אין חוקים באהבה פרק 4

החלטתי לשכוח מזה לעכשיו ולהכנס להתקלח, התקלחתי במהירות, התנגבתי, התלבשתי, סירקתי את השיער וייבשתי אותו.
אוקיי אלה, את יוצאת מחדר האמבטיה הזה ומשחקת את עצמך לא יודעת מכלום. פשוט לא שמעת כלום, תתהנגי טבעי. לקחתי נשימה עמוקה ויצאתי. ג'ייק ישב על המיטה שלי ונראה מודאג, וג'ייק כמעט אף פעם לא מודאג, וזה הלחיץ אותי.

"איפה ליאם?" שאלתי, הייתי חייבת לשאול את זה כדי להראות תמימה, שלא יראה חשוד מדי.

"הוא.. הוא יצא לשאוף קצת אוויר" ג'ייק אמר לי וניסה לחייך.

הוא קם והחזיק לי ביד. "בואי נרד" הוא אמר ולקח אותי למטה לחדר האוכל. נכנסתנו והתיישבנו ליד ההורים שלי וליד ג'נה שכבר התחילו לאכול, ג'ייק הלך לקחת לו אוכל, אבל אני לא. לא הייתי רעבה בכלל. חמש דקות אחרי שג'ייק חזר עם אוכל הגיע גם ליאם. הוא כבר התיישב עם הצלחת שלו, הוא לא הסתכל על אף אחד ולא דיבר, פשוט אכל בשקט. שהם כולם סיימו עלינו לחדרים שלנו, כבר היינו עייפים, בטח מהנסיעה הארוכה לפה. נכנסנו לחדר שלנו, אני ליאם וג'ייק. ג'ייק ישר נחת על המיטה שלו ונרדם, סגרתי את האור ונכנסתי גם אני למיטה שלי. אחרי כמה דקות ליאם נכנס למיטה ונשכב, לא שמתי לב שממש הסכלתי עליו עד שהוא התחיל לצחקק. יד אחת שלו הייתה מתחת לראש והיד השנייה הייתה מסביב לצוואר שלי. לא הבנתי למה הוא צוחק בכלל.

"מה מצחיק..?" שאלתי בשקט ובלחץ וקיוויתי שלא עשיתי משהו מטומטם שגרם לו לצחוק.

"את בוהה בי כבר המון זמן ובכלל לא שמה לב לזה" הוא לחש וחייך.

צחקתי מעצמי בשקט כדי לא להעיר את ג'ייק, איזה פדיחות… חשבתי כל כך עמוק שבכלל לא שמתי לב שאני בוהה בו.

"מצטערת, פשוט חשבתי על משהו ולא שמתי לב…" אמרתי וגיחכתי בלחש.

"על מה חשבת?" הוא שאל בשקט.

חשבתי עליו, עליו ועל טיילור. אבל ברור שלא הייתי אומרת לו את זה, עוד לא הייתי מוכנה לזה.
"סתם.. זה כלום, זה לא חשוב" אמרתי וחייכתי כדי לנסות להשכיח אותו ממה שקרה עכשיו.

"אוקי… לילה טוב אלה" הוא חייך ועצם עיניים.

הסתובבתי עם הגב אליו, אני לא יכולה לשאול אותו על זה, אוף אני כל כך רוצה לדעת ! אני חייבת לדעת…. לאלא! אני לא יכולה, אני חייבת לעצור את עצמי.

הסתובבתי אליו ונשענתי על הבטן שלו עם היידים שלי, "למה אתה וטייךור נפרדתם?" שאלתי בשקט. אעאעעע! לעזאזעל עם הדחפים שלי!
הסתכלתי עליו וקיווויתי שהוא כבר נרדם.

