אני אהיה העיניים שלך -פרק 2-

מליסה אכלה מהגלידה ביחד עם ג'ואי בעזרת כפות גדולות, שניהם ישבו בישיבה מזרחית על הסלון וצפו בסרט בזמן שזואי המשיכה לישון בחדרה.
–
"אני בבית" קולו של אדם נשמע לפתע ומליסה וג'ואי הביטו זה על זה והסתכלו בשאלה אל כיוון הדלת, רואים את בעל המשקפיים נכנס פנימה, "אתה לא עובד עד הערב?" מליסה שאלה והניחה את הגלידה על השולחן, נועצת את הכף שלה במאכל הקריר לפני שהתרוממה, "ביקשתי חופש היום" הגבר אמר וחיבק אותה כשהיא הגיעה אליו, מסתכל על ג'ואי שהביט עליו באשמה.

"בוא לכאן" אדם אמר כשהתרחק מהחיבוק עם אישתו וג'ואי כחכח בגרונו ונעמד גם כן, מכניס את הכף שלו גם אל תוך הגלידה והולך אל אביו.

"מה שעשית היה לא בסדר" אדם נזף בו קלות כשהוא הגיע אליו, מכה בעדינות את ראשו של ג'ואי עם אגרופו לפני שהוא נאנח וחיבק את בנו, "אני שמח שקיבלת עונש כזה" הוא אמר והרגיע את הצעיר שחיבק אותו בחזרה.

ג'ואי חייך בהקלה, כל כך שמח שיש לו הורים כאלו טובים, לפעמים הוא מרגיש כאילו והם יותר כמו חברים שלו, אולי כי שניהם צעירים יחסית? או אולי כי הם פשוט כאלו?
–
"זואי?" אדם שאל והתרחק מהחיבוק, "ישנה, היא קמה מוקדם ביחד איתי בשביל להתארגן למשפט, היא התרגשה לפגוש את ג'ואי שוב" היא חייכה וליטפה את שיערו החום של בנה, "סוף סוף זה נגמר" היא נאנחה בהקלה, "לקחתי כבר יומיים חופש, מחר אני צריכה לחזור לעבוד וזואי תחזור לגן" היא הסבירה ובעלה הנהן אליה, "אתה לוקח אותה" מליסה אמרה לג'ואי שהנהן גם כן, רגיל לקחת את אחותו לגן, הגן גם ככה היה קרוב לתיכון שלו.

"אכלתם?" אדם שאל והאחרים הביטו זה על זה וחייכו אליו בתמימות, "גלידה" מליסה מלמלה והמבוגר מהשלושה נאנח, "באמת מליסה?" הוא שאל בייאוש והיא הרימה את כתפייה בחוסר אכפתיות, "אני מגדל שלושה ילדים" הוא מלמל לפני שהלך אל המטבח, מתחיל לבשל בזמן שמליסה וג'ואי הביטו זה על זה בצחקוק והלכו בחזרה לסלון, ממשיכים לאכול מהגלידה ולצפות בסרט.
—-
"או זואי, התעוררת" אדם אמר כשהקטנה יצאה מהחדר והלכה אליו, מחבקת את רגלו ומשפשפת את פניה, "אני רוצה גם" היא אמרה והוא חייך והרים אותה, מושיב אותה על השיש לידו ואוחז בה בזמן שנתן לה לערבב את האוכל המתבשל, מברר תמיד שהיא לא פוגעת בעצמה.
–
ג'ואי הביט על הסרט, ממשיך לאכול עם אמו את המאכל המתוק והקריר, ונאנח לעצמו כשהמחשבות על מחר התרוצצו בראשו.
בבית הספר בטח ידברו עליו בלי סוף והוא לא יודע איך טד ורוי יתנהגו איתו, הוא גם מתחיל מחר את השיט המטופש הזה של עבודת השירות במרכז לעיוורים ועכשיו הוא בטוח לא יצליח למצוא חברה, מי תרצה לצאת עם גנב? ובכלל, לא יהיה לו זמן לצאת עם בנות כי הוא יהיה תקוע במקום הזה עד הערב.

–
"יהיה בסדר" מליסה אמרה כששמה לב לדאגה של בנה על פניו והיא עטפה את עורפו עם הזרוע שלה, מצמידה אותו אליה ומחבקת את צידו.
"חצי שנה עוברת מהר" היא אמרה בחיוך והוא נאנח שוב, "קח" היא מלמלה ולקחה כף גדושה בגלידה, עושה אווירון וצליל גרוני שאמור לדמות את כלי הטיס לפני שהגישה לבנה את הכף, ג'ואי גלגל את עיניו ופתח את פיו, מאפשר לה להאכיל אותו.
–
"איה!" הוא אמר כשקפא לו המוח אחרי שאכל במהירות את הגלידה הקרירה ומליסה צחקה בקול, רואה איך שפרצופו של בנה התעוות בכאב.
"אמא מרושעת" הוא מלמל ואחז בראשו, "מה קרה?" אדם שאל מרחוק כששמע את מלמולי הכאב של ג'ואי, "קפא לו המוח" היא אמרה ואז אדם נשמע צוחק גם כן, אפילו זואי צחקקה כשמצאה את התיאור מצחיק, "ג'ואי הטיפשון" בעלת השיער החום הארוך מלמלה, מניעה את רגליה ועוזרת לאביה להמשיך לבשל, "את טיפשונת בעצמך" ג'ואי אמר ומליסה צחקקה, יודעת שזואי תתרגז.

"אבא, תוריד אותי!" בת ה4 אמרה ברוגז ושלחה את ידיה לאביה שגיחך ועזר לה לרדת, מביט על איך שרגליה הקטנות רצות במהירות אל הסלון, וכשהוא שמעה את ה'איה!' הדרמטי של בנו הוא צחק והניע את ראשו לשלילה, חתיכת משפחה יש לו.
–
ג'ואי שפשף את הירך שלו באזור שזואי הכתה אותו, זה לא כאב, אבל הוא היה צריך לעשות כאילו וכואב לו בשביל שהיא תהיה מרוצה, "אתה טיפשון!" היא אמרה והוא הנהן בהסכמה, "נכון אמא?" היא שאלה ומליסה הנהנה גם כן בחיוך, מאשרת את דבריה.
הקטנה צחקקה לפני שטיפסה על הסלון והתיישבה על רגליו של אחיה, מחבקת אותו ונשענת עליו בזמן שהוא ליטף את שיערה וחייך קלות לפני שנאנח בעצב, הוא היה צריך לחשוב עליה לפני שהוא עשה את מה שעשה.
–
"האוכל מוכן!" אדם קרא ומליסה נעמדה בחיוך, סוגרה את קופסת הגלידה ולוקחת את שתי הכפות איתה בזמן שהלכה אל המטבח, מחזירה את המאכל הקריר למקפיא ומניחה את הכפות בתוך הכיור.

"נראה טוב" היא לחשה שהסתכלה בסירים ואדם חייך אליה באהבה לפני שצבט את לחיה קלות, "תשבי אני אמזוג לנו" הוא אמר והיא חייכה באושר והלכה אל השולחן, מסתכלת על ג'ואי שהרים את זואי והתקדם אל השולחן.
–
ג'ואי הושיב את אחותו לידו לפני שהתיישב גם הוא, מחייך אל אביו שהגיש להם את צלחות האוכל ועוזר לאחר מכן לאחותו לקרר את האוכל שלה.
–
"בתיאבון" הם מלמלו ביחד לפני שהתחילו לאכול, נהנים מהרגע הזה שכולם נמצאים ביחד- מה שבדרך כלל לא באמת קורה, מליסה ואדם נמצאים לא מעט בעבודה וג'ואי חוזר הביתה יותר מאוחר מזואי, ככה שמליסה עוזבת לכמה רגעים את מקום העבודה שלה ולוקחת את זואי אליה עד שג'ואי מסיים את הלימודים ולוקח את אחותו ממנה הביתה.
—
ג'ואי קיבל הודעה והוא הוציא את הטלפון מכיסו, מחייך כשראה שזאת מהקבוצה שלו, של טד ושל רוי.

'אתה חוזר מחר?' הג'ינגי שאל את ג'ואי.

'כן' חום השיער סימס בחזרה, ממשיך לאכול וגורם להוריו להביט עליו מדי פעם בסקרנות, לא באמת הפריע להם שהוא בטלפון.

'סוף סוף' רוי הגיב עם סמיילי מחייך וכמה אמוג'ים של קונפטי.

'תודה ג'ואי על מה שעשית בשבילנו' טד כתב והאחר חייך לטלפון.

'תודה ג'ואי שלנו' רוי כתב גם כן וג'ואי חייך עוד יותר, שמח שהוא בחר לקחת את הכל על עצמו.

'אתם חייבים לעשות לי את השיעורים במשך חודש!' הוא ציווה.

'כן המפקד!' המנומש כתב.

'^מה שהוא אמר' בעל השיער הקצוץ רשם גם כן וג'ואי נאנח בחיוך.

'מה קיבלת בסוף?' רוי הוסיף ושאל וג'ואי נאנח, הוריו רואים שהוא מקליד משהו.

'חצי שנה של עבודת שירות במרכז לעיוורים' הוא כתב עם סמיילי מבואס.

'חחחחח די!' רוי כתב וצחק בקול בזמן שהביט בחוסר אמונה על גזר הדין הכתוב של חברו.

'מי יודע, אולי תמצא שם מישהי שלא תתבייש להסתכל עליה' טד כתב וג'ואי גלגל את עיניו.

'מטומטם' שחור העיניים כתב, 'אני אוכל ואתם מפריעים לי!' הוא הוסיף עם סמיילי נרגז.

'בתיאבון' רוי שלח עם פרצוף נשיקה.

'בתיאבון!' טד רשם גם כן, מוסיף כל מיני אמוג'ים של אוכל ולבבות.
–
ג'ואי צחקק לפני שסגר את הטלפון והחזיר אותו לכיסו, מסתכל על הוריו שהביטו עליו בסקרנות, "חברה?" אדם שאל בהשתובבות, מכה את כתפו של בנו קלות וג'ואי ציקצק, "הבנים" הוא מלמל ואדם נאנח ביחד עם מליסה לפני שהוא טפח על כתפו של בנו, "לא נורא, אתה עוד צעיר" האב אמר בחיוך, מסתכל על אישתו המשועשעת.

"אני אהיה חברה שלך!" זואי אמרה בהתלהבות, לא מבינה בדיוק לאיזה חברה האב התכוון, "איזה יופי" ג'ואי אמר בחיוך מאולץ, כל כך מיואש ממצבו, והוריו לא יכלו שלא לצחוק בקול, לבסוף גם הוא צחק, זואי גם הצטרפה, לא יודעת מה בדיוק מצחיק, אבל היא זרמה.
——
שחור העיניים עזר לאימו לשטוף את הכלים, זואי ואדם נהנו בצפייה בטלוויזיה בתוכניות ילדים, שרים ביחד את השירים המתנגנים.
–
"אני רוצה שתתנצל בפני הזוג ג'ונס" מליסה אמרה ברצינות, מצפה מבנה שילך אל הזוג המבוגר ויתנצל בפניהם על מה שעשה, "לא עכשיו" הוא מלמל, מרגיש לא נעים ללכת אליהם והיא הבינה זאת, "אתה צריך להגיד להם תודה שהם ביקשו להקל עלייך במשפט" היא אמרה והוא נאנח, "חצי שנה של עבודת שירות שלא יצא לי ממנה אפילו דולר, זה לא באמת מקל עליי" הוא אמר והיא במהירות הביאה לו מרפק לצלע, גורמת לו לכווץ את גבותיו.
"ג'ואי, זה היה יכול להיות גרוע יותר" מליסה אמרה ברצינות, "היית יכול להיות בכלא לנערים ולא להיות כאן בבית, זה מה שאתה רוצה?" היא שאלה בכעס אימהי והוא נגס בשפתו התחתונה והמשיך לשטוף את הכלים, לא, זה לא מה שהוא רוצה.
–
מליסה נאנחה בכבדות לפני שחזרה להתרכז גם היא בשטיפת הכלים, שומעת את אדם וזואי צוחקים ביחד בזמן ששירי הילדים המשיכו להתנגן והיא פזלה לשנייה אל ג'ואי, מרגישה איך שליבה מתכווץ בכאב על התינוק הקטן שלה.

כשהוא היה בגיל של זואי, היא ואדם לא יכלו להעניק לו את אותם החיים השמחים שהם מעניקים כרגע לזואי, הם היו אז זוג צעיר שרדף אחרי עבודות מזדמנות והם היו צריכים תוך כדי לטפל בילד קטן, לפעמים הם לא היו ימים שלמים בבית וג'ואי היה צריך להיות עם בייביסיטרים שונים, זאת אחת מהסיבות שהיא לא באמת יכולה להאשים את בנה על מעשיו אלא רק את עצמה.

וכשהיא התחילה לדמוע ולמשוך באפה תוך כדי מחשבות, חום השיער הביט עליה ונאנח, "את בת 35 ועדיין בוכה כמו תינוקת" הוא מלמל והשפריץ עליה מעט מים והיא חייכה וניגבה את עיניה לפני שהשריצה עליו גם כן מים, "בלגניסט שכמותך" היא אמרה בחיוך לפני שנשקה ללחיו.
"אני אוהבת אותך" היא אמרה לו בכנות והוא גיחך, "אני יודע" הוא אמר, "גם אני אותך" הוא הוסיף והביט עליה בחיוך והיא נאנחה בהקלה לפני שהוא הכה עם מותנו את המותן שלה והם צחקקו ביחד, ממשיכים לשטוף את הכלים.
—–
"יאמי, פירות!" זואי אמרה בהתרגשות כשג'ואי ומליסה הגיעו לסלון עם מגשים של פירות חתוכים, מניחים אותם על השולחן ומתיישבים גם כן בסלון.
מליסה ישבה בין אדם לג'ואי לפני שזואי התרוממה ונעמדה על הספה, אוחזת בכתפיהם של הוריה בזמן שהתהלכה על ירכיהם, מתיישבת לבסוף על אחיה הגדול.

זואי צחקקה באושר בזמן שג'ואי התכופף קדימה וכופף אותה גם כן בזמן שלקח אבטיח על מזלג והגיש לה אותו לפני שלקח גם הוא, אוכלים ביחד וצופים בסדרת הילדים.
——-
"הם נרדמו" מליסה לחשה לבעלה שהיה שקוע בתוכנית ילדים, והוא הזיז את עיניו והסתכל על איך שג'ואי וזואי ישנים.

"תרימי אותה ואני אותו" הוא לחש והיא הנהנה לפני שהם התרוממו, לוקחים מהם את המזלגות ומניחים אותם על השולחן לפני שמליסה הרימה את זואי באיטיות ואדם הרים את ג'ואי בזרועותיו, לוקחים אותם לחדרים.
—-
"א-אני רוצה לישון עם ג'ואי" זואי התעוררה כשאמא הניחה אותה על המיטה, "את לא תפריעי לו לישון?" מליסה שאלה והקטנה הנהנה וחייכה בעייפות כשמליסה הרימה אותה בחזרה והלכה אל חדרו של ג'ואי, רואה איך שאדם מכסה אותו.
–
"היא רוצה לישון איתו" מליסה לחשה כשהאדם הסתכל עליה בשאלה והוא הנהן והזיז את השמיכה מעט למעלה, מאפשר לאישתו להכניס את ביתם מתחת לשמיכה לפני שהוא כיסה את הישנונית גם כן כשהיא חיבקה את אחיה ונרדמה בחזרה.
–
"מתוקים" מליסה לחשה ונשקה למצחיהם ואדם חייך וליטף את ראשם של ילדיו לפני שהם יצאו החוצה וסגרו את הדלת, מנקים את הסלון ונהנים מזמן איכות ביחד.
——
"מממ" ג'ואי מלמל כשהשעון המעורר שלו צפצף והוא פקח את עיניו כשהרגיש גוף מחבק אותו, נאנח בחיוך כשראה את זואי ישנה צמוד עליו, רגל אחת שלה הייתה על ביטנו.
–
הדלת נפתחה ומליסה עמדה בפתח, חצי מפניה מאופרות והיא עדיין כיפתרה את חולצתה הלבנה שהייתה עדיין מחוץ לחצאית השחורה שלה, "התעוררת?" היא ביררה וגו'אי הנהן והתרומם באיטיות בזמן שמליסה נכנסה פנימה והרימה את זואי, מאפשרת לבנה לכבות את הטלפון ולהתחיל להתארגן.
–
"אבא כבר הלך?" הוא שאל והיא הנהנה לפני שיצאה מהר מחוץ לחדר, כהרגלה היא התעוררה בדקה האחרונה והייתה צריכה להתארגן מהר.
—-
ג'ואי התמתח וסירק את שיערו אם אצבעותיו לפני שקם ולקח מגבת, יוצא מחדרו אל המקלחת.

חום השיער צחצח את שיניו והתקלח במהירות לפני שיצא החוצה עם מגבת למותניו, רואה שאמא שלו כבר מאורגנת בזמן שהיא סידרה לזואי, שישבה על שולחן האוכל, את השיער.
"תתלבש מהר, אין זמן, זואי צריכה להיות עוד מעט בגן" היא אמרה בלחץ והוא הנהן והלך אל החדר, מוריד את המגבת ממנו ומתחיל להתלבש.

