"אם רק תתני לי להישאר"-פרק שתיים עשרה
·לינוי·
"חיים שליי" רצתי לאביב וקפצתי עליו בחיבוק,
"מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו שהתנתקנו מהחיבוק ,
"אסור לי לבוא לבקר את הידידה הכי טובה שלי ועל הדרך לגנוב אותה ואת אחי ליום כיף?"
"אהאהאה אהוביי כמה שאני אוהבת אותךך"
אמרתי וראיתי את כולם מסתכלים עלינו, ואז הבנתי שצעקתי את זה כמו סתומה בבית ספר.
"פדחנית, לא מכיר אותך" אמר והסתובב ללכת, רצתי אליו וקפצתי עליו לשק קמח.
"אח שמנה" אמר לי והמשיך ללכת לכיוון עידו.
אוקיי, בטח לא הבנתם מה קורה ממש.
עבר חודש מאז שאני ואושר נפרדו, אחרי שאביב שמע מה קרה הוא רצה ללכת להרוג את אושר אבל עצרתי אותו בזמן, בחודש הזה אני ואביב התקרבנו מלא, הוא כל הזמן אצלי בבית שהוא חוזר מהבסיס, כשהוא בצבא אנחנו מדברים כל היום כל יום. ויכול להיות שאני מתחילה לפתח אליו רגשות, אבל זה לא נראה לי הדדי כי הוא כל הזמן מדבר איתי על מישהי שהוא התאהב בה. והיא 'האישה שלו', אני עוד לא מכירה אותה ואני כבר לא אוהבת אותה. אליאור מכיר את אביב, הם נהיו לי כמו אחים, לפעמים הם רואים משחק ביחד ואין לי ממי לקבל צומת לב ואני קצת מקנאה:-\
אושר בהתחלה ניסה לדבר איתי עד שאליאור הבהיר לו טוב מאוד שזה נגמר ואף פעם לא נחזור להיות ביחד, אבל אני עדיין דואגת לו הוא נשאר לבד, אליאור כועס עליו אז הוא בקושי מדבר איתו..
"גם בבית ספר אני צריך לראות אותכם זוג יונים?" עידו אמר לנו כשראה שאביב נכנס ואני על גבו.
"זה בסדר אני יודע שיש לך פוסטר שלנו בחדר, אל תתרגש לראות אותנו במציאות" אביב החזיר לו בעקיצה.
"לא מדבר איתך" אמר ובא אלי, "ליני מה רציתם?" שאל אותי, ואני צחקתי מהטימטום של המשפחה הזאת.
"אנחנו הולכים ליום כיף, ואחיך הזמין גם אותך. אתה בא?" שאלתי אותו וירדת מהגב של אביב לתת לעידו חיבוק.
"ולהיות איתכם לבד?" אמר והצביע עלינו בזילזול "ממש לא, אני נשאר ללמוד" אמר והתיישב על השולחן.
"סליחה אני יכולה להבין מה הבעיה איתנו?" אמרתי לעידו ושילבתי את ידי מחכה לתשובה.
"כן מה הבעיה שלך עם ליני, איתי לא יכול להיות שיש לך בעיה אני מושלם!" אביב אמר בהתנשאות, וחיבק אותי מהצד חיבוק מנחם.
"מתנשא" מלמלתי, "קדימה אני מחכה" אמרתי לעידו חסרת סבלנות.
"איתך אין לי בעיה" אמר והצביע עלי, "איתך יש לי בעיה, אבל נפתור את זה בבית" אמר והצביע על אביב, "עם שתיכם ביחד יש לי בעיה, זוג יונים" עידו אמר והצביע על שנינו ביחד.
"החייל עם המדים, בבקשה לצאת. לינוי לשבת במקום שלך" שיט עכשיו איך אני יוצאת, הסתובבתי למורה וראיתי את השטן פאק היא לא תיתן לי לצאת בחיים.
"אפרת כפרה עליך אני חייבת ללכת" נו אביב תעזור לייי
"אביב?" אפרת אמרה בשוק, "תמיד ידעתי שתגעגע אלי ותחזור ללמוד" אמרה לו בחיוך.
"ברור עם מורה כמוך, איך אפשר שלא לרצות לחזור לתקופה הזאת" אביב אמר לה וחייך חיוך צבוע,
"אפרת כפרה אני חייב לקחת את לינוי זה מקרה חירום" אמר והתקדם אליה, הלכתי מאחוריו והסתכלתי עליה במבט חמוד,
"המקרה הכי גרוע שלך, זה מתי שנגמר לך הסיגריות אז לא היא נשארת בכיתה וזהו" אפרת אמרה ופתחה את הספר בלי להסתכל עלינו.
"בואי", אמר ומשך אותי מחוץ לכיתה, "כוסעמק אף לא סבלתי אותה, בת זונה של מורה" אמר והתקדם איתי לכיוון האוטו,
"חח, רגע אבל אני צריכה לבקש אישור מאליאור, הוא יתעצבן עלי אחר כך" אמרתי לו, התקדמתי לכיוון המחששה בטוח הוא שם אין לו מקום אחר.
"זה בסדר, דיברתי איתו הוא גם בא איתנו ליום כיף עם אלי", אמר והפיל אותי עליו.
יצא מצב שאני נפלתי עליו והוא נפל על הדשא.
הסתכלתי לו בעיניים והוא הסתכל עלי והעביר את עינייו לשפתיים שלי, חייכתי הרגשתי נבוכה. קמתי מהר שראיתי שהיינו צעד מנשיקה. והוא פלט אנחת יאוש,
"מה יש לך?" שאלתי אותה בעצבים, "אני לא רוצה שתהרוס עם חברה שלך עוד לפני שזה התחיל" אמרתי לו ועכשיו חשבתי על זה כמה סתומה יצאתי.
הוא תפס אותי מהמותן וליטף את הפנים שלי, עם האגודל שלו הוא נגע בשפתיי. לא יכולתי להזיז אותו התמכרתי להרגשה שלו גם אם זה לחצי שניה. "אם היית נותנת לי לעשות את זה, הייתה לי עכשיו חברה" הוא אמר, ובשניה הרגשתי את שפתיו עליו. שפתינו זזו בצורה מושלמות, בתיאום מושלם. הוא מנשק כל כך טוב, התנשקנו אולי 5 דקות והתנתקתי ממנו, לא היה לי אוויר:-|
"למהה" פלט בייאוש ונשאר קרוב אלי,
"מאמי אני עדיין קטינה, נגמר לי האוויר" אמרתי לו וצחקתי.
"נעבוד על זה" הוא חייך אלי ונישק אותי שוב פעם.
"אחח כמה שחיכיתי לזה, את לא מבינה" אמר ותפס בפני
"רגע אז זאת הייתי אני?" אמרתי, שאלתי
"כן, את האישה שלי, ואת תמיד תיהיה אני אוהב אותך" אמר בחיוך ענק וסחף את שנינו לעוד נשיקה.
"אני גם אוהבת אותך, אהוב שלי"
תגובות (5)
הוא מושלם!! תמשיכי!
הוא מושלם!! תמשיכי!
אביב הכי מושלם שיש
תמשיכיייי אביב חיים שלי בלבבב
ומזל טוב אהובתי :)
תמשיכי במהירות איזה מתוקים הם ביחד :)