אני אהיה העיניים שלך -פרק 23-

ג'ואי נכנס אחרי איאן אל תוך המחסן המבולגן, "חשבתי שיש רק קצת לסדר" הצעיר מלמל לעצמו והאחראי צחקק, שולח את ידו ונוגע במדפים, מרגיש את האבק באצבעותיו, "אופס" איאן אמר בחיוך תמים, "אני אלך להביא דברים לניקיון" הבלונדיני אמר, "אוקיי" ג'ואי השיב, מסתכל על איך שהאחר יוצא, ורק אחרי שאיאן נעלם מהאופק הוא נשם לרווחה, מניח את ידו על לוח החזה שלו, מתרגש מהנוכחות של איאן יותר מדי, הוא לא רגיל לזה.
–
ג'ואי נשם עמוק לפני שהחליט להתרכז בניקיון והוא התחיל להוריד את הדברים שהיו על המדפים לקרקע, הוא הוריד גם את הדברים שהיו על השולחן המאובק שבמחסן, פולט מספר אפצ'ים שקטים כשהאבק חדר לאפו, מדגדג אותו מבפנים.
—-
"הבאתי" איאן אמר כשנכנס בחזרה, שני מגבים עם סמרטוטים היו בידיו, אחריו הגיע עוד עובד לא עיוור שחייך אל ג'ואי והניח על הרצפה דלי עם מים לפני שהגיש לצעיר שני סמרטוטים.
"לא מעט עבודה" העובד אמר וג'ואי חייך והנהן, "קצת" הוא מלמל, "אם תצטרכו עזרה תגידו, נביא עוד ידיים" העובד אמר ואיאן הנהן אליו, "אני מאמין שנסתדר לבד" העיוור הוסיף, "מעולה, אם כך אני אלך" הזר אמר לפני שיצא החוצה, מאפשר לאיאן להניח את המגבים כנגד הקיר לפני שהוא סגר את הדלת, משאיר רק אותו ואת ג'ואי במחסן.
–
"תיזהר!" ג'ואי קרא כשאיאן הלך קדימה ונתקל בדברים שהיו מונחים על הרצפה, למזלו הוא אחז במהירות באחד המדפים, מונע מעצמו ליפול.
"מה זה?" הוא שאל וכיווץ את גבותיו, מכה עם רגליו את הדברים הלא ברורים שעל הרצפה, "הורדתי את הדברים מהשולחן ומהמדפים" חום השיער אמר לפני שהתכופף ומיהר להזיז אותם לאחור, מאפשר לאיאן מרחב בטוח.
"אתה יכול לשבת לבינתיים, אני אסתדר לבד" שחור העיניים אמר לפני שאחז בידו של איאן, לוקח אותו בזהירות אל מאחורי השולחן-שם היה מונח כיסא שאפשר היה לשבת עליו בבטחה.
–
"זה בסדר, אני לא צריך לשבת" איאן אמר ברוגע, "בבקשה" ג'ואי אמר בטון מעט מתחנן ואיאן חשב לעצמו לפני שנאנח והתיישב על הכיסא, מאפשר לצעיר לעשות את הניקיון לבד.
—-
איאן חייך כששמע את תזוזות הידיים של ג'ואי, מניח לעצמו שהוא כבר מתחיל לנקות, ואז שוב רצף אפצ'ים שקטים נפלט מג'ואי ואפור העיניים גיחך, הוא לא יכול להסתיר את זה שזה היה חמוד.
–
ג'ואי שפך מים על המדפים לפני שהתחיל לנקות אותם עם הסמרטוט, מוריד מהם את האבק שנהפך להיות מעט בוצי אחרי מגע המים, הוא מידי פעם הכניס את הסמרטוט לתוך דלי המים, מנקה אותו היטב לפני שחזר אל המדפים, ממשיך לנקות אותם ולהוריד מהם את הלכלוך המצטבר, לאחר מכן הוא התכופף וניקה את מוצרי המתכת והזכוכית שהוא הוריד, מתרכז בלנקות אותם במקום בהתרגשות שלו מהעובדה שאיאן יושב שם מחוייך ו"צופה" במעשיו.
