אני אהיה העיניים שלך -פרק 24-

זאת הייתה חצי השעה האחרונה, ג'ואי חזר לשבת עם הבנות, מדבר איתן על מה שהוא הולך לעשות היום ועל איך שלא באמת הצליח לו בדייט, לא אומר להם את השם של ג'סיקה, מה שגרר תגובות מבואסות למרות שהוא לחלוטין היה שמח מזה.
–
לורי ישבה ליד איאן, משחקת עם אצבעותיה בזמן שהיא הביטה ארוכות על ג'ואי, מחכה שכבר יקרה מה שהיא רוצה שיקרה.
—
"סליחה" עובד של מחלקה 'ד' אמר כשנעמד לצד לורי ואיאן שישבו בכיסאות שלהם, "כן?" איאן שאל, "ככל הנראה שהתבצעה אצלנו גניבה של טבעת זהב, אתה ואחד מהנערים הייתם במחלקה היום, רציתי לדעת אם ראית משהו חשוד עם הנער?" העובד שאל ואיאן כיווץ את גבותיו בבלבול, "לא שזכור לי" איאן אמר ברצינות, הוא היה עם ג'ואי כל הזמן הזה, אין מצב שהוא גנב משהו.
"הייתי רוצה לדבר עם הנער" העובד אמר ולורי הנהנה ברצינות, "זה לא יתואר הדבר הזה, אם הוא גנב את זה אנחנו נטפל בו בחומרה רבה" היא אמרה בכעס והתרוממה, עושה את עצמה מאמינה לכך.
"ג'ואי!" היא קראה ברוגז, גורמת לצעיר להרים את עיניו ולהסתכל עליה, "בוא לכאן מיד!" היא הוסיפה בכעס, "לורי תירגעי, את לא יודעת אם זה נכון" איאן אמר והתרומם מכיסאו גם כן, "אל תגן על גנב" היא אמרה לו בכעס, מסתכלת על ג'ואי שהתקדם אליה, מביט עליה בשאלה.
"יש לנו כמה דברים לשאול אותך" היא אמרה, מבטה היה נראה רציני וכועס וג'ואי רק הנהן, לא יודע מה קורה, "בוא איתי" העובד של מחלקה 'ד' אמר לפני שהסתובב ויצא המחדר, ג'ואי יצא אחריו ולורי ואיאן הלכו גם כן החוצה, "אפשר לדבר במשרד שלנו" לורי אמרה והעובד הנהן, נותן ללורי להוביל את כולם אל המשרד שלה ושל איאן.
—
ג'ואי ישב בכיסא למול שלושת עובדי המקום, הוא הביט על איאן שהיה נראה לחוץ ולא מרוצה וג'ואי הבין שמשהו לא טוב כרגע, מה כבר הוא עשה?
–
"ג'ואי, אני רוצה שתהיה כן איתנו" לורי אמרה ברצינות והצעיר הנהן, יכול להיות שהם עלו על הזוגיות שלו ושל איאן? הוא חשב לעצמו בפחד, זה אסור להתרחש, אסור שהם יגלו, הם יספרו את זה אחר כך להורים שלו והוא באמת לא יודע איך להתמודד איתם כרגע.
–
"התבצעה אצלנו גניבה" העובד של מחלקה 'ד' התחיל לדבר וג'ואי הביט עליו בבלבול, בהתחלה הוא לא הבין למה הוא אומר לו את זה, אבל אז נפל לו האסימון.
"ואתם חושבים שאני גנבתי?" ג'ואי שאל, גבותיו מתכווצות בחוסר אמונה מוחלט, "אנחנו לא בטוחים מי גנב, אבל אתה היית שם היום ואי אפשר שלא להסיק מסקנות לבד, לא ככה?" לורי אמרה בעוקצנות, "לורי!" איאן הזהיר, היא מאבדת את הסמכות שלה.
"אני לא גנבתי כלום, ניקיתי את המחסן ביחד עם איאן" ג'ואי אמר בכנות, "נכון, הוא ניקה איתי ביחד" הבלונדיני אמר ברצינות, "ולא נפרדתם אפילו לא פעם אחת?" לורי שאלה בהרמת גבה, "בסוף כל אחד ממכם הלך בנפרד, לא ככה?" עובד המחלקה שאל ואיאן חשב לעצמו, "זה לא מספיק זמן בשביל לגנוב" הוא השיב, "מאיפה לך לדעת?" לורי שאלה בכעס, רוצה לערער את הביטחון של איאן על ג'ואי.
