אני אהיה העיניים שלך -פרק 55-
ג'ואי יצא מהמקלחת עם טישרט ארוכה של איאן, לצערו הרב שום בוקסר או מכנס של איאן לא באמת עלה עליו והוא נשאר ערום למטה, שמח שלפחות החולצה כיסתה את אזוריו המוצנעים.
—-
"לוק הלך להביא לך בגדים מהבית" איאן אמר כשג'ואי התיישב לצידו, "אוקיי" הצעיר מלמל בזמן שניסה למשוך את החולצה כמה שיותר למטה, שלפחות תכסה את ברכיו, אבל זה לא ממש הלך לו.
"אני מצטער, היינו צריכים לעבור קודם אצלך ולא ישר להגיע לכאן" העיוור אמר וג'ואי נאנח, "זה בסדר, לפחות החולצה מכסה את מה שהיא צריכה לכסות" הצעיר השיב ואיאן חייך.
"אני יכול לראות עד לאן היא מגיעה לך?" הבלונדיני שאל לפתע והצעיר הסתכל עליו בהפתעה, "אתה לא תעשה משהו מוזר, נכון?" הוא בירר, "תתאר לי מה זה מוזר?" איאן שאל בהשתובבות לפני שהניח את ידו על ירכו של ג'ואי.
–
"מממ" הצעיר מלמל, מרגיש איך שידו החמימה של איאן לוחצת קלות על הירך השמאלית שלו לפני שהיא התחילה ללטף אותה, יורדת למטה ומלטפת את הרגל הישובה לכל אורכה לפני שהיא עלתה מעלה, חוזרת אל הירך ועולה למעלה עוד יותר, כבר נכנסת מתחת לחולצה.
"איאן…" ג'ואי מלמל, מרגיש את אצבעותיו של הבלונדיני טופחות קלות על צד מפשעתו, לא נוגעות באזור המוצנע, "אני אוהב אותך" איאן אמר לפתע בזמן שידו ירדה למטה, אוחזת בירך הפנימית של ג'ואי, "גם אני אוהב אותך" הצעיר השיב בחיוך, מצחקק מעט כשאיאן דחף אותו קלות לשכיבה על המיטה.
"אני רוצה לנשק אותך" העיוור אמר, ידו משחררת את הירך של ג'ואי רק בשביל לאחוז במותן המכוסה של הצעיר, "אז תנשק" ג'ואי השיב בחיוך, מסתכל על איך שאיאן רוכן למטה והוא עצם את עיניו, ושניות ספורות לאחר מכן השפתיים החמימות של איאן הכו אותו ברכות.
–
ג'ואי נשך קלות את השפה התחתונה של איאן, מוצץ אותה אליו לפני שהא שיחרר אותה, מניע את שפתיו כנגד השפתיים החמימות והאוהבות של איאן שאכלו אותו ברכות, טועמות אותו כמה שאפשר.
היד של איאן ליטפה את גופו של ג'ואי, מושכת קלות את החולצה מעלה ומטה על פי תנועותיה, גורמת לג'ואי לעטוף את עורפו של בעליה ולמשוך קלות בשיערו של איאן כשהנשיקה התעמקה עוד יותר- נעשית פראית כשאיאן נגס אליו את השפה התחתונה של ג'ואי לפני שהוא החדיר את לשונו פנימה אל תוך פיו של הצעיר שקיבל אותה בברכה, מצליב את לשונותיהם יחדיו.
"מממ" ג'ואי נאנח לנשיקה כשידו של איאן ירדה מטה והתחילה ללטף את רגלו החשופה, מרגישה אותו כמו שצריך, והוא קיפל את רגלו מעלה לצורת משולש- מה שגרם לחולצה ליפול מטה ולא לכסות יותר את החלק העליון של הרגל שלו, מאפשר לאיאן לזחול לכל אורך הרגל וככה לגנוב ממנו עוד אנחות שקטות.