"שיט" הוא מלמל לעצמו כשהבין שהיום הוא הולך להתחיל את המחוייבות שלו.
—
"תהיו זהירים" מליסה צעקה מהרכב וג'ואי וזואי הנהנו ונופפו לה לפני שהיא נסעה משם, "נלך לגן" ג'ואי אמר בחיוך, אוחז בתיקו ובתיק של אחותו ומרים את הקטנה על זרועו, הולך איתה ברגל אל מסגרת הלימודים שלהם שהייתה קרובה לביתם.
—-
"ביי ביי" זואי אמרה ונופפה לו אחרי שלקחה את תיקה ממנו ונשקה לו, הוא נופף לה גם כן, מסתכל על איך שהיא מסתובבת ורצה אל תוך הגן ביחד עם החברים שלה.
——
ג'ואי נכנס אל שער בית הספר, מסתכל על התלמידים שהביטו עליו והתחילו להתלחשש בניהם והוא נאנח לעצמו, יודע שהם מדברים עליו ועל מה שעשה.
–
"ג'ואי!" הוא שמע את טד קורא מאחוריו והוא הסתובב בחיוך רק בשביל שהג'ינג'י יקפוץ עליו ויתלה על גופו, "ג'ואי שלי" חום העיניים מלמל, מחבק את האחר בחוזקה.

"מצטער שלא באתי לראות אותך" המנומש אמר באשמה, הוא ורוי פחדו ללכת לראות את ג'ואי במעצר ובבית המשפט.

"אוי תירד ממני!" ג'ואי אמר ודחף את האחר שהמשיך לחבק אותו, "עד שתסלח לי אני לא יורד!" טד הציב תנאי והאחר נאנח בחיוך, "אני לא כעסתי עליכם גם ככה" הוא אמר בכנות וטד הרחיק את ראשו אחורנית, מביט על האחר, "באמת באמת?" הוא שאל, "באמת" ג'ואי אמר והאחר חייך ברצון וירד מגופו של חברו, עוטף את עורפו של שחור העיניים.
–
"ג'ואי!" קריאה נוספת נשמעה מאחור ושני החברים הסתובבו בחיוך, רואים את רוי שרץ אליהם, "ג'ואי!" הוא אמר בדרמטיות וחיבק את חום השיער שנאנח לעצמו בייאוש, "התגעגעתי!" כחול העיניים אמר ומחץ את האחר עוד יותר, "אוף, אתם כל כך דביקים" הצעיר מבניהם אמר ודחף את רוי ממנו, לא לפני שרוי הספיק לנשוק ארוכות ללחיו.
–
"איכ!" ג'ואי אמר וניגב את הלחי שלו, "הומו" הוא פלט ורוי חייך בערמומיות, "אולי~" רוי זימר והתקדם אליו, אוחז במהירות בישבנו של ג'ואי שפער את עיניו ואחז בידיו של רוי, מסובב לו אותן ללא רחמים, "איי איי!" בעל השיער הקצוץ אמר בכאב וטד צחק על הסיטואציה.
–
"חתיכת…" ג'ואי אמר ורצה לבעוט במפשעה של כחול העיניים שהתרחק במהירות ממנו, לא מאפשר לו לבעוט בו ורק מוציא לו לשון משועשעת.
"לא לריב" טד אמר בהשתובבות ועטף את עורפם של חבריו עם זרועותיו, מתקדם איתם אל תוך בית הספר בזמן שג'ואי ורוי החליפו בניהם מבטים רצחניים.
—
שני השיעורים הראשונים עברו די לאט, בעיקר כשג'ואי הרגיש שכל המבטים מופנים אליו, הוא הרגיש כאילו והם בוחנים ושופטים אותו, מרכלים עליו במחשבותיהם ולועגים לו בתוך תוכם.

חלק מהם אפילו ביררו שהדברים היקרים שלהם נמצאים בקרבת מקום ככה שחס וחלילה ג'ואי לא יצליח לגנוב להם כלום.
—
ג'ואי נאנח כשהצלצול נשמע ורוי וטד התרוממו ממקומותיהם והלכו אליו בחיוך, מחכים לו שהוא יקום גם כן ואז הם יצאו לבחוץ, מתיישבים על הדשא במעגל ומוציאים את הכריכים שלהם.
–
"אוסקר גילה שלקחתי לו את האלכוהול" רוי לחש ושני האחרים הביטו עליו בהרמת גבה, "ואיך זה שאתה נראה בסדר?" ג'ואי שאל ורוי כחכח בגרונו, "התחת שלי פחות בסדר" הוא מלמל, נותן להם להבין שהוא קיבל לא מעט מכות מאחיו באזור האחורי והתחתון של גופו, והם צחקקו עליו.
"כואב לך לשבת?" טד שאל ובעל השיער הקצוץ הנהן בעצב, "אני אומר לכם, הוא שבר לי את התחת" הוא מלמל ונגס בכריך שלו בזמן שהאחרים צחקו בקול על התיאור הדרמטי של כחול העיניים.
–
"בכל מקרה" טד מלמל והביט על ג'ואי שאכל מהכריך שלו, "אתה מתחיל אחרי בית הספר את עבודת השירות?" הוא שאל והאחר נאנח והנהן, "שיט" רוי פלט וג'ואי הנהן שוב, "לחלוטין" הוא מלמל, מקבל טפיחות עידוד מחבריו.

"אנחנו נפצה אותך" קצוץ השיער אמר בביטחון, "כן" המנומש הסכים והם הביטו על ג'ואי שחייך אליהם, "חסר לכם שלא" הוא אמר להם בחיוך לפני שהמשיך לאכול.

"אתה תהיה שם לבד?" רוי שאל בסקרנות את חום השיער שהניע את ראשו לשלילה, "הבנתי שיהיו עוד תשעה איתי" הוא מלמל והוא הנהן בהבנה, "מעניין מה הם עשו" הג'ינג'י מלמל בסקרנות וג'ואי חשב לעצמו, "אני חושב שאני מעדיף שלא לדעת" הוא לחש וחבריו חשבו על זה גם כן והנהנו, יכול להיות שהאחרים עשו משהו מסוכן יותר, יהיה מפחיד לדעת.
–
"זה קרוב לכאן?" חום העיניים שאל וג'ואי הנהן, "כן זה לא רחוק, 10 דקות הליכה בערך" הוא אמר והם הנהנו, "נוכל לבקר שם?" הם שאלו והוא הניע את ראשו לשלילה, "לא, אבל רק אם יש משהו מיוחד צריך להתקשר אליהם מראש ולהודיע שמגיעים לבקר" הוא מלמל והם נאנחו באכזבה.

"ומה עם זואי? אתה בדרך כלל לוקח אותה מאמא שלך והולך איתה לבית" הג'ינג'י שאל וג'ואי נגס בשפתו התחתונה, "אמא שלי השיגה בייביסיטרית לבינתיים שכבר תיקח אותה מהגן" שחור העיניים מלמל והאחרים הנהנו בהבנה.
"מאיזה שעה עד איזה שעה אתה תעבוד?" רוי שאל וג'ואי חשב לרגע, "מ3 עד 7 בערך ובימי שישי ושבת אין עבודה, אלא אם יש משהו מיוחד" הוא הסביר כשנזכר בדבריה של השופטת, "מה? ומה עם שיעורי בית? מתי היא מצפה שתעשה?" רוי שאל וג'ואי צחקק, "דבר ראשון, אתם חייבים לי שיעורי בית במשך חודש" הוא הזכיר להם והם הנהנו, מראים לו שהם זוכרים, "ודבר שני, אני גם ככה לא תמיד עושה שיעורים אז לא אכפת לי, עכשיו יהיה לי תירוץ טוב יותר ללמה אני לא עושה שיעורים" הוא אמר בקריצה משתובבת וחבריו מצאו את זה הגיוני והם חייכו אליו.

"או" הוא אמר כשנזכר בעוד משהו, "אסור לי להיות בטלפון שם" הוא אמר והם פערו את עיניהם, "פאק זה מרושע!" טד אמר ברוגז וג'ואי ייבב בהסכמה, "הם יקחו לכם את הטלפון?" רוי שאל וג'ואי הנהן, "בסוף היום נקבל אותו בחזרה" הוא הוסיף ושני האחרים נאנחו, מצטערים על זה שהשאירו את חברם מאחור ברגע של פחד.
—-
הצלצול נשמע והם התרוממו מהדשא, מנקים את עצמם לפני שהם הלכו בחזרה לכיתה, ממשיכים את יום הלימודים.
ג'ואי מצא את עצמו שוב במרכז העיניינים וזה לא מצא חן בעיניו במיוחד, הוא שנא את זה כל כך ואם הייתה לו את האפשרות להחזיר את הזמן לאחור, הוא לחלוטין היה עושה את זה.