הוא פתח לאט את העיניים והסתכל על הקיר שממולו. הוא לקח נשימה ארוכה.
"זה סתם, זה לא חשוב, תאמיני לי… לכי לישון אלה" הוא לחש לי והעביר את היד שלו שהייתה מעל הכרית שלי למתחתי, הוא קירב אותי אלי ומצאתי את עצמי חצי עליו. הכרית שלי להלילה הייתה הבטן הנעימה שלו וחלק מהשמיכה שלי הייתה היד שלו שכיסתה אותי. הוא עצם עיניים ומיד אחריו גם אני. תהיתי למה הוא לא מספר לי, זה לא נראלי ' סתם לא חשוב' ולא, אני לא מאמינה לו…

מה שהעיר אותי בבוקר היו דפיקות בדלת שלא הפסיקו. מצאתי את עצמי בזרועותיו של ליאם. הסתכלתי למעלה, לפרופיל של הפנים שלו. עצם הלחיים שלו היו מדהימות, הסימן של הלסת שלו הייתה מסודרת בצורה מושלמת על הפנים שלו. הוא נראה כל כך רגוע שהוא ישן. ניסיתי לקום מבלי להעיר אותו. קמתי ומיהרתי לפתוח את הדלת לפני שמי שמאחוריה לא יספיק לדפוק שנית.

פתחתי וזאת הייתה ג'נה. "שששש..!!" ישר צעקתי בלחש עליה.

"מה שש..?! כבר עשר בבוקר, קדימה ארוחת בוקר עוד מעט מסתיימת" היא אמרה ומיהרה אותי להעיר את הבנים. "תתחילו להתארגן" היא אמרה והלכה. סגרתי את הדלת וניסיתי להעיר את הבנים.

בהתחלה ניסיתי להעיר אותם בעדינות, אבל הם לא התעוררו. אחרי זה לקחתי להם את השמיכות וצעקתי עליהם, אבל הם פשוט שמו את הראש מתחת לכרית, זה מדהים שהם עושים את אותו דבר מבלי לתאם מראש…

טוב תוכנית ב', לא רציתי להגיע אלייך, אבל אין לי ברירה. לקחתי את האייפון ולחצתי על האפליקציה -wake me up- . הורדתי אותה במיוחד בשבילם בבקרים כשאני צריכה להעיר אותם לבצפר. זה כאילו מין צופר שעושה רעש נוראי ואי אפשר להעלם מהרעש הזה ובטח שלא להישאר אדישים אליו.

לחצתי על הכפתור שמפעיל :

"!@$##%#@%$#*^%%#$@$@" קול נוראי יצא מהאייפון והם ישר קמו בבהלה עם שיער מבולגן. צחקתי כל כך חזק שהייתי צריכה לשבת להרגע.

"את לא נורמאלית!!" ג'ייק צעק עלי עם קול של בוקר. כל בוקר עם הצופר הזה אותו סיפור. ליאם עוד נשאר בבהלה ומפותע. וג'ייק תמיד צועק עלי את אותו משפט, ואני צוחקת מזה כל פעם מחדש…

קמנו והתארגגנו לארוחת בוקר, ירדנו ואכלנו עם כולם, תוך כדי שאכלנו, אמא שלי הסבירה לי על התכנון שלה להיום.

"נלך קודם לרחבה של אמצע העיר, יש שם הרבה דוכנים והרבה מה לקנות, זה כמו מין טיילת כזאת, אחרי זה יש הופעה של רקדנים מדהימים וג'נה רוצה שנלך לראות, ואז בערב ליד המלון יש קרנבל ברזיאלי מדהים שאחנו חייבת ללכת אליו." אמא שלי אמרה בהתרגשות. אנחנו יותר התייחסנו לאכול מאשר אליה אבל בעיקרון הסכמנו.

סיימנו לאכול והתחלנו לצאת לכיוון הטיילת. היה אוויר חם ונעים והרוח העיפה את השיער וליטפה את העור בצורה נעימה. קנינו תייה קרה ובעיקר המון מהצידי רחוב האלה שתמיד קונים שם, כל אחד עשה את הקניות שלו וישר משם הלכנו למופע. היו רקדנים שבאו מחו"ל והם עשו אקרובטיקה מדהימה וריקודים ממש יפים, היו מכל הודגים. בראייקדאנס, היפ הופ, מודרני, וחוץ מזה היו עוד המון פעילות שהיו שם על הבמה. תמיד רציתי להיות אקרובטית כמו הבנות שהוםיעו שם, ואני גם יכולה, כי אני רוקדת ממש טוב כבר מגיל קטן, אבל לא תמיד יוצא לי לפתח את זה… כשהמופע נגמר הלכנו חזרהה לכיוון המלון שלנו, איפה שהקרנבל כבר התחיל, המוזיקה הייתה חזקה ומדהימה, אני אוהבת מוזקיה ברזיאלית. היו המון בנות שהיו על עקבים ענקיים וכמעט ולא לבשו כלום עם המון נוצות מאחוריהם ועל הראש שלהם, אני חושבת שזה היה מצא חן בעייני ליאם וג'ייק, וכן, גם בעייני אבא שלי שאמא שלי נתנה לו מכה על הכתף כל כמה דקות כשהוא בהה באחת מהנערות רוקדות, זה היה כל כך מצחיק.