—-
דפיקות בדלת נשמעו, גורמות לג'ואי לפקוח את עיניו ולדחוף את איאן מהר ממנו לפני שהוא נשכב כמו שצריך על המיטה וכיסה את עצמו עד לסנטר, אוחז בחוזקה בשמיכה בשביל שהיא חס וחלילה לא תזוז.
"תפתח את הדלת" ג'ואי אמר ברוגז לאיאן המצחקק שנשכב עם בטנו על המיטה, "נו זה בטח לוק!" ג'ואי אמר בכעס והבלונדיני הנהן לפני שהתרומם מהמיטה, הולך אל תוך החושך ופותח את הדלת.
–
"הבגדים" לוק נשמע ואיאן הנהן, מושיט את ידו ומרגיש את שקית הבגדים, "תודה" איאן אמר כשלקח את השקית אליו, "איך היה בבית?" ג'ואי שאל בסקרנות, מסתכל על לוק שחייך אליו, "היה בסדר, ההורים שלך שאלו לשלומך וזואי אמרה לי בחגיגיות שאני חמוד" הנהג אמר וג'ואי גיחך, שמח שהכל היה בסדר.
"עכשיו כבר מאוחר, אז אני ממליץ לכם ללכת לישון" לוק אמר בקול לפני שהביט על העיוור "איאן תזכור, לג'ואי יש מחר בית ספר" לוק לחש, רומז לאיאן לא לעשות משהו שיגרום להם להתעייף, במיוחד כשהם כבר עשו משהו כזה לא ממזמן.
–
איאן נאנח והנהן, הוא צריך להבין שג'ואי עוד תלמיד שמתחיל את היום שלו מוקדם, הוא לא רוצה לגרום לו להיות עייף ולא מרוכז.
"מעולה, אז שיהיה לכם לילה טוב" הוא אמר וג'ואי חייך אליו, "מה אתה חושב על ג'סיקה?" ג'ואי שאל לפתע לפני שלוק עמד לסגור את הדלת, הצעיר הרגיש את הצורך להעלות את חברתו הטובה, אחרי הכל היה נראה שהיא נדלקה עליו קצת.
"מה אני אמור לחשוב עליה?" לוק שאל בטון רציני והצעיר נאנח, "היא לא הטעם שלך? אתם יכולים להתאים" חום השיער אמר, "ג'סיקה באמת נחמדה" איאן הצטרף להמלצה ועוזר הבית כחכח בגרונו, "אין לי שום רצון להיות איתה, מצטער" הוא השיב וג'ואי פלט "פף" מזלזל, "עיוור שלא רואה מי יש מולו" הוא הוסיף במלמול שקט ואיאן גיחך למשמע הכינוי.
"אני בטוח שאתה תמצא זמן לחשוב על זה" איאן אמר בחיוך ולוק הביט עליו, יש מצב שאיאן שם לב לכך שהוא בעצם כן מצא את ג'סיקה מעניינת?
"ובכן, שיהיה לילה טוב, אני אלך" לוק אמר לבסוף ואיאן הנהן לפני שסגר את הדלת, שומע את האנחה הכבדה והלא מרוצה של ג'ואי לפני שהוא שמע את תזוזת המיטה, מניח לעצמו שג'ואי ירד מהמיטה וזה באמת מה שהיה.
–
"אני אחליף בגדים" הצעיר אמר במעט רוגז ואיאן חייך, "אתה כועס על לוק כרגע?" העיוור בירר וג'ואי נאנח, "קצת" הוא מלמל ולקח את שקית הבגדים, מוציא משם את הבגדים הנחוצים.
"רגע" איאן אמר בחיוך, רוצה להשכיח מג'ואי את הרוגז שלו, "תלבש רק בוקסר ותישאר עם החולצה שלי" העיוור ביקש, "למה?" ג'ואי שאל במבוכה, מתחיל להסמיק, "גם אני אהיה רק עם בוקסר" איאן אמר והוריד את מכנס הטרנינג שלו, פושט בחוצפה גם את חולצתו.
