אלה הם החיים-פרק חמישי

אחרי השיחה שלי עם דניאל הלכתי לחדר שלי ונשכבתי על המיטה המבולגנת שהשארתי אחריי.
׳אני יודעת שהוא מסוכן,אבל הוא גם מועיל,אבל הוא יכול לזכות באמון שלי ואז לתקוף אותי,או משהו,אוף,למה החיים הם כל כך קשים?׳
טמנתי את ראשי בתוך הכרית וניסיתי לנקות את הראש ממחשבות,ואז הטלפון צילצל.
״הלו?״,שאלתי
״תתרחקי מאופיר!״
״מה?,מי זה?״
״תתרחקי מאופיר!״
״הלו?,מי זה?״
״לטובת החיים שלך תתרחקי מאופיר!״
ואז השיחה התנתקה.
״…״
לקח לי זמן מה להבין מה קרה עכשיו,מישהו איים עליי?
׳לא,זה לא יכול להיות!,אולי הייתה טעות במספר?,למה שמישהו יאיים עליי?,למה זה יתרום?׳
בעודי שואלת את עצמי את כל השאלות האלה החלון התנפץ פתאום,סובבתי את גבי כדי שרסיסי הזכוכית לא יפגעו בי.
לאחר כמה שניות בודדות הדלת נפתחה בקול ושמעתי את דניאל.
״מה קרה כאן?,את בסדר?״
נשארתי עם גבי מסובב,לא מסוגלת לזוז.
״זאת…,לא הייתה טעות…״,אמרתי כאשר קולי רועד והסתובבתי לאט בחזרה,מביטה על רסיסי הזכוכית.
״מה לא הייתה טעות?,קרה משהו לפני?,תספרי לי הכל!״
״לפני שהחלון התנפץ מישהו התקשר אליי,ואיים עליי״
״מה אמרו לך?״
״תתרחקי מאופיר,למען החיים שלך תתרחקי ממנו״