מאי
אוקי פרק די ארוך,נורא משעמם וגרוע אבל אני מבטיחה שיהיו עוד טובים. זאת רק ההתחלה:)

אם נשאר ביחד- פרק 3

מאי 26/11/2015 1229 צפיות אין תגובות
אוקי פרק די ארוך,נורא משעמם וגרוע אבל אני מבטיחה שיהיו עוד טובים. זאת רק ההתחלה:)

"סאם?!"
"אנה?!"
"מה אתה עושה פה?" הייתי מופתעת ומבולבלת לגמרי…
איך?מה?מתי?איפה?הוא?היא?מי? שאלות התרוצצו בראשי ללא הסבר.
"מה את עושה פה?" הוא צרח.
"אני עברתי לפה,זה היום הראשון שלי בתיכון!" אמרתי בכעס,וגלגלתי את עיניי.
"את לא זוכרת שעברתי לקנדה?" הוא שאל והרים את גבותיו.
הנהנתי בהבנה.
"אז אחרי שעברתי לקנדה עברתי לפה" הוא המשיך וחייך אליי חיוך קטן וחמוד.
"אהה" הנהנתי כמו בובה מטומטמת והסתכלתי לצדדים.
"אז מה נשמע? איך את?" שאל בחיוך.
"אני בסדר,מה איתך?" גמגמתי ודשדשתי במקומי.
"מצב לא נורמלי" הוא מלמל בהיסוס.
הנהנתי בראשי שוב ושוב ונשכתי את שפתיי.
הוא רכן אליי,וקירב את ידו לידי,
הוא נגע בה ברפרוף, וצמרמורת נעימה עברה בגופי.
השפלתי את ראשי ופניי האדימו,
תירגעי כבר! כולה אקס… נזפתי בעצמי.
חייכתי חיוך סגור ורגליי רעדו קצת שאחז בידי ברכות.
שררה שתיקה מביכה בינינו,זה היה סימן לא טוב,לא טוב בכלל…
"אז תוכל לעזור לי להתמצא בתיכון?" אמרתי וניפצתי את הדממה.
הוא הנהן בראשו,ושלף את ידו מידי במהירות.

"אז זה התיכון כמו שאת רואה…ואני יוביל אותך למזכירות כדי שיביאו לך מערכת,מספר כיתה,שיעורים,מגמות וכל השאר" אמר והביט בי.
"אין בעיה" צעדתי אחריו ובהיתי בתיכון, על הצבע הלבן והנקי שהידר אותו והנגיעות הכחולות שבצצו על המבנה הענקי הזה!
על החצרות הרחבות ודלתות הכניסה האפורות. הייתה לי הרגשה טובה שהשנים שלי יהיו מעולות בתיכון הזה.
ירדנו במדרגות מעץ במהירות וגיחכתי למבט הרציני שהיה לסאם.
הוא פתח את הדלת לעברי ונכנס אחריי,חייכתי חיוך קטן ומבויש לעברו.
הוא המשיך איתי במסדרון ומאות נערים ונערות עברו מולנו במהירות עם תיקים,מחברות,ספרים וטלפונים. בחנתי את כולם ועיניי התנדנדו מצד לצד.
"בואי,תפני שמאלה ותגיעי" הוא עצר והחזיק בידיי לשבריר שניה וגרם לי רעד בגוף.
"אני שמח שנפגשנו,החיוך המדהים שלך עשה לי את כל היום" אמר,וחשף גומה קטנה בחיוכו.
הסמקתי ממבוכה,איזה מקסים הוא…
נישקתי אותו בלחי וצעדתי קדימה מנופפת לו לשלום ומתרכזת בעיניו הירוקות והרכות שלו, בעודי הולכת במהירות,משאירה אותו שם מבולבל ומאויש.

אל תעזי לשכוח את טיילר,צבטתי את עצמי והוצאתי אנחה….תתאפסי על עצמך! התעשתתי על עצמי ופניתי למזכירות.
נכנסתי פנימה בביישנות ועמדתי כמו פסל מחכה שאחת מחמש המזכירות שהיו שם תפנה אליי.
הם התרכזו במחשבים שלי,הקלידו במהירות כמו רובוטיות ולפעמים עיינו בכמה דפים,זה היה מטריד ובעיקר קריפי.
"כן,שלום חמודה" שמעתי קול צרוד וחלש פונה אליי.
"שלום,אני תלמידה חדשה" מלמלתי בשקט ובלעתי את רוקי.
"אוקי,מה השם?" היא שאלה בנחמדות וחייכה חיוך רחב שהבליט את עיניה הצרות.
"אנה קרסטין" אמרתי בהיסוס.
היא הקלידה את שמי במחשב שלה וכיווצה את עיניה לתוצאות שמצאה.
"אוקי, אני אתן לך את דף המערכת,את השיעורים שלך,דף קשר ודף מורים." היא אמרה ברפרוף,לחצה על כמה אותיות במקלדת והגישה לי את הדף המודפס.
חייכתי חיוך מאולץ ולקחתי את הדף במהירות.
"את בכיתה שבקומה השלישית,אמצעית בצד השמאלי." אמרה בטון גבוה וחזרה להקליד במחשב.
"תודה" מלמלתי והשמעתי אנחה.
יצאתי מהמזכירות ושפשפתי את עיניי,
הסתכלתי לכל הצדדים בבלבול וכסתתי את ציפורניי.
בהצלחה בשנת הלימודים החדשה אנה, אמרתי לעצמי בחשש.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך