אין לי אהבה קטנה לתת לך – פרק רביעי

היא הסתכלה עליו ישן ברכות וחייכה,בפעם הראשונה בחייה הרגישה כמעט מאושרת,לצד אהובה..
חבל שהאושר בחיים לא יהיה מושלם..
ולנטינה קמה מהמיטה וכרכה סביב גופה סדין דק.. היא נעמדה מול החלון ופתאום הרגישה מישהו מחבק אותה מאחור "בוקר טוב.." הוא לחש ונישק אותה לאורך צווארה
ולנטינה חייכה "איך ישנת?" היא שאלה "בזמן שישנתי,מצויין.." אמר תומס והיא צחקה והסתובבה
"את יודעת,בפעם הראשונה בחיים שלי..אני מרגיש מאושר" אמר לה תומס והיא עם ידה ליטפה את לחיו
"מה קרה?את לא מרגישה ככה?" שאל תומס "אני כמעט מאושרת..בזכותך,אבל בחיים אני לא יוכל להיות מאושרת באמת" אמרה ולנטינה והוא רכן אליה "אני מבטיח לך שאני יעשה אותך האישה הכי מאושרת בעולם" לחש לה באוזן ונישק אותה ברכות על השפתיים..נטליה, שבדיוק נכנסה לחדר נשארה עם הפה פעור "נטי" אמר תומס והשתחרר מולנטינה שרק חייכה "אל תפריעו לעצמכם,אני למטה" אמרה נטליה ובא לצאת "לא..נטי,הבגדים.." אמרה ולנטינה בנשימה אחת. נטליה הניחה על המיטה תיק קטן ויצאה מהחדר במהירות בעודה צוחקת…
"אני הולכת להתקלח" אמרה ולנטינה,היא נתנה לתומס נשיקה בלחי ונכנסה במהירות לחדר האמבטיה, תומס נכנס אחריה.. "גם אני רוצה להתקלח,איתך" אמר לה והיא חייכה.

באונברסיטה…
"נו,ואיך היה עם תומס??עדיין לא סיפרת לי.." אמרה נטליה "מה היה עם תומס?" שאלה לוס "ראיתי
אותם היום בבוקר מתנשקים..בחדר שלו" אמרה נטליה "את ותומס?ממתי??"שאלה לוס המופתעת "אתמול..שכבנו" אמרה ולנטינה בחולמניות ולוס ונטליה נשארו עם הפה פעור "באמת?" שאלה נטליה וולנטינה רק חייכה "מזל טוב" אמרו שנהן בחיוך וחיבקו אותה "באמת..סוף סוף" אמרה לוס "עכשיו חסרה רק נטליה.." אמרה ולנטינה "לא נראה לי שזה יאחר להגיע" אמרה לוס "הלוואי.." אמרה נטליה "אבל למה את חושבת ככה,לי ולאנדרס אף פעם לא היה משהו קרוב אפילו.." אמרה נטליה "ואתמול??" שאלה לוס "מה היה אתמול?" שאלה ולנטינה "לוס אנדרס נאצ'ו ואני היינו אתמול בלילה בבר…" השיבה לה נטליה "אוף..למה לא אמרתם גם לנו??" שאלה ולנטינה "אף אחד לא ענה לא בבית ולא בפלאפונים שלכם..אבל נראה לי שנהניתם יותר.." אמרה נטליה בחיוך וולנטינה חייכה גם "גם הם נהנו לא פחות.." אמרה לוס וולנטינה ונטליה הסתכלו עליה מופתעות "אל תגידי שאת לא זוכרת גם.." אמרה לוס ונטליה עדיין לא הבינה "מה אני צריכה לזכור?"שאלה נטליה "אתמול בלילה,את ואנדרס שתיתם יותר מידי…ויצאתם לבחוץ ביחד אחרי כמעט שעה שנאצ'ו ואני יצאנו לראות מה אתכם,אתם התנשקתם אז חזרנו ושיצאנו שוב,אחרי כמה זמן עדיין התנשקתם אבל יותר בפראות..כמעט הורדתם אחד לשנייה את הבגדים,ברחוב" אמרה לוס,ולנטינה צחקה ונטליה הסתכלה על לוס בהלם "באמת?" שאלה נטליה "כן..ושלקחנו אותך לבית שלך,לא רציתם להיפרד,אמרתם שאתם אוהבים" המשיכה לוס..פתאום הבנים באו ונטליה התקרבה אל לוס "הוא זוכר?" שאלה אותה בלחש ולוס הנידה בראשה…
"תומי.." אמרה ולנטינה ונעמדה על הכיסא עם הזרועות פתוחות "התגעגעתי.." אמר תומס בקול חמוד וחיבק אותה…אנדרס התיישב מול נטליה שלא הורידה ממנו את מבטה,כול פעם שהסתכל עליה גם הוא פנתה לכיוון אחר "ולה,את טסה איתנו בסוף?כי המנהל אמר שחמשתנו ומישל בטוח טסים ונשאר מקום לסטודנט אחד.." אמר אנדרס "חברה שלי בסוף טסה וגם אני" אמר תומס וולנטינה רכנה אליו "שקרן… אתה לא ביקשת ממני להיות חברה שלך" לחשה ולנטינה בחיוך לתוך אוזנו של תומס "רגע..יש לי בעיה לפתור" אמר תומס בקול והרים את ולנטינה כשראשה מופנה אל גבו "תומס תוריד אותי" ביקשה ולנטינה וניסתה לרדת אך ללא הצלחה "לא רוצה..ולה,איזה רגליים יפות יש לך.." אמר תומס וולנטינה הסמיקה כשראתה שכולם מסתכלים.. "תומס רואים לי הכול.." אמרה ולנטינה וכולם צחקו בעוד תומס הלך משם שהיא עדיין עליו..
הוא הוריד אותה והיא נתנה לו מכות חלשות "למה את מרביצה לי?" שאל תומס "כי אתה מעצבן" אמרה ולנטינה והתיישבה על אבן שהייתה שם "מה זה,איפה אנחנו?" שאלה ולנטינה והסתכלה סביבה.. היא ידעה שהם קרובים לאוניברסיטה כי ראתה את המבנים מרחוק אך לא ידעה איפה בדיוק.. הוא חייך והביט ב "נכון מקום יפה?" שאל והיא הנהנה "אנחנו קרובים..תמיד הייתי מביא לפה את החברות הקודמות שלי כדי.." אמר תומס ובא להמשיך אך היא הפסיקה אותו וסטרה לו "עדיף שתשתוק…" אמרה ולנטינה והפנתה לו את גבה "סתם צחקתי.." אמר תומס וחיבק אותה מאחור "לא מצחיק..למה הבאת אותי לפה בכלל?" שאלה והורידה את ידיו מגבה,היא הסתובבה אליו והוא חייך והקריב אותה אליו "אמ..רציתי לשאול אותך עם את רוצה להיות חברה שלי.." אמר תומס "אה..בשביל זה" היא פלטה "את לא רוצה?" שאל והיא הנידה בראשה "לא.." ענתה ולנטינה והסתובבה,כך שגבה היה שוב מופנה אל תומס,כדי להסתיר את חיוכה המרוצה "אבל למה?" שאל תומס "ככה.." ענתה ולנטינה,תומס חייך לעצמו והחל להתרחק משם "לאן אתה הולך?" היא צעקה לו "אני חוזר…" אמר תומס "חכה לי,אני לא יודעת איך חוזרים.." היא אמרה "את יודעת מהם התנאים" אמר תומס והתקרב לכיוונה "טוב..אני מסכימה" אמרה ולנטינה,למרות שעשתה את עצמה כאילו היא לא רוצה,היא הייתה הכי שמחה "חסר לך עוד דבר אחד.." אמר תומס והתקדם יותר,הפעם הם היו ממש צמודים…היא נתנה לו נשיקה קטנה על השפתיים "זהו?"הוא שאל והיא נישקה אותו שוב,הפעם בפה,נשיקה הרבה יותר לוהטת..
"אני כ"כ שונאת אותה.." אמרה האישה שהסתכלה אליהם מרחוק,הפעם הייתה בטוחה..הם חייבים להוציא לפועל מה שתכננו,היא לא סבלה לראות אותם יחד..