"ג'ואי, עשית את זה?" איאן שאל ברצינות, "לא, אני לא עשיתי את זה, אני לא גנבתי שום דבר!" ג'ואי אמר ברצינות ואיאן יכל לשמוע את הכנות שלו, ג'ואי לא גנב, "יכול להיות שזאת אי הבנה ושזה נאבד?" איאן שאל את העובד, "אין מצב, הבחורה אמרה שהיא בוודאות באה היום עם הטבעת, היא פשוט הניחה אותה בכיור כששטפה ידיים ושכחה ממנה, כשהיא חזרה הטבעת כבר לא הייתה, חיפשנו בכל השירותים ובכל המחלקה, זה לא שם" העובד אמר ברצינות, הוא לא יחשוד סתם ככה.
"אם תמשיך לשקר נצטרך להתקשר למשטרה" לורי אמרה באיום וג'ואי אגרף את ידיו, "אני לא משקר!" הוא אמר ברצינות, חשש בקולו בזמן שליבו פעם במרץ, מפחד מכך שלא מאמינים לדבריו.
"תוכיח" לורי שילבה את ידיה, "א-איך אני יכול להוכיח שלא עשיתי את זה?" הוא שאל ברצינות והיא רק הרימה את גבותיה, "תחשוב לבד, אני מעולם לא גנבתי בשביל שאדע את זה כמוך" היא אמרה ברצינות, "לורי!" איאן הרים את טונו, לא מרוצה מההתנהגות של לורי, לא רק בגלל שהיא מדברת ככה לג'ואי, אלא בגלל שנראה שמעורבים שם רגשות אישיים ולא סמכותיים.
"תפסיק להגן עליו, אם הוא בסוף כן יהיה הגנב איך תתמודד עם זה שהגנת עליו?" היא שאלה בכעס, "למה אתה בוטח בו כל כך?" היא הוסיפה לשאול, מביטה על איאן שכיווץ את גבותיו בחוסר אונים, הוא לא יכול לספר על הזוגיות שלו ושל ג'ואי, "אז אתה לא בוטח בו בסופו של דבר" היא אמרה בחיוך ואיאן שתק.
לורי הסתכלה על ג'ואי שהביט באכזבה על איאן, המתולתלת הצליחה להפיל אותו בפח ולהאמין שאיאן באמת לא בוטח בו.
—
דפיקות בדלת נשמעו, "פתוח!" לורי אמרה והדלת נפתחה, ג'אק ודני עמדו מחוץ לדלת, "כבר 7 ועשרה" ג'אק לחש, מסתכל על ג'ואי שישב עם גבו הרועד אליהם, הנערים שמעו את הצעקות מבחוץ, הם לא יכלו שלא להאמין לג'ואי, הוא אומנם ניסה לגנוב פעם אחת, אבל הוא לא אחד שמתנהג כמו גנב וזה מוזר להם שהוא ייקח סיכון שכזה ויגנוב מהמקום הזה.
"תשחרר אותם איאן" לורי אמרה והעיוור נאנח לפני שהתרומם ויצא משם, סוגר את הדלת ומשאיר את ג'ואי לחטוף צעקות.
—-
"מה קרה?" ג'אק שאל את איאן שהעדיף לשתוק, "אני לא חושב שג'ואי עשה משהו רע" דני אמר בכנות ואיאן הנהן, "גם אני לא, אבל אי אפשר שלא לחשוד בו כי רק אני והוא היינו במחלקה 'ד' היום, הם לא מצאו את הטבעת הגנובה במחלקה שלהם אז זה אומר שרק מישהו מחוץ למחלקה היה יכול לקחת אותה" העיוור אמר, נאנח לעצמו כשלא מצא מישהו הגיוני אחר שייקח את הטבעת.
"לורי הלכה למחלקה הזאת, ראיתי אותה" ג'אק מלמל בתמימות, "מתי?" איאן שאל ברצינות, "אממ, לפני שעה בערך, ראיתי אותה הולכת מכאן אל המחלקה, היא הייתה נראית כועסת" כחול העיניים אמר ואיאן כיווץ את גבותיו, "מכאן?" הוא שאל, "כן" בעל הקעקוע אמר ואיאן גיחך בכעס, זאת לורי.
