

"בואי אני אעזור לך" ליאם אמר והתקרב אלי והושיט לי יד. תפסתי לו ביד והוא משך אותי למעלה שנייה אחת, כאילו שקלתי כלום, אבל אני לא מתפלאה על ליאם, הוא ממש חזק יחסית לילד בן 18. נחתתי על הקרקע והרגשתי את ליאם אוחז לי במותניים כדי שאני לא אפול כי לא הייתי מאוזנת והיינו ממש קורבים למים. הסתכלנו אחד על השני, והעיינים שלו לכדו אותי, אף פעם לא התסכלתי עליו כל כך מקרוב ובגלל זה אף פעם לא הבחנתי בעיניים הירוקות המדהימות שלו. אחרי כמה שניות של המבט הוא עזב אותי והוריד מהר את החולצה שלו וקפץ קפיצת ראש למים, לעזאזל עם הגוף המדהים הזה! הקפיצה שלו הייתה ממש מושלמת, ואני לא מתפלאה כי זה ליאם והוא טוב בכל תחום ספורטיבי שיש לא משנה מהו! הוא הרים את הראש מהמים ונעיר את השיער הרטוב והמבולגן שלו. הוא חייך אלי, הגומות שלו זרחו לכיווני ומשהו בהן עשה לי חשק לחזור למים. חייכתי ובמהירות הורדתי את החולצה הרטובה שלי שכבר הייתה שקופה ממזמן וקפצתי ראש לתוך הבריכה. כשעליתי מעל פני המים שמעתי אותו מוחא לי כפיים ומחייך וזה גרם לי לצחוק.

"נחמד אלה… לא ידעתי שאת יודעת להוציא כל כך הרבה מהמים מהבריכה בקפיצה אחת" הוא אמר וצחק.

"היי שתוק זה היה הרבה פחות גרוע משלך" אמרתי וצחקתי. למרות ששנינו ידענו שזה שקר לגמרי, הקפיצה שלו הייתה מושלמת.

צפנו קצת בבריכה ודיברנו על חברים, לימודים, משפחה, שאלתי אותו לאיזה אוניברסיטה הוא רוצה ללכת ועוד כל מיני, ואז נזכרתי במשחק שלנו, שהיינו קטנים בבריכה וכל פעם לפני שבאנו לצאת מהמים ליאם היה סוחב אותי כמו סוס, ועכשיו שנינו היינו ביחד בבריכה, הזכיר לי את המשחק.

"אתה יודע למה התגעגעתי?" שאלתי אותו תוך כדי שצפתיוהוא עמד ליידי ו'החזיק' אותי בתוך הבריכה העמוקה.

"למה?" הוא שאל וחייך מלמעלה הסתכל עלי למטה.

"זוכר את המשחק שלנו?" שאלתי אותו וחייכתי מהזכרונות.

ידעתי שהוא נזכר כי הוא חייך בדיוק כמוני, ידעתי ששיננו חשבנו על אותם זכרונות.

"איך אפשר לשכוח" הוא אמר והרים גבה. אחרי כמה שניות הוא תרחק ממני בצעד. "קומי" הוא אמר לי.

הפסקתי לצוף ונעמדתי. הוא הפנה את הגב אלי. "תעלי" הוא אמר בלי להסתכל עלי וחיכה שאני אעלה עליו. חייכתי להצעה שלו וקפצתי לו על הגף, היידים שלי התלפפו לו סביב הצוואר והרגשתי אותו תופס לי ברגליים שהתלפפו לו סביב הבטן. הראש שלי היה על כתף ימין שלו והרגשתי את הלחיים שלנו נוגעות אחת בשנייה. הוא הוזיז את הראש לכיווני והתסכל עלי.

"קדימה מפונקת, בואי ניקח אותך החוצה" הוא חייך אלי והתחיל לסחוב אותי לכיוון המדרגות שמובילות לקרקע שהיו באיזור המים הרדודים.

"אחח ליאם… כזה חזק" אמרתי בצחוק, זה היה מצחיק כי זה היה מגוחך, בתוך המים לא שקלתי כלום גם אני יכולתי להרים אותו בתוך המים אם רציתי.

"את צוחקת עכשיו, אבל כשנצא מהמים אני אהיה זה שעדיין סוחב אותך במדרגות" הוא אמר תוך כדי שמהשיך להתקדם. חיבקתי לו את הצוואר והנחתי את הראש שלי על הכתף הימינית שלו ועצמתי עיינים, נתתי לו לסחוב אותי וסמכתי עליו שלא יעשה שטויות ויפיל אותי פתאום או משהו בסגנון.

פתחתי את העיניים שכבר הרגשתי שהיינו קרובים למדרגות, הוא התחיל להעלות את המדרגות והחזיק אותי חזק יותר ברגליים שאני לא פאול ואני החזקתי חזק בצוואר שלו בעדינות. הוא סחב אותי עד למקום הישיבה שלנו אבל ראינו שאף אחד לא היה שם, כבר היה דיי חשוך. הוא הוריד אותי לקרקע.