אמא ואבא שלי כבר נעלמו לנו מהעיינים, הם בטח רקדו ונעלמו בין האנשים. גם ג'נה ראיתי שהלכה עם איזה בחור שלא זיהיתי, או שמרוב כל האנשים פשוט התבלבתי וזאת לא הייתה היא… אבל מה שבטוח זה שהיא כבר לא הייתה איתי ועם ליאם וג'ייק יותר. חילקו שם תוך כדי הריקודים שתייה, ושאני מתכוונת שתיה אני לא מתכוונת לפטל או משהו בסגנון, אני מתכוונת לוודקה. שתינו כמה כוסות, אבל לא השתכרנו, כי אחרי הכל אנחנו פה עם ההורים שלנו…

וחוץ מזה אח שלי לא נותן לי להשתכר, הוא אח טוב ומדליק, הוא נותן לי לשתות אבל לא יותר מדי… הוא פשוט לא אוהב לראות אותי משתכרת, והוא ראה אותי ככה רק פעם אחת.

היינו באיזשהי מסיבה ושתיתי המון. אני זוכרת שליאם ישב ליידי בבר ולא נתן לי לשתות, אבל זה כבר היה מאוחר מדי כי הייתי שיכורה מהתחת. הוא הכריח אותי לנסות להקיא אבל לא הקשבתי לו. רק ניסיתי לגרום לו להשתחרר ולהנות מהערב, כי זה מה ששיכורים עושים.אבל הוא רק היו לחוץ לגביי. לא רציתי להקיא ולא הקשבתי לו, עד שהרגשתי בחילה נוראית ואמרתי לו את זה. הוא לקח אותי מהר לשירותים והקאתי את הנשמה שלי, למזלי הוא החזיק לי את השיער ככה שלא קרה לו כלום, כי אין דבר יותק מגעיל מקיא בשיער. אחרי זה כבר הרגשתי קצת יותר טוב ושטפתי את הפנים ואת הפה בעיקר. ליאם לקח אותי החוצה והושיב אותי על הספסל. אני זוכרת שהוא חיפש את אח שלי כדי שהוא יבוא לקחת אותי הביתה ולטפל בי. אני זוכרת שלג'ייק היה קשה להסתכל עלי, אבל לא בגלל שהוא היה מאוכזב ממני… בגלל שאני אחותו, וזה היה לי בטח קשה לי אותו דבר אם זה היה הפוך. למרות הקושי שלו אפילו להסכל עלי הוא הצליח להכניס אותי בשקט הביתה ולהשכיב אותי במיטה, ועל זה אני אעריך אותו לכל החיים שלי.

רקדנו והיה ממש כיף, ופתאום הרגשתי רטט בכיס מהפלאפון. הלכץי הצידה לאיזה פינה חשוכה ושקטה.

"הלו?" עניתי לפלאפון.

"היי אלה, איפה את?" הקול של זאק נשמע.

"היי זאק.. אני בחופשה עם המשפחה שלי, קרה משהו?" שאלתי אותו וניסיתי להזכר אם שכחתי משהו שהיתי אמורה לעשות.

"הא… לא כלום, רק רציתי להזכיר לך על העבודה שיש להצגת הגמר אחרי החופשה, תהני ושמרי איתי על קשר" הוא אמר.

"כן נכון, שכחתי לגמרי. טוב תודה זאק אני אדבר איתך מאוחר יותר" אמרתי וניתקתי. ראיתי שיש צל של דמות עומדת ממולי, לא הצלחתי לראות את הפנים אבל יכולתי לנחש שזה ליאם.

"דאגנו לך לרגע, לא מצאנו אותך, כבר חשבתי ששוב שתית קצת יותר מדי" הוא אמר וכבר ראיתי את הפנים שלו, הוא חייך והרים גבה.