"משוגע" ג'ואי מלמל בזמן שחקר את גופו של איאן, "אני יודע" איאן אמר בחיוך והתקדם אל הנער עד שנתקל בגופו, מחבק אותו, "אבל אני המשוגע שלך" איאן אמר בחיוך וג'ואי גיחך, "פתטי" הצעיר מלמל והחזיר לו חיבוק, מפיל את השקית והבגדים לרצפה רק בשביל להרגיש את גבו המעוצב של איאן- אצבעותיו מתחילות ללטף קלות את השרירים הבולטים בזמן שהוא נשק ברכות לכתפו של איאן.
"ג'ואי" העיוור מלמל ומשך קלות את החולצה של ג'ואי למעלה, מאפשר לעצמו להניח את ידיו על ירכיו האחוריים של ג'ואי, מתחת לפלחי ישבנו, בזמן שהצעיר נישק את צווארו ואז את סנטרו ולבסוף את שפתיו.
"אולי לא צריך לישון עם בגדים" איאן לחש לנשיקה וג'ואי הנהן כנגד השפתיים, מסכים איתו, "נישן מוקדם" איאן הוסיף בלחישה והצעיר המשיך להנהן בזמן שאחז בפס הבוקסר של איאן, מושך אותו מעט למטה, "תיקח אותי אז למיטה בשביל שנישן" הצעיר לחש בחיוך ואיאן חייך גם כן לפני שהתכופף מעט ואחז חזק בירכיו האחוריות של ג'ואי, מושך אותו מעלה והצעיר קפץ קלות ונתלה על גופו, ממשיך לנשק אותו כל הדרך למיטה.
והם מצאו את עצמם חסרי עייפות ומלאי אנרגיות בשביל לישון רק מאוחר וליהנות עד אז אחד מהשני כמה שאפשר, גם אם הם כבר זכו ליהנות זה מזה לא ממזמן.
—–
השעון המעורר צפצף וג'ואי מלמל ברוגז, נצמד לגוף החמים שחיבק אותו, רוצה להמשיך לישון, אבל השעון המשיך לצפצף, לא מרחם עליו במיוחד, מתעקש להעיר אותו.
"לעזאזל" הצעיר מלמל בעייפות, אפילו לא פותח את עיניו והוא התחיל לחפש את הטלפון הרועש, נוגע בו ומכבה אותו במהירות לפני שחזר לישון בין זרועותיו של הבלונדיני שישן גם כן, עייפים מהלילה חסר השינה שלהם.
—
"ג'ואי לקום" לוק דפק בדלת כשהיה לג'ואי עשרים דקות להתארגן, "ממממ" הצעיר מלמל, רוצה להמשיך לישון, "ג'ואי אתה תאחר לבית ספר" לוק המשיך לתקתק בדלת, עקשן יותר מהשעון המעורר וג'ואי נאנח ופקח את עיניו באיטיות, מסתכל על חזהו של איאן לפני שהוא הרים את ראשו מעלה, מאפשר לעצמו להסתכל על הגבר הישן והוא חייך קלות ונשק לסנטרו.
"אתה קם?" לוק שאל, "כן" ג'ואי ענה ושפשף את עיניו, "תעשה את זה מהר, יש לך עוד עשרים דקות בית ספר" הנהג אמר והצעיר נאנח והתרומם לישיבה, מביט על גופם העירום והוא חייך לפני שכיסה את איאן כמו שצריך, יורד מהמיטה ומתחיל להתארגן.
—-
"אין זמן לאכול, אז הכנתי לך כריך לדרך" לוק אמר כשג'ואי ירד עם התיק שלו, "אוקיי" הצעיר אמר בעייפות, מפהק קלות ולוק גיחך, מגיש לג'ואי את שני הכריכים, "תודה" הצעיר אמר והכניס כריך אחד לתיק- מאפשר ללוק לראות ששקית הבגדים גם כן בפנים, ואת הכריך השני הוא התחיל לאכול, הולך עם לוק אל הרכב ושם הוא איפשר לעצמו לאכול בעצימת עיניים, עