אני אהיה העיניים שלך -פרק 19-

"איך היה לך אתמול במשחק כדורגל?" ג'ואי שאל את רוי שחייך באושר, "היה כיף!" רוי קרא בשמחה, מתחיל לשרוק, "הקבוצה שלנו ניצחה" הוא אמר בהתרגשות וג'ואי צחקק ביחד עם טד, "כדורגל זה לא מעניין" טד מלמל ורוי נעצר והביט עליו בזעזוע, "אתה לא חבר שלי!" רוי אמר והג'ינג'י עשה פרצוף נגעל, "אתה לא יכול לחיות בלעדיי!" טד אמר בשילוב ידיים ורוי גיחך, "יש לי את ג'ואי" הוא אמר וטד צחקק, "גם לי יש את ג'ואי!" הג'ינג'י השיב, "אל תכניסו אותי לוויכוח הטיפשי שלכם" שחור העיניים מיהר להגיד, מקבל מחבריו מבטים נוזפים בזמן שהוא נגס בכריך שלו עם הרמת גבה משועשעת.
"לא שאלנו!" טד צעק לפתע, מקפיץ מעט את ג'ואי, "איך היה אתמול עם איאן? הוא דיבר איתך לגבי יום שבת?" הג'ינג'י שאל לבסוף, "נכון!" רוי אמר והסתכל ברצינות על ג'ואי, "איך היה?" הוא שאל וג'ואי נאנח, "לא היה כלום" הוא שיקר, "באמת? אפילו שהוא ולורי הסיעו אותך?" טד שאל וג'ואי הנהן, "באמת" הוא מיהר להגיד, "מוזר, יכול להיות שאיאן מתכנן משהו?" רוי שאל, חושד בהתנהגות של איאן שהוצגה לפניו, "הוא לא מתכנן כלום, זה בטח לא מזיז לו כמו שזה לא מזיז לי" חום השיער מלמל ושני חבריו הביטו עליו, "אבל זה מוזר, הוא אוהב להציק לך, לא?" טד שאל וג'ואי הרים את כתפיו בחוסר ידע, "אני לא יודע מה עובר לו בראש" הוא מלמל בכנות, הוא באמת לא יודע וזה די מבלבל אותו.
"תיזהר ממנו ג'ואי" רוי אמר והצעיר נאנח, "למה? זה לא שהוא יטרוף אותי" חום השיער אמר ברצינות, קצת נמאס לו שאומרים לו להתרחק מאיאן כאילו והוא מפלצת, "מה קרה אתה מגן עליו? אתה מעוניין בו~?" רוי זימר בשאלה וג'ואי נאנח והחליט להתעלם ממנו, כי הוא בעצם לא ידע איך להגיב לשאלה הזאת.
"תפסיק להרגיז אותו רוי!" טד אמר בכעס והאחר צחקק, "רק צחקתי, זה ברור שג'ואי שלנו לא מעוניין בו" רוי אמר וג'ואי נחנק מעט מהכריך שלא הצליח לעבור בגרונו כמו שצריך, משתעל חלושות.
"אפשר להחליף נושא?" חום השיער שאל ברצינות ושני חבריו הביטו עליו בבלבול, "למה אתה כל כך רציני פתאום כשזה מגיע לאיאן?" טד שאל בסקרנות וג'ואי נאנח, "אני לא" הוא אמר בכעס ורוי וטד הביטו זה על זה בבלבול, "תגיד ג'ואי, קרה משהו?" רוי שאל, "מה כבר יכול לקרות?" ג'ואי שאל בהרמת גבה מאיימת, "אתה מסתדר בעבודה שלך?" קצוץ השיער שאל וג'ואי נאנח, "אולי מספיק עם החששות המיותרות, אני מספיק גדול בשביל להתמודד עם דברים בעצמי" הצעיר אמר ברוגז וכחול העיניים נשם עמוקות, "רק שאלתי, לא צריך להתעצבן" רוי מלמל וג'ואי כחכח בגרונו לפני שהמשיך לאכול, מאפשר לטד ורוי להביט זה על זה ולתקשר עם עיניהם, משהו שונה עם ג'ואי זה בטוח.
—–
"בהצלחה!" טד קרא כשג'ואי התרחק ועשה את דרכו אל המרכז לעיוורים אחרי שהיום הסתיים, ג'ואי כהרגלו הרים את ידו ונופף להם לפני שהכניס את ידיו לכיסיו, נושם עמוק ונאנח בכבדות, הוא לחוץ.
—-
ג'ואי נכנס אל תוך המבנה, נוגס בשפתו התחתונה ומתקדם אל החדר, נושם בהקלה כשדני וג'אק ישבו שם כבר עם בגדי עבודה, "ג'ואי הגיע" איאן אמר כשהצליח לזהות את הצעיר, תופס את תשומת ליבה של לורי שהייתה עסוקה בקריאת מסמכים, "בוא ג'ואי, קח את מדי העבודה" ירוקת העיניים אמרה בחיוך ואיאן היה זה שהלך אל הלוקר, לוקח את הבגדים ומגיש אותם לג'ואי.
"הטלפון" איאן אמר וג'ואי לקח את המדים ממנו לפני שכיבה את הטלפון שלו והגיש אותו לאיאן, מתחמק מעיניו האפורות של איאן שהביטו עליו ברצון, "אתה יכול ללכת" העיוור אמר בחיוך, "אוקיי" ג'ואי מלמל בלחש לפני שהלך ואיאן החזיק את צחוקו, מוצא את ההתנהגות של ג'ואי חמודה.
–
חום השיער ישב במלתחות אחרי שסיים להחליף בגדים, מניח את ידיו על פניו, "לעזאזל" הוא אמר לעצמו, לא רוצה לחזור פנימה, "אני חייב להראות שלא אכפת לי, שאני לא מודאג" ג'ואי אמר לעצמו לפני שהתרומם ונשם עמוק, יוצא מהמלתחות וחוזר לחדר, מניח את התיק שלו מתחת לכיסא הריק ומתיישב לצידו של דני שחייך אליו, "היום לא איחרתי" בעל המשקפיים לחש בחיוך וג'ואי צחקק קלות, "וטוב שכך" שחור העיניים אמר, מצליח להעביר לכמה רגעים את הדאגה שלו מהיום, "יש לנו עוד 5 דקות להיות חופשיים" ג'אק אמר, מעט בקול, "אז תנסו להינות מהם" איאן אמר, מקפיץ מעט את הנערים שהופתעו מכך שהגיב.
"יש לו כוחות" ג'אק לחש, גורם לג'ואי לצחוק כשהאמירה האידיוטית הזאת הזכירה לו פתאום את טיפשותם של חבריו, "כן בטח" דני אמר, מסתכל על איאן לכמה רגעים, "מעניין איך הוא מצליח לזהות דברים" בעל המשקפיים לחש וגו'אי הזיז את עיניו ממנו והביט על איאן, "כי הוא עבד קשה על זה, זה בטח לא היה לו קל" ג'ואי אמר בחיוך קטן ואיאן חייך קלות, גורם לג'ואי ליישר את פניו, הוא שמע אותו? שיט.
"יכול להיות" כחול העיניים אמר, מסתכל על האחראים שלהם שדיברו בניהם, "תגידו" הוא לחש והתקרב אל שני הנערים האחרים, "אתם חושבים שיש בניהם משהו?" ג'אק שאל וג'ואי בלע את רוקו בחוסר נעימות, "לא יודע" הוא ענה בחוסר אכפתיות, מסתיר את רגשותיו המוזרים לנושא הזה ובכללי לאיאן.
"יש בניהם מתח מיני, יכול להיות שהם שוכבים" חום העיניים לחש ברצינות וג'ואי כחכח בגרונו, לא מרגיש בסדר עם הדיבור הזה, אולי בגלל שהוא חושש שזה נכון? אבל איאן אמר שבינו לבין לורי אין כלום, אז אולי אין לו ממה לדאוג? רגע, למה לו לדאוג? זה לא שאמור להיות אכפת לו מזה.
שאיאן יעשה מה שהוא רוצה, זה בסדר אחרי הכל, לא?
–
"זהו, נגמרו ההתלחשויות" איאן אמר לבסוף כשהזמן הסתיים, הוא ולורי התיישבו למולם, "היום אין משהו מיוחד, אתם נמצאים כרגיל במחלקה שלכם" לורי אמרה והנערים הנהנו בהבנה, "אני מקווה שתמשיכו להיות נחמדים, אני שמח שאתם לא עושים בעיות ואני רוצה להאמין שזה ימשך ככה עד לסוף המחויבות שלכם, אתם מבטיחים להתנהג טוב?" הבלונדיני שאל בחיוך, "כן!" שלושת הנערים ענו בקול, יודעים שעדיף להיות ממושמעים ואיאן חייך ברצון, שמח שהוא לא צריך להעיר להם על איך שהם צריכים לענות.
"אז קדימה, לקום ולהתחיל לעבוד, הם מחכים לכם" איאן אמר בחיוך, שומע את הכיסאות זזים ואת רעשי הצעדים המתרחקים, והוא הבין שהם עשו את המבוקש והתחילו ללכת אל המחלקה.
–
"הם התחילו להיות ממושמעים" לורי אמרה בחיוך בזמן שהיא ואיאן נעמדו, "נכון" הוא אמר לה, מרגיש איך שידה עוטפת את זרועו, "רוצה לעשות משהו היום?" המתולתלת שאלה בחיוך, "יש לי היום משהו לעשות" הוא אמר לה ברצינות, "באמת? מה?" היא שאלה בחטטנות, מביטה על איך שאיאן מנתק את המגע שלה ממנו.
"סוד" הוא אמר לה בחיוך לפני שהלך ויצא מהחדר, הולך גם הוא אל המחלקה, "פף" לורי פלטה לפני שרצה אליו קלות, "תגיד לי!" היא אמרה ברוגז ילדותי, "לא" הוא השיב בחדות והיא נאנחה, "זה משהו חשוב?" היא שאלה והוא הנהן, "מאוד" איאן מלמל בחיוך כן, "אפשר לבוא איתך?" היא שאלה והוא נעצר והסתובב אליה, מביט בה עם עיניו העיוורות.
"לא" הוא אמר ברצינות, "לורי, את צריכה להפסיק" הוא אמר לה ברצינות, "להפסיק מה?" היא שאלה, "לנסות לצאת איתי, זה לא יקרה ואת יודעת את זה" הוא השיב והיא נגסה בשפה התחתונה, לא מרוצה מהרצינות שהוא אומר לה את זה, "אתה אף פעם לא יודע מה יכול לקרות בעתיד" היא אמרה לו בעוקצנות, לא מוכנה לוותר עליו והוא הניע את ראשו לשלישה בייאוש מוחלט ממנה, מסתובב בחזרה והולך אל המחלקה, מחליט להתעלם ממנה.
הוא לא רוצה להתעצבן עליה, במיוחד לא במקום הזה ובמיוחד לא כשהנערים שהוא אחראי עליהם נמצאים שם.
–
איאן נכנס לתוך המחלקה, שומע את הדיבורים והצחקוקים של כולם, שמח שהכל מתנהל כשורה והוא הלך אל הכיסא שלו שמוקם באותו המקום כמו תמיד, מה שהקל עליו בחיפושים אחריו.
לורי התיישבה לצידו, הוא הצליח להרגיש את הנוכחות שלה, "אל תכעס עליי" היא לחשה לו והוא רק נאנח, "לא עכשיו לורי, תתרכזי בעבודה שלך" הוא לחש לה והיא נשפה בכבדות, "זה לא שהכסף הזה מעניין אותי, יש לנו מספיק כסף, אתה יודע שבאתי לעבוד כאן בגללך" היא לחשה והוא כחכח בגרונו בכעס.
"לורי תפסיקי, מה שאת אומרת לא קשור לשום נושא כרגע, אם את לא רוצה לעבוד אז תפרשי" הוא לחש לה ברצינות והיא שילבה את ידיה ברוגז, משלבת גם את רגליה ומנערת את הרגל העליונה שלה במהירות, פורקת ככה את עצביה במקום לצעוק על האדם שהיא אוהבת.
איך הוא יכול להגיד לה לפרוש? הוא זה שביקש ממנה מההתחלה לבוא ולעזור לו כאן כשהוא היה צריך עובדת שיכולה לראות, זה שהמקום הזה שייך לאבא שלו- וגם בעצם לו, לא מאפשר לו להגיד לה לפרוש.
—
איאן שמע את הצחוק של נטלי, קים ומיילי, מבין שזה כנראה קשור לג'ואי והוא התרכז בהן, "יש לך דייט היום?" מיילי שאלה ואיאן הרים גבה בסקרנות.
"ששש" ג'ואי הוציא מפיו בלחץ, "איך אני צריך להתמודד?" הוא לחש והן חשבו לרגע, "איך היא? פראית? חמודה? ביישנית? עם ביטחון?" נטלי שאלה וג'ואי חשב לרגע, מביט לשנייה על איאן לפני שהוא חזר להביט עליהן, "חוצפנית שחושבת שהיא הכי טובה, היא עושה דברים מבלי שארצה והיא גם מעצבנת" הוא מלמל ברוגז כשחשב על איא-גסיקה! והן גיחכו, "ואיתה אתה רוצה לצאת לדייט? היא לא נשמעת נחמדה" קים אמרה בכנות וג'ואי גיחך, "היא לא נחמדה בכלל" הוא אמר וזרק מבט לאיאן, כן, הוא בכלל לא נחמד, זאת אומרת, ג'סיקה לא נחמדה.
–
"טוב, כל אחד והטעם שלו" נטלי אמרה, "בכל מקרה, תתנהג כמו עצמך, אבל אם היא אוהבת שאתה כנוע אז תהיה כנוע, אולי זה יעזור לך" היא אמרה בחיוך ערמומי וג'ואי כחכח בגרונו, הוא בחיים לא יהיה כנוע, לעולם לא! במיוחד לא לאיא-ג'סיקה…ג'סיקה.
"היא יפה?" מיילי שאלה בסקרנות, "קצת" ג'ואי מלמל במעט ביישנות, "אתה בטוח שקצת? כי לפי איך שאתה אומר את זה היא מהממת" קים אמרה בחיוך וג'ואי נגס בשפתו התחתונה, "היא נראית בסדר" הוא מלמל, "אווו~" נטלי אמרה והבנות צחקקו.
—-
איאן נשף ברוגז, אז הם מדברים על הדייט שלו עם הג'סיקה הזאת, לעזאזל.
"מה יש?" לורי שאלה כשראתה את ההבעה המשונה בפניו של איאן, "כלום" הוא ענה והיא נאנחה, "עוד מעט האוכל מגיע" היא אמרה והוא הנהן, "אני אלך" איאן השיב לפני שהתרומם ויצא משם, לא מתכוון לשמוע עוד שיט מטופש על הדייט המעפן שיש לג'ואי עם איזו בחורה.
—
"קח" איאן אמר בקרירות כשהגיע למול ג'ואי, מגיש לו את חמגשית האוכל ביחד עם כלי האוכל ובקבוק מים.
הצעיר הביט עליו בשאלה ולקח את הדברים מידיו, לא מבין למה איאן מתנהג ככה, "בתאבון" איאן אמר לפני שהלך משם, ממשיך להגיש אוכל לאנשים אחרים וג'ואי עקב אחריו עם עיניו, "הוא נשמע עצבני" נטלי לחשה, "נכון! ידעתי שמשהו מוזר!" מיילי אמרה בביטחון, "מעניין מה קרה" קים מלמלה וחום השיער המשיך להביט על הגבר הבלונדיני שחייך לאנשים אחרים, למה אליו הוא לא חייך? זה בגלל שהוא מתעלם ממנו? יכול להיות שלאיאן נמאס מלהציק לו? יכול להיות שהדייט בוטל? ג'ואי ניער את ראשו, מה זה משנה בכלל? לא אכפת לו מזה, הוא גם ככה לא התכוון ללכת.
–
"בואו נאכל" נטלי אמרה לבסוף, "בתיאבון" הבנות אמרו בחיוך, "בתיאבון" ג'ואי אמר בלחש לפני שהוריד את עיניו אל החמגשית ופתח אותה באיטיות, מתחיל לאכול ומדי פעם לפזול אל איאן שאכל בשקט לצידה של לורי, יכול להיות שקרה בינו לבין לורי משהו? ג'ואי כחכח בגרונו בחוסר נעימות לפני שהחזיר את עיניו לאוכל שלו, לא חוזר להביט על איאן יותר.
–
היום המשיך לעבור, ג'ואי דיבר עם הבנות, מחליף כמה מילים עם עוד כמה אנשים בעוד שהוא מנסה להתעלם מאיאן שהתנהג יותר מדי מוזר לטעמו, לא היו תקריות משמעת והנערים עשו את המחויבויות שלהם כמו שצריך, מתחילים להתרגל לאט לאט למצב שבו הם נמצאים.