–
"אתה בטוח שאתה לא צריך עזרה?" איאן שאל לפתע, מקפיץ מעט את ג'ואי שהתרגל לשקט, "לא, אני מסתדר" הצעיר אמר, מתחיל להחזיר את הדברים הנקיים אל המדפים.
—
ג'ואי ניגב את מצחו, מרים את הפוני שלו מעט מעלה בשביל לקרר את עצמו לפני שהוא חזר לסדר ולנקות, עובר אל השולחן שהיה הדבר היחיד שהפריד בינו לבין איאן.
"אתה קרוב יותר" איאן אמר בחיוך וג'ואי כחכח בגרונו לפני ששפך קצת מים על השולחן, מתחיל לשפשף אותו ולהתעלם מהגבר המחוייך.
–
איאן הצליח לשמוע את הנשימות העייפות של ג'ואי והוא חייך לעצמו עוד יותר, הוא לא יכל להכחיש שזה היה סקסי, הוא בטוח שג'ואי מתחיל להזיע ולהתעייף וזה היה הכי קרוב לצלילי גניחה שהוא יכל להוציא כרגע מחום השיער.
ג'ואי התכופף, מנקה את הרגליים הקדמיות של השולחן לפני שהלך באיטיות אל הצד השני, חושש מעט מאיאן משום מה.
הוא התכופף בשקט, מקווה שאיאן לא שם לב אליו, אבל כשהוא שמע את גלגלי הכיסא מתקרבים מאחוריו הוא נאנח כשהבין שהאחר הבין שהוא שם.
–
"למה אתה נשמע מבואס?" איאן מלמל בשקט לפני ששלח את ידו מטה, נוגע בכתפו של ג'ואי שנעה במהירות מעלה ומטה עקב פעולת הניקוי והוא חייך לעצמו בזמן שידו זחלה על זרועו הנעה של ג'ואי עד שהוא הגיע לכף ידו של הצעיר שאחזה ברגל השולחן, נע איתו מעלה ומטה וג'ואי הסמיק באחת כשזה הזכיר לו משהו מאוד מיני שגרם לליבו להפסיק לפעום לכמה שניות.
"איאן" הוא לחש, "מה?" העיוור שאל והניח את סנטרו על כתפו של ג'ואי, ממשיך לאחוז בידו של הצעיר ולהניע אותה כנגד רגל השולחן המעוגלת, "תמשיך לנקות" איאן הוסיף כשג'ואי רק שתק.
–
הבלונדיני עשה זאת גם ברגל השנייה של השולחן, מתעלל בג'ואי המובך שלא ידע איפה לקבור את עצמו מרוב בושה, זה היה כל כך פאקינג מביך!
–
"זהו!" ג'ואי ענה במהירות ודחף את הכיסא של איאן אחורנית, מעיף את העיוור המצחקק ממנו לפני שהוא התרומם במהירות והלך אל הצד השני, שוב פעם מפריד את עצמו מהבלונדיני המרושע ומתחיל לנקות את הפריטים שעל הרצפה לפני שהניח אותם על השולחן.
—-
"אתה יודע שעברה כבר שעה?" איאן שאל כשנגע בשעון הברייל שלו, "כבר 4 ועשרה" הוא הוסיף וג'ואי, שניקה את הרצפה עם המגב, הביט עליו בפליאה, "אני עוד מעט מסיים, רק צריך לחכות שזה יתייבש" הצעיר אמר, מנקה את האזורים האחרונים.
"אתה רעב?" איאן שאל ברצינות, "לא" ג'ואי מלמל כשסיים לשטוף את החדר, מניח את ידיו על מותניו ומסתכל לצדדים בזמן שנאנח בהקלה, הוא סוף סוף סיים לנקות כמו שצריך את המחסן.
—-
ג'ואי הביט על נעלי הספורט שלו, נאנח לעצמו ברוגז כשהן נרטבו, מרגיש את רגליו רטובות בפנים.
"מה קרה?" איאן שאל, ממשיך לשבת על הכיסא, "נכנסו לי מים לנעליים" שחור העיניים מלמל, "בוא" איאן אמר בסמכות וג'ואי הביט עליו בחשדנות, רואה את המבט הרציני של האחר והוא הניח לעצמו שזה בסדר ללכת אליו והוא צעד על קצות אצבעותיו, לא רוצה ללכלך את החדר הרטוב.
–
איאן התרומם מכיסאו כשהרגיש את ג'ואי עומד למולו, "מ-מה?" ג'ואי שאל בחוסר נעימות כשאיאן עמד למולו בחיוך.
"איאן!" ג'ואי קרא כשהאחר הרים אותו מהקרקע, מתקדם איתו קדימה לפני שהניח אותו על השולחן המיובש.
–
העיוור הסתובב ללא הסברים והלך קדימה עד שנתקל בכיסא, אוחז בו ולוקח אותו קרוב לשולחן לפני שהוא התיישב בחזרה למול ג'ואי, שולח אד ידיו קדימה ונוגע ברגליו של הצעיר.
"מה אתה עושה?" שחור העיניים שאל, "ששש" איאן מלמל בזמן שסירק את רגליו של האחר מטה עם כפות ידיו עד שהגיע לכפות רגליו המכוסות של ג'ואי, מתחיל לפרום את הקשרים בנעליו של הצעיר שרק בהה בשקט במעשיו.
–
איאן חלץ את נעליו של ג'ואי, מוריד אותן על הקרקע לצידו לפני שהוא פשט את כפות רגליו של האחר מהגרביים הלחות, מניח אותן גם כן למטה לפני שהוא אחז בכפות הרגליים של ג'ואי והניח אותן על ירכיו שלו עצמו, לאחר מכן הוא הניח את ראשו על הברך של ג'ואי המופתע.
"יראו אותנו איאן" ג'ואי לחש בלחץ ואיאן רק חייך, "תלטף לי את הראש" העיוור מלמל ועצם את עיניו, לא מודאג מכך שמישהו יכנס, הוא יודע שזה לא יקרה.
–
"איאן…" ג'ואי מלמל לפני שנגס בשפתו התחתונה, "קדימה" איאן מלמל והניע את ראשו על ברכו של הצעיר שנאנח לעצמו לפני ששלח באיטיות את ידו הימנית אל שיערו של איאן, מלטף בהיסוס את ראשו הבלונדיני, מרגיש איך שליבו מתהפך שוב ושוב כשאיאן נאנח לעצמו בהקלה.
"אני שמח שבחרת לנסות לצאת איתי" הבלונדיני לחש וג'ואי הביט עליו בשקט, "אתה אוהב אותי?" איאן שאל לפתע וג'ואי פער את עיניו, הוא אוהב את איאן?
"ל-לא" ג'ואי אמר בשקט, הוא לא חושב שהוא עדיין הגיע למצב של לאהוב את איאן, אבל הוא כן מחבב אותו.
האחר הנהן בהבנה, גם הוא עצמו לא בטוח שהוא אוהב את ג'ואי כמו שצריך, הוא כן רוצה אותו והוא כן רוצה לגעת בו, אבל האם כל זה מצביע על אהבה? כנראה שעדיין לא.
"ברגע שאני אתאהב בך אני אודיע לך" איאן אמר בגיחוך וג'ואי חייך לעצמו, ממשיך ללטף את שיערו של איאן.
—-
"אני חושב שהמקום התייבש" ג'ואי לחש והפסיק ללטף את איאן והמחוטב הרים את ראשו ונשען אחורנית על הכיסא, "אני לא חושב שהנעליים עדיין התייבשו" האחראי מלמל, נוגע בכפות רגליו של ג'ואי, משרטט את צורתן עם אצבעותיו.
"זה לא משנה, אני אשים אותן ואתמודד, זה לא שנשאר עוד הרבה זמן, לא?" ג'ואי שאל והזיז מהר את רגליו, מעלה אותן על השולחן ומחבק את ברכיו אל חזהו, מרגיש מובך מזה שאיאן נוגע ברגליו בכזאת חטטנות.
–
איאן בירר את השעה, נוגע בשעון הברייל, "כבר 5 ועשרים, נישאר פה עוד קצת" העיוור אמר בחיוך לפני שהתרומם מכיסאו, גורם לג'ואי להרים גבה כשהוא התקדם אליו.
–
איאן נתקל ברגליים המכופפות של ג'ואי שחסמו אותו מלהתקרב, אבל הוא לא ויתר ואחז בברכיו של המבוהל- רק בשביל לפסק מעט את רגליו של ג'ואי שניסה להילחם בו אבל ללא הצלחה.
איאן לבסוף נכנס פנימה בין רגליו, מחבק את ג'ואי שקפא במקומו מהפתאומיות של מעשיו.
–
"השתגעת? מה נראה לך שאתה עושה?" ג'ואי שאל בלחץ, מנסה לדחוף את איאן ממנו, אבל שוב פעם הוא לא הצליח להילחם בגוף החזק שנגדו, "מחבק את הבן זוג שלי" הבלונדיני השיב, גורם לליבו של ג'ואי להחסיר מספר פעימות.
"אני עדיין לא רגיל לזה, אז תפסיק לעשות הכל בפתאומיות" ג'ואי מלמל ואיאן צחקק והתרחק מעט, "פתאומי כמו זה?" הוא שאל לפני ששלח את ידו לפניו של ג'ואי, מושך אותו במהירות אליו, וללא אזהרה הוא נשק לשפתיו, מרגיש איך שג'ואי מנסה לזוז אחורנית, והוא אחז בו, עוטף עם ידו הפנויה את גבו של הצעיר ומושך אותו קרוב אליו, גורם לרגליו המכופלות של הצעיר ליפול מטה ולהישאר תלויות באוויר.
–
"אהמ~ איאן" ג'ואי מלמל לנשיקה, מרגיש איך שעיניו נהפכות להיות חלושות, וכלל שאיאן נישק אותו עוד ועוד, אישוניו ירדו מטה יותר ויותר עד שעיניו נעצמו לחלוטין.
ג'ואי באיטיות התחיל להזיז את שפתיו עד שהם התנשקו כמו שצריך, מניעים את שפתיהם זאת כנגד זאת וג'ואי חייך קלות לנשיקה כשנהנה ממנה.
איאן יכל להרגיש את עיקול השפתיים של האחר והוא העמיק את הנשיקה, מוחק מג'ואי את החיוך רק בגלל שהצעיר הרגיש איך שגופו מתחמם ככל שהנשיקה התעמקה.
ג'ואי הרגיש את לשונו של איאן מזדחלת פנימה והוא הניע את לשונו כנגדה בזמן שידיו נשלחו מעלה והוא אחז בשערותיו של איאן, מצחקק לעצמו כשאיאן פלט גניחת כאב כשהוא משך בשיערו.
–
הם לבסוף הפסיקו להתנשק רק בשביל לגחך לעצמם, "ילדותי" איאן מלמל וג'ואי גיחך בבוז, "מי שמדבר" הוא מלמל, מניח את מצחו על המצח של איאן, מביט בעיניו האפורות והקרובות של העיוור, "איזה צבע היה לך פעם?" ג'ואי שאל מבלי לחשוב על השאלה יותר מדי, "צבע של מה?" איאן שאל, "עיניים" האחר הסביר את עצמו ואיאן חייך קלות, "חום" הוא מלמל, נותן לג'ואי להבין שהוא באמת לא עיוור מלידה.
"אתה זוכר איך נראים דברים?" ג'ואי שאל ואיאן התרחק מעט, "קצת, אבל אני מניח לעצמי שהעולם השתנה מאז שהתעוורתי" הוא אמר והצעיר הביט עליו בשקט, "איך זה קרה?" חום השיער שאל, "מחלה כלשהי בגיל 8" איאן מלמל, לא באמת רוצה לפרט.
"אתה תוכל לראות שוב אם תעשה ניתוח?" ג'ואי שאל ברצינות ואיאן חייך קלות, "זה לא כמו בסרטים שכל העיוורים יכולים לעבור ניתוח ולראות, אבל המצב שלי טוב יותר מעיוורים אחרים, אז אני יכול לעבור ניתוח שיכול להחזיר לי את הראייה" המבוגר מבניהם אמר, לא אומר לג'ואי את הסיכונים שכרוכים בניתוח ואת האפשרות שהניתוח לא יצליח ויגרום לו לנכויות אחרות, "אה" ג'ואי מלמל, מתלבט אם לשאול את איאן למה הוא לא עובר את הניתוח, אבל הוא הניח לעצמו שזה יותר מדי אישי, הם עדיין רחוקים מהשלב הזה של לדבר על דברים אישיים מדי.
–
"אבל אני בסדר גם עם המצב העכשווי" איאן אמר בחיוך וג'ואי הביט עליו בחיוך, "אתה רואה טוב יחסית לעיוור" ג'ואי אמר בצחקוק ואיאן צחקק גם כן, "אבא שלי השקיע לא מעט מהזמן שלו בשביל ללמד אותי כל יום איך 'לראות' את העולם ללא עיניים" הבלונדיני הסביר, נותן לג'ואי להבין שהוא באמת עבד קשה בשביל להצליח להתמודד עם העולם הקשוח.
—
"יצאת גם עם עיוורים?" ג'ואי שאל לפתע בסקרנות ואיאן הנהן, "בנים ובנות?" הצעיר שאל והאחר הנהן, "מה אתה מעדיף יותר, בנים או בנות?" שחור העיניים המשיך לשאול שאלות ואיאן חייך לעצמו, "מה שיש בפנים" איאן אמר ושלח את ידו אל חזהו הפועם של ג'ואי, מחייך לעצמו כשהרגיש את דפיקות הלב המהירות של הצעיר, "מה שיש כאן יותר חשוב לי" הוא אמר בכנות וג'ואי חייך מעט לעצמו, אז זה אומר שהאישיות שלו טובה?
–
"מה שתגיד" ג'ואי מלמל והזיז את ידו של איאן, "בוא נלך, אני רעב" הצעיר תירץ, לא רוצה להיות לבד עם איאן, הוא מובך יותר מדי והוא לא רגיל לתחושה הזאת, "אוקיי" איאן אמר, לא רוצה להשאיר את ג'ואי רעב והוא גם מניח לעצמו שלורי עוד תחשוד אם הם ימשיכו להיות כאן עוד הרבה זמן.
איאן יצא לבסוף מבין רגליו של ג'ואי, רק בשביל להתכופף ולהרים את הנעליים והגרביים, "הנעליים התייבשו יחסית" איאן מלמל בזמן שניער את גרביו של האחר שלא הבין איך איאן לא נגעל לגעת בגרביים המלוכלכות שלו.
–
"רגליים!" איאן הפציר וג'ואי הביט הצידה בזמן שהרים את רגליו מעט מעלה, מאפשר לאיאן לשים לו גרביים ונעליים.
"זהו" איאן אמר וטפח על רגליו של ג'ואי אחרי שקשר את השרוכים, "בוא אני אוריד אותך" הוא אמר בחיוך והתקדם אל ג'ואי שמהר ירד בעצמו מהשולחן, "אין צורך" שחור העיניים אמר לפני שזז מהר מאיאן.
"נחזיר את הדברים" הצעיר הוסיף בלחץ והרים את הדלי עם המים המלוכלכים ביחד עם מגב אחד לפני שפתח את הדלת ויצא החוצה, משאיר את איאן לצחוק לעצמו לפני שהוא התקדם בחדר, מצליח לצעוד כמו שצריך כשהכל היה מסודר כמו שהוא זכר.
הוא מישש את הקיר, לוקח את המגב שנותר לפני שהוא התכופף ומישש את הרצפה, אוחז בסמרטוטים ומתרומם, יוצא גם הוא מהחדר ומחזיר את הדברים בחזרה לעובדי המחלקה.
–
"עבודה טובה" אחד מהעובדים אמר ואיאן חייך אליו, "ג'ואי עשה את העבודה" הבלונדיני אמר בכנות, "אמרתי לו גם" העובד השיב ואיאן הנהן בהבנה לפני שהלך, יוצא מהמחלקה והולך אל מחלקה 'ה', שם הוא שמע את קריאות השמחה של שלושת הבנות שבירכו את ג'ואי על בואו.
–
"ניקיתם?" לורי נשמעה, "כן" איאן השיב, "אנחנו רעבים, אז נראה לי שאקח אותו לאכול איתי" איאן אמר ולורי מצאה את זה הגיוני, הם הרי כבר סיימו לאכול ואין לג'ואי טעם לשבת ולאכול לצד הבנות כשהן כבר אכלו, זה יכול לגרום לו לאי נעימות.
"אוקיי, אני אביא לך שתי חמגשיות, תאכלו בחדר הקבלה" היא אמרה לפני שהלכה ולקחה מעגלת האוכל את הדברים המתאימים.
–
"ג'ואי!" לורי קראה והצעיר הרים את עיניו אליה, "בוא לאכול עם איאן" היא אמרה וג'ואי הביט בזעזוע על איאן שחייך בערמומיות, הוא לא יצליח להתחמק ממנו אחרי הכל.
——
"בתיאבון" איאן אמר בחיוך כשהם ישבו זה מול זה בחדר, "בתיאבון" ג'ואי מלמל בלחש והתחיל לאכול, לא מסתכל על איאן שאכל גם כן, "מרגיש כמו דייט אמיתי", איאן אמר וג'ואי בעט ברגלו, גורם לגדול מבניהם לצחוק מעט, "אתה תיכנס לכלא אם תפעיל על האחראי שלך אלימות" איאן לחש, תופס את רגליו של ג'ואי עם רגליו שלו, גורם לצעיר להשתנק מעט, "אני אכנס לכלא אם יגלו על מה שיש בנינו" ג'ואי אמר, לא מזיז את רגליו מהחיבוק הצמוד, "אמת" איאן אמר, מנתק הוא את המגע אחרי שהבין את ההשלכות, וגו'אי חייך קלות, חוזר לאכול.
–
"רוי וטד הם חברים טובים שלך?" הבלונדיני בירר, "כן" ג'ואי השיב מבלי לחשוב פעמיים, "הם נמשכים לבנים?" איאן שאל, "לא!" ג'ואי ענה במהירות, מזועזע משום מה מהשאלה.
"מעולה" איאן מלמל בהקלה, "למה?" ג'ואי שאל בחוסר הבנה, "כי הם לא יכולים להימשך אלייך" איאן אמר בחיוך וג'ואי הביט עליו בזעזוע, בועט בו שוב קלות, "ג'ואי!" איאן אמר ברוגז ציני והאחר גיחך, "רוצה שמחר נצא לדייט?" העיוור שאל לפתע וג'ואי חשב לעצמו לכמה רגעים.
"אפשר" הצעיר מלמל חלושות, "מה אמרת?" איאן עשה את עצמו כאילו והוא לא שמע וג'ואי גלגל את עיניו בייאוש, יודע שהאחר שמע אותו טוב מאוד, "אפשר לצאת מחר לדייט" ג'ואי ענה בקול ואיאן חייך ברצון, "מעולה, אני אגיד לך מחר איפה ניפגש" העיוור אמר, צריך לחשוב על מקום מיוחד, "אוקיי" הצעיר מלמל, שמח שאיאן לא יכול לראות את הסומק שבלחייו.
—–
לורי עמדה מחוץ לדלת, מביטה בזעזוע על האוויר, אז הם יוצאים? איאן יוצא עם ג'ואי? אז אחרי הכל היא צדקה כשהיא חשדה שיש בניהם משהו.
כמה זמן הם בזוגיות? למה איאן לא אמר לה? ג'ואי הזה, הוא רק מרחיק אותה מאיאן יותר ויותר, לא פלא שאיאן התחיל להיות עצבני עליה בזמן האחרון, הכל בגלל ג'ואי.
–
"אם ככה" היא לחשה לעצמה לפני שהלכה במהירות למחלקה 'ד', פוגשת בדרך את ג'אק שיצא ללוות מישהי לשירותים, כחול השיער הביט על לורי והיא רק הביטה לאופק, עצבנית וחדורת מטרה.
"ג'אק?" העיוורת שאלה כשהרגישה שהנער נעצר, "אה סליחה" ג'אק מלמל והמשיך לצעוד עם העיוורת אל השירותים, לורי נראית כועסת, מעניין למה.