"כמה זמן היינו במים? מה השעה?" שאלתי אותו והתכסתי במגבת.

הוא התסכל על הפלאפון שלו. "עשרה לתשע" הוא אמר. וואו כבר היה עשרה לתשע בלילה. לא שמתי לב שהזמן עבר כל כך מהר.

"שיט, בתשע וחצי ניסגר החדר אוכל" ליאם אמר בלחץ וזה הצחיק אותי. הוא אוכל המון אבל הגוף שלא אף פעם לא נהרס, הלוואי והייתי כמוהו. אבל זה בגלל שהוא עושה המון ספורט, אז אני לא יכולה להתלונן.

אספנו את כל הגדים שלנו ועלינו לחדר, שמנו לב שאין לנו מפתח אז זה כנראה אצל ג'ייק שכבר עלה לחדר. דפקנו בדלת של החדר וג'ייק הכניס אותנו. הוא כבר היה לבוש מוכן לחדר אוכל.

"נו, היה כיף לשחק במציל וטובע?" הוא שאל וחייך מעצמו.

"קורע" אמרתי וגילגלתי עיניים תוך כדי שהלכתי לכיוון מקלחת.

הורדתי את הבגד ים ופתחתי את הברז של המקלחת, המים התחילו לזרום בשקט לאט ולפני שהספקתי להיכנס לא יכולתי להתעלם מהמשפט ששמעתי מבחוץ.

"אתה ממש מחבב אותה הא?" שמעתי ממש בשקט את הקול של ג'ייק.

הא?? … הייתי חייבת לשמוע על מה הם מדברים אז לאט ובשקט החלשתי את זרימת המים מהרז וצוטטתי להם.

"הממ? על מי אנחנו מדברים ?" ליאם שאל.

"מה אתה עושה את עצמך, את אחותי, אתה רוצה את אחותי. אני צודקת?" הקול של ג'ייק נשמע ויכולתי לשמוע בקול שלו שהוא חייך.

"מה..? אני בכלל לא חושב על אחותך בדרך הזאת, מאיפה הבאת את זה?" ליאם אמר

"ליאם זה אני, ואני מכיר אותך יותר מדי טוב כדי לדעת מתי אתה מחבב מישהי וחוץ מזה ראיתי איך התסכלת עליה בנסיעה לפה וגם השקפתי עליכם מהבריכה, אני יודע לקרוא אותך ליאם… אבל זה לא העיניין בכלל. אחי אתה לא יכול לרצות את אחותי, אתה צריך לחזור לטיילור, אתם חייבים להיות ביחד!" ג'ייק אמר ונשמע מתרגש מההצעה של עצמו.

מהה? אין מצב שליאם רוצה אותי, גם אני מכירה אותו מספיק טוב כדי לדעת מתי הוא רוצה מישהי… וזאת לא אני ואני בטוחה בזה!….זתומרת… כמעט… כן…. נראלי.

"מספיק ג'ייק! אתה יודע שזה לא היה אמיתי,אם אתה מכיר אותי מספיק טוב כדי לדעת את מי אני מחבב, אז כבר יכולת לראות שטיילור לא אחת מהן. ואני לא רוצה לשמוע את השם שלה יותר" ליאם אמר ונשמע עצבני יותר.

"אני לא יודע למה אתה עצבני עליה כל כך ואני אפילו לא מבין למה נפרדתם. אחי.. היא אחת הכוסיות, אני פשוט לא מבין" ג'ייק נשמע מבולבל.

"ואחותך לא?" ליאם אמר ואני נשארתי פעורת פה מהתגובה שלו והעיניים שלי נפתחו מהבהלה. הוא פשוט לא אמר את זה עכשיו! זה כל כל הזוי בכל כך הרבה זרכים שאני בכלל לא יודעת איך להתחיל להסביר את זה.

"אז אתה כן רוצה אותה! אני לא מאמין שאחותי הקטנה מתחרה על אותה קטוגריה עם פאקינג טיילור פלין. תקשיב… זה חמוד והכל שאתה דלוק על אחותי, אבל… אנחנו מדברים פה על טיילור" אח שלי אמר בקול רם יותר.

על מה הוא מדבר??? אני לא מתחרה עם שום פאקינג טיילור פלין על שום דבק! ולמה ליאם כל כך עצבני עלייה??

"זה לא קשור לאיך שהיא נראת. אתה לא מכיר אותה! לא הכל קשור לכמה שהן כוסיות! אתה חייב להתחיל להבין את זה ג'ייק!" ליאם נשמע עצבני ומיד אחרי זה שמעתי את הדלת נתקרת בחוזקה.

מה לאעזעל הלך פה עכשיו?? הכל כבר כל כך מבולבל לי בראש.

מה הולך בין ליאם לטיילור?? ומה הקשר אלי בכלל~?!