illppp
אני יודעת שזה פרק די קצר, אבל הוא חשוב להמשך הסיפור מקווה שתאהבו!

אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד- עונה 2 פרק 24

illppp 26/12/2015 913 צפיות 3 תגובות
אני יודעת שזה פרק די קצר, אבל הוא חשוב להמשך הסיפור מקווה שתאהבו!

"יש לך אומץ?" שאל אותי ראיין
"לא" עניתי
"אה באמת?" שאל והנהנתי, בטוחה שאני לא מתכוונת לעשות אף אחת מהמגלשות, אולי את המגלשות ילדים
"את מצחיקה" אמר
"את בטוחה שאין לך אומץ?" שאל שוב והפנה את מבטו אל דור שחיפש שני אבובים זוגיים, ושמישהי מאחוריו בהתה בו כאילו הוא ציור
"אתה ממש מעצבן" סיננתי והלכתי לעבר דור, ממתי אני כזאת קנאית?
"היי" אמרתי ונישקתי אותו, נשיקה עמוקה.
"מה הלך פה?" הוא שאל
"סתם, אני הולכת אתכם" אמרתי
"יפה" אמר ולקח את שני האבובים, משני צדי ידיו
"אחרייך" הוא סימן לי ואני צחקתי ולקחתי את אחד האבובים, מתקדמת לכיוונם של ריילי וראיין
"בואו" אמר דור והבאתי לראיין את האבוב כשדור לוחש לי
"אני הבנתי מה עשית, תפסיקי לקנא" אמר קצת כועס
"סליחה" התנצלתי
"בואי" אמר והלכנו אחריי ראיין וריילי.

"מה זה התור הזה?" שאלתי בכעס
"נו, עצבני, עוד מעט מגיעים" אמר ראיין והגיע תורם, הם נתנו למי שעמד מאחוריהם לעקוף אותם, כדי שנצא אחד אחרי השני
"אוקיי, תשבו ככה שמי ששוקל פחות יושב מקדימה ומי ששקול יותר יושב מאחוריו" הסביר המדריך והתיישבנו ככה ארבעתנו, כשראיין ודור שיושבים מאחורי ומאחורי ריילי מחכים שהאור הירוק ידלוק ונוכל להתגלש, האור הירוק שלנו נדלק ואני מהר הפעלתי את הגו-פרו של דור, מצלמת את שנינו, המגלשה הזאת היא המגלשה הכי כיפית, היא עוברת בחוץ, כשיש חלונות קטנים במגלשה שאת יכול לראות את השלג והקור בזמן שאתה מתגלש בבגד ים. צילמתי עוד כמה תמונות שלנו וכבר נזרקנו לבריכה, כשאני בחלק הזה קצת צורחת.

"זה היה כזה מפחיד?" שאל דור
"אני לא מפחדת, אני פשוט לא רציתי" התגוננתי והוא צחק
"אתה לא זוכר? ביוון? עשינו מגלשה יותר מפחידה מזאת"
"והצרחה בסוף?" שאל
"לכיף" עניתי.

יום אחרון, הולך להיות כיף! התעוררתי ממש ממש מוקדם, לא היה אף אחד ער בבית אז התלבשתי מהר, הנחתי פתק ויצאתי לגלוש, נכנסתי לבקתת השכרה, מופתעת שהיא פתוחה כל כך מוקדם
"היי" אמרתי לניק שעמד בדלפק
"מה את עושה פה כל כך מוקדם?" שאל
"לא יודעת, מה אתה עושה פה?" שאלתי
"התעוררתי מוקדם ואני פותח אז באתי" סיפר
"טוב, אני רוצה לצאת לגלוש" אמרתי
"אני לא יכול לתת לך עד שעת הפתיחה, לפעמים יש פתאום סופות, אי אפשר לדעת" אמר
"והיא?" שאלתי
"עוד שעתיים" אמר
"טוב, אז אני אלך" אמרתי
"לא!" קרא והסתובבתי אליו
"תישארי, למה לך לחזור למלון ואז לפה?" שאל
"אני בבית של חברה שלי" הסברתי
"אה" אמר
"בואי, אני אכין לך קפה" הוסיף
"יש לך שוקו?" שאלתי
"כן, אני שנייה בא" אמר ונכנס לחדר האחורי,
"אז, מי את?" שאל
"אמנדה" אמרתי והוא צחק
"לא פרטים כאלה, מה את אוהבת לעשות? במה את טובה? כאלה" אמר וחשבתי על התשובה שלי
"אני עושה הרבה" עניתי מתחכמת, לא הרגשתי בנוח לשתף
"בוא נתחיל בך" העברתי אליו את השאלה
"אוקיי, אני ניק" אמר וחזר עם מגש ועליו שוקו וקפה, לקחתי את השוקו אליי והוא התיישב, ממשיך לספר
"אני לומד בתיכון, אני גולש על סנובורד, מתחרה בתחרויות וכאלה וזהו" הוא סיפר
"מה יש פה תחרויות?" שאלתי
"כן, מלא" סיפר
"לא ידעתי" הוספתי
"כמה זמן את גולשת על סנובורד?" שאל
"מאיזו חופשת סקי של המשפחה" סיפרתי
"ההתחלה הייתה קשה אבל בסופו של דבר זה ממש כיף" אמרתי יותר בפתיחות, נזכרת בתחושות
"כן, אני זוכר את ההתחלה שלי, היית בן חמש וא.."
"חמש?" קטעתי אותו
"כן, חמש" אמר בצחוק קטן
"אז אבא שלי לקח אותי ונתן לי סנובורד" התחיל לספר.


תגובות (3)

תמשיכי

26/12/2015 19:14

הפרק מושלם, יש לי חשק לקרוא עוד ועוד מהסיפור אני פשוט מכורה ומתבסאת לראות שהפרק כבר נגמר???? אז תמשיכי מהר❤

26/12/2015 19:29

תמשיכייי

26/12/2015 19:55
סיפורים נוספים שיעניינו אותך