אז היא שמעה את השיחה שלו ושל ג'ואי והחליטה לנקום?
–
"אתם משוחררים, אל תדאגו, הכל יהיה בסדר" איאן אמר בחיוך, "המדים…" דני מלמל, "והטלפון" הוא הוסיף, "תחליפו בגדים ותיקחו את הטלפונים לבד, אני בוטח בכם" הוא אמר לפני שיצא החוצה, הולך מהר אל המשרד.
–
"נראה לי שהוא עלה על משהו" דני אמר וג'אק הנהן, "אני מקווה שג'ואי יסתדר" כחול העיניים אמר ודני הנהן, לוקח את הטלפון שלו לפני שהלך אל המלתחות, מחליף את בגדיו, אחריו גם ג'אק עשה את אותו הדבר.
—
"לורי בואי שנייה" איאן אמר כשנכנס אל המשרד ולורי הביטה עליו ונעמדה לפני שיצאה מהמשרד, סוגרת את הדלת אחריה.
"מה?" היא שאלה ברצינות, "תביאי לי את הטבעת" איאן אמר והיא השתתקה באחת, "מה?" היא שאלה בחוסר אמונה, ממשיכה לשחק אותה תמימה, "לורי אני לא משחק משחקים, תביאי לי עכשיו את הטבעת לפני שאני אהיה זה שיתקשר למשטרה" הוא אמר והיא צחקקה, "אתה באמת השתגעת, למה נראה לך שאני אגנוב את הטבעת?" היא שאלה, מאגרפת את ידיה, "כי אני מצליח לזהות שאת משקרת" הוא אמר לה ברצינות, "אני לא יודעת על מה אתה מדבר, אתה כנראה רוצה להגן על הבן זוג של-" היא השתתקה ואיאן הביט עליה בחיוך ניצחון, "וזאת הסיבה שרצית להפליל את ג'ואי, כי גילית שאני יוצא איתו" הוא אמר לה בכעס והיא נאנחה.
"אם תמשיכי לשקר אני אודיע לאבא שלי לפטר אותך, לא תהיה לך את התמיכה ממנו" הוא אמר בכעס והיא קיללה בשקט, היחיד שעוד תומך בזוגיות שלה עם איאן זה אבא שלו, אם היא תאבד את האמון של אביו היא בחיים לא תשיג את איאן, אבל היא תמיד שכחה דבר אחד- איאן לחלוטין לא רוצה אותה.
–
"תביאי לי אותה" הוא אמר בנעילת שיניים כעוסה, מתאפק שלא לצעוק עליה והוא שלח את ידו קדימה, גורם ללורי להיאנח בכבדות.
היא חשבה לכמה רגעים בזמן שהיא הביטה עליו, ביטחונה צנח לחלוטין כשהיא הסתכלה על פניו הנאות והכעוסות, היא לא רוצה שהוא ישנא אותה.
לורי הוציאה מהכיס שלה את טבעת הזהב, מניחה אותה בכף ידו, "יופי" איאן אמר, מאגרף את ידו בחוזקה על התכשיט, "עוד יהיה לי דיבור איתך" הוא אמר לפני שנכנס מהר אל תוך המשרד, ממציא לעובד שהנערים מצאו את הטבעת על רצפת המסדרון, נותן לעובד להניח לעצמו שכנראה הטבעת נפלה ומישהו בטעות דחף אותה החוצה עם רגלו.
–
"מצטער" העובד אמר, מביט על הנער הדומע שנאנח בהקלה, "ז-זה בסדר" ג'ואי אמר וליבו של איאן נשבר כשהוא הצליח לשמוע את הקול השברירי של האחר, הוא לא מאמין שהוא לא יכל לעשות כלום למען ג'ואי.
"אתה יכול ללכת" איאן אמר לעובד שנאנח בצער לפני שיצא החוצה, מרגיש אשמה שהאשים את הנער חסר הפשע.
—
"אני מצטער ג'ואי" איאן אמר והתקדם אל הנער, יושב עם ברכיו על הקרקע למול ג'ואי ואוחז בידיו הקפוצות של הצעיר, "אל תיגע בי" ג'ואי אמר, נותן לדמעותיו ליפול מעיניו, "אתה לא האמנת בי" הוא הוסיף, זורק את ידיו של איאן ממנו בזמן שהוא ניגב את עיניו, בוכה בשקט ומנסה לא לפלוט צליל בכי מפיו.
"אני כל כך מצטער ג'ואי, אני לא יכולתי להגיד שאנחנו בזוגיות, זה היה פוגע בך" איאן אמר ברצינות, "אז בסופו של דבר הייתי נכנס לכלא על משהו שלא עשיתי!" ג'ואי צעק, דוחף את איאן שנפל על הקרקע לפני שהוא התרומם מכיסאו.
"לא הייתי נותן לך להיכנס לכלא" העיוור אמר ברצינות והתרומם לעמידה, "אני ידעתי שלא גנבת, באמת!" איאן אמר בכנות וג'ואי הניע את ראשו לשלילה, "לא אכפת לי, אני לא רוצה שתתקרב אליי יותר" ג'ואי היה רציני.
"אל תיתן לתוכנית של לורי להתרחש" הבלונדיני אמר בזמן שהתקדם אליו, מזהה את מיקומו ואוחז בפניו הלחות, "איך לורי קשורה בדיוק? איזה תוכנית?" ג'ואי שאל בחוסר הבנה, "היא גילתה שאנחנו זוג והיא הייתה זו שגנבה את הטבעת בשביל להפליל אותך, אני כל כך מצטער" איאן אמר וג'ואי גיחך בכעס, "בגלל שאני ואתה בזוגיות?" ג'ואי שאל והאחר הנהן, מרגיש איך שג'ואי מנתק את ידיו מפניו, "אתה הולך לדווח על זה?" הצעיר שאל ואיאן נאנח והניע את ראשו לשלילה, "אני אדבר איתה על זה, אני גם אגיד לה לא לספר על הזוגיות שלנו" הבלונדיני אמר, שולח את ידיו שוב אל האחר ומלטף את לחייו של הצעיר שגיחך בבוז.
–
"אני לא מוכן שבגלל הזוגיות המטופשת הזאת אני אסבול, זה לא שווה את זה, אני גם ככה לא אוהב אותך" הצעיר ירק בכעס, דוחף את איאן ממנו, "תגיד ללורי שאין לה ממה לחשוש, אתה חופשי ואני ואתה לעולם לא נחזור להיות ביחד, זאת הייתה טעות להסכים לדבר המטומטם הזה!" ג'ואי אמר בכעס, מנגב את דמעותיו.
"רגע ג'ואי, אל תגיד את זה" איאן אמר ברצינות, רוצה לגעת באחר אבל ג'ואי צעד אחורנית ואיאן נתקל בכיסא מחוסר ריכוז, נופל על הקרקע.
הצעיר השתנק כשראה את האחר על הרצפה, הוא רצה לעזור לו לקום, אבל לבסוף הוא נעצר ונתן לכעס ולאגו שלו לנצח.
ג'ואי הסתובב ויצא מהחדר, משאיר את איאן להתמודד לבד, הוא הביט על לורי שעמדה מחוץ לדלת עם מבט כועס אבל גם מלא אשמה, הוא נגס בשפתו התחתונה, מביט אל תוך עיניה לפני שהוא הלך אל חדר הקבלה, מחליט לא לדבר איתה.
–
הוא החליף את בגדיו במהירות לפני שהוא לקח את הטלפון והתיק שלו ויצא החוצה, בוכה בשקט ומנגב את דמעותיו בכל פעם.
—-
"ג'ואי!" רוי קרא בחיוך מחוץ לשער, הוא וטד חיכו לג'ואי, הוא לא ענה להם לטלפונים והם דאגו לו אחרי שהם הלכו לביתו ואימו אמרה להם שהוא עדיין לא חזר הביתה.
"ג'ואי?" טד שאל בלחץ כשראה את חברם רץ אליהם קלות בזמן שהוא בוכה, "תפתח לי!" ג'ואי אמר לשומר במהירות והמבוגר הביט עליו בחשש ופתח לו את השער, מאפשר לו ללכת אל חבריו ולחבק אותם בחוזקה, מה שהם לא באמת רגילים אליו.
"ג'ואי מה קרה?" רוי שאל בדאגה, אוחז בפניו של ג'ואי שרק בכה בשקט והוא חזר לחבק אותו, טופח על גבו בעדינות.
