אין שם-פרק ראשון

״קומי כבר,זה היום הראשון שלך בכיתה ט׳,וכדאי שלא תאחרי כי זה רק יגרום בעיות לכולם!״
אמרה אמי תוך כדי שהיא מסירה את שמיכת הפרחים שכיסתה אותי בתנועה אחת חדה ומהירה.
״אני יודעת,אני יודעת,אבל מה שאני לא עושה זה גורם בעיות למישהו…״
מלמלתי לעצמי בשקט כדי שאמי לא תשמע תוך כדי שאני קמה מהמיטה.
״כדאי שתזדרזי כי יש צלצול עוד רבע שעה,וזה אומר שלא תספיקי לאכול ארוחת בוקר היום,חבל,לפחות לנו יהיה שקט ונוכל לאכול כמו משפחה רגילה,בלי ילדה בעייתית,לפחות דניאל מתנהג כמו שצריך,תלמדי משהו מאחיך הגדול!״
היא אמרה בכעס ויצאה מהחדר מותירה מאחוריה דלת טרוקה
נותרתי שקטה לכמה שניות,לכעוס על עצם העובדה שאת דניאל מסיעים ואני הולכת ברגל
׳טוב,זמן להתארגן ולהסתלק מהבית הזה לכמה שעות׳
צחצחתי שיניים,לבשתי טייץ שחור ארוך עם חולצה לבנה חלקה,עשיתי קוקו גבוה,שמתי קצת שפתון ורוד בהיר,לקחתי את התיק,נעלתי נעלי אולסטאר שחורות ויצאתי.
טוב אז,קוראים לי לורן,ולפי מה שהבנתם,אני עולה לכיתה ט׳,ודניאל,אחי הגדול,עולה לי׳,ויש לי הורים מרושעים שלא אכפת להם ממני,בכל מקרה,אני צריכה לסבול עוד כמה שנים ואז אני אוכל לגור לבד,נראה לי שככה יהיה עדיף לכולם…
אז בואו נקווה שהכל יהיה טוב…אולי…