צחקתי ונשענתי על הקיר. "זה כלום, פשוט התקשרו אלי, שום דבר חשוב" אמרתי וחייכתי כדי שהוא לא ידאג.

"אה…. חבר שלך?" הוא שאל ורצה להיות בטוח שהוא לא טועה.

צחקתי מהתמימות שלו. "לא, אנחנו לא ביחד. זה בגלל שאני כועסת עליו כי הוא צוחק עלי" אמרתי לו וסתם צחקתי בנוגע לזה שכעסתי עליו.

"צוחק עלייך?" הוא שאל בתמימות.

"סתם ליאם.. אני צוחקת, לא אבל באמת הוא צוחק עלי, בעצם הוא צוחק איתי, וגם אני צוחקת על עצמי בגלל זה" אמרתי וחייכתי מהמחשבה המצחיקה שעברה לי בראש שאני וזאק צוחקים עלי בגלל אותו נושא.

הוא צחק ואמר "על מה אתם צוחקים?"

לא רציתי לספר לו על זה, האמת שהתביישתי קצת. זה היה בנוגע לנשיקה, בנוגע לזה שטכנית לא באמת הרגשתי את הנשיקה האמיתי שכמעט כולם כבר כן…

"סתם משהו טיפשי, זה לא חשוב." אמרתי לו

הוא חייך אלי וראיתי את הגומות שלו מבקשות שאני אחייך. "נו.. מה זה אלה, תספרי לי" הוא חייך אלי ורצה לדעת על מה כל הלחץ שלי.

"אוקיי אם אתה ממש נודניק וחייב לדעת…לא התנשקתי אף פעם, זתומרת התנשקתי אבל אף פעם לא הרגשתי את זה באמת, אתה יודע למה אני מתכוונץ, אתה זוכר את הסרט הזה שראינו פעם?" שאלתי אותו וצחקתי מעצמי. ידעתי שהוא יבין כי ראינו פעם סקט שמספר על מישהי שלא מרגישה את הנשיקות שלה וזה כאילו משאיר אותה בתולת שפתיים… כמוני פחות או יותר. סרט קצת טיפשי אבל אני מזדהה איתו.

הוא הנהן וחייך, אחרי כמה דקות של שקט הוא פלט משפט שנהפכתי משותקת ממנו.

"היית רוצה לנסות?" הוא שאל בשקט והתקרב אלי, אני לא דיברתי, רעדו לי הבירכיים והרגשתי אותו מחזיק לי במותניים ומצמיד אותי לקיר שנשענתי עליו, נלחצתי כל כך אבל המגע רק היה יותר יותר טוב, וזה הדליק אותי לגמרי, נתתי לו, נתתי לו לגעת בי ולא התנגדתי בכלל, יד אחת שלו עברה לפנים שלי, ליטפה לי את הלחי בעדינות. הוא קירב את הראש שלי אליו והשפתיים שלנו נפגשו, זאת הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי את הנשיקה באמת, הוא היה הראשון שלי. הרגשתי את היידים שלי עולות לו לצוואר דרך הבטן שלו, הרגשתי אותו. פתחתי את הפה ונתתי לנשיקה שלנו לזרום. רציתי עוד, כל כך רציתי עוד אבל זה היה יותר מדי, זה היה מוזר מדי והייתי צריכה זמן לחשוב על זה לשנייה, הייתי צריכה שנייה של אוויר ומחשבה. הרגשתי אותו מצמיד אותי אליו ולא היה ביננו טיפת אוויר. נאבקתי עם עצמי, רציתי לברוח משם אבל רציתי להישאר איתו שם באותו הזמן, הראש והלב שלי נאבקו אחד בשני.

בשנייה אחת הרחקתי את ליאם ממני, דחפתי אותו אחורה בעדינות ובלחץ בו זמנית.

"אני… אני מצטערת ליאם, אני…." אמרתי ולא הצלחתי להשלים את המשפט, לא ידעתי בכלל מה להגיד.

"שיט…" שמעתי אותו לוחש לעצמו וחובט בעדינות בקיר תוך כדי שמיהרתי ללכת משם. "אלה…" הוא לחש לי אבל לא הקשבתי, המשכתי ללכת לשם ונאבקתי בדמעות כל כך חזק