—
"ג'ואי!" איאן צעק כשיצא מהמבנה, הוא אחז במקל הנחייה שלו וצעד במהירות אל השער, "בואו נלך" ג'ואי אמר והלך במהירות אל כיוון ביתו של טד, נותן לרוי ולטד להביט זה בזה ואז על איאן לפני שהם רצו קלות אחרי ג'ואי, מבינים שמשהו לא בסדר קרה שם.
——

"מזל שהיינו אצלך בבית, לקחנו לך בגדים" טד אמר בחיוך כשהם נכנסו לביתו, "קנינו אלכוהול" הג'ינג'י הוסיף וג'ואי ניגב את דמעותיו, "אני רוצה לשתות" הוא אמר וחבריו הביטו זה על זה, "בוא נשתה היום עד שנתעלף" רוי אמר בחיוך, הוא וטד החליטו שלא לשאול את ג'ואי יותר מדי שאלות על למה הוא בוכה, כשהוא יירגע הם יבררו מה קרה, כרגע זה הזמן לעזור לג'ואי להתנחם- ואלכוהול יכול להיות עזר מוצלח לכך.
—–
"טעים~" ג'ואי צחקק לעצמו, יושב על הסלון עם חבריו ושותה כבר את הכוס המי יודע כמה שלו, הוא היה שיכור לחלוטין, בוכה וצוחק בו זמנית, טד ורוי שתו גם הם, אבל הם החליטו לא לשתות יותר מדי, הם צריכים להישאר מפוקסים בשביל לדאוג לחברם השברירי.
–
"אני שונא את המקום הזה!" הוא צעק בשכרות, "אני שונא את איאן! אני שונא את לורי!" הוא המשיך לצעוק, לשתות ולצחקק.
"אני באמת שונא את איאן, אתם יודעים את זה?" הוא שאל, דמעות שוב מתחילות להיווצר בעיניו ושניהם רק הנהנו אליו, "יופי, אתם יודעים" הוא אמר בחיוך, מנגב את עיניו, "אני לא גנב!" הוא הוסיף ואז גיחך, "בעצם אני כן" הוא אמר ואז התחיל לצחוק בקול, "אני כן גנב, מי כבר יאמין לי?" הוא שאל, "אל תגיד את זה" טד אמר בדאגה, לוקח את בקבוק השתייה מג'ואי, "אתה לא גנב!" טד הוסיף, רואה איך שג'ואי יורד למטה על הרצפה ונשכב עליה.
"הוא לא האמין בי" הצעיר מלמל בלחש, נותן לדמעותיו לזלוג למטה, "מי לא האמין בך?" רוי שאל ברצינות וג'ואי רק חייך לפני שעצם את עיניו, נרדם.
–
"לעזאזל" רוי אמר והתרומם מהסלון, "תעזור לי להעביר אותו למיטה" קצוץ השיער אמר וטד הנהן והתרומם במהירות, תופס את ג'ואי ברגליו בעוד שרוי אחז בצלעותיו של ג'ואי, מרימים אותו ביחד ולוקחים אותו אל המיטה של טד, חולצים את נעליו ומורידים את גרביו לפני שכיסו אותו בשמיכה, נותנים לו לישון.
–
"נספר את זה להורים שלו?" טד שאל, "מה פתאום" רוי השיב, "ג'ואי יהרוג אותנו" קצוץ השיער הוסיף וטד נאנח והנהן בהבנה, "בוא נצא" הוא לחש לפני שיצא מהחדר, רוי יצא אחריו והם סגרו את הדלת.
"בחיים לא ראיתי את ג'ואי ככה" טד אמר בדאגה, חוזר להתיישב על הסלון, "מעניין מה קרה" רוי מלמל והתיישב גם הוא, חושב לעצמו, "זה בטוח קשור למרכז לעיוורים" הוא אמר וטד הנהן, "יכול להיות שאיאן שוב הציק לו?" טד שאל, גורם לרוי להביט עליו, "צריך לקרות משהו רע יותר מהצקות בשביל שג'ואי יהיה ככה" שחור השיער אמר ברצינות וטד נאנח בכבדות, "מה זה כבר יכול להיות?" הוא שאל את עצמו ונאנח שוב, לא מצליח להבין למה וכנראה שבצדק, הם לא יכולים להניח לעצמם שמה שגרם לג'ואי להיות ככה הוא חוסר האמונה של איאן והפרידה מאיאן אחרי זוגיות קצרה במיוחד.