—
"נגמר היום, אפשר ללכת לחדר" איאן אמר כשעבר ליד ג'ואי, לא מתמהמה והולך גם לג'אק ודני, מודיע להם את אותו הדבר.
"לא" מיילי התבכיינה וחיבקה את ג'ואי בחוזקה, "שיהיה לך בהצלחה היום בדייט, תהנה מהנעורים" היא אמרה בחיוך, "אני מקווה שהכל יצליח" נטלי אמרה, מחבקת את ג'ואי שחייך קלות, "ג'ואי אתה יכול לעשות את זה!" קים קראה בקול בזמן שחיבקה את הנער המצחקק, מודה להן על שהן עודדו אותו ונתנו לו מעט אומץ לדייט הקרב ובא.
"ג'ואי!" איאן קרא בכעס והצעיר כחכח בגרונו, "להתראות" הוא אמר להן, רואה את מבטן המודאג, כנראה שהן מבינות שמשהו לא בסדר עם איאן, "ביי ביי" הבנות אמרו ביחד, מנופפות לו והוא רק חייך ורץ קלות אל איאן שחיכה לו, "פעם הבאה תעשה את זה יותר מהר, החברים שלך רוצים ללכת הביתה ואתה רק מעכב אותם" איאן אמר בעוקצנות לפני שהתחיל ללכת וג'ואי רק שתק והלך אחריו, מביט על גבו של הבלונדיני ומשחק עם אצבעותיו בלחץ, מה יש לו?
—-
"איאן עצבני או שאני טועה?" ג'אק שאל כשהם החליפו בגדים במלתחות, "לא יודע, גם לא אכפת לי" דני אמר בחיוך וג'אק חייך גם כן, "תכלס" הוא ענה, מסתכל על ג'ואי ששתק ורק התלבש, "לך בטח בכלל לא אכפת" כחול השיער אמר בגיחוך אל הגדול מבניהם וג'ואי הביט עליו וחייך, "לחלוטין" הוא השיב, מחזיק את המועקה שהייתה לו לעצמו, "אני רק רוצה לעוף מכאן" הוא הוסיף והם הנהנו בהסכמה, מתחילים למהר ולהתלבש כמה שיותר מהר, רוצים ללכת מהמקום הזה.
—
"טלפונים" לורי אמרה בחיוך, מגישה לנערים את הטלפונים, "אתם יכולים ללכת" איאן אמר, "עבודה טובה" הוא הוסיף, "להתראות" לורי אמרה בחיוך, מסתכלת על איך שהנערים לוקחים את תיקם ויוצאים במהירות מהחדר.
–
"עכשיו תסביר לי למה אתה כל כך עצבני? בגלל מה שאמרתי?" היא שאלה ברצינות ואיאן נאנח, "לא הכל סובב סביבך לורי" איאן אמר והיא פערה את פיה בחוסר אמונה, ממתי איאן מדבר אליה ככה?
"איאן תשלוט בפה שלך, זה שאני אוהבת אותך לא נותן לך את האפשרות לדבר אליי ככה" היא אמרה ברצינות והוא נאנח ושפשף את פניו, מבין שהוא מתנהג כמו ילד קטן, "מצטער, אני פשוט לא מרגיש כל כך טוב" הוא אמר לה והיא הביטה עליו בדאגה, שוכחת את הכעס שלה, "אתה חולה?" היא שאלה והוא חייך אליה קלות, "לא, אני סתם עייף" הוא אמר והיא נאנחה, "נסע הביתה ותנוח" ירוקת העיניים אמרה והאחר הנהן, מאפשר לה לאחוז בזרועו ולהוביל אותו ליציאה.
—-
"או" לורי פלטה כשראתה בזמן שנסעה את ג'ואי הולך ברגל, "מה קרה?" איאן שאל והיא הביטה עליו לכמה שניות לפני שחזרה להביט על הכביש, "כלום, חשבתי שראיתי חיה בכביש" היא אמרה בחיוך, לא מתכוונת לעצור לנער ולהקפיץ אותו הביתה, היא רוצה להיות כרגע עם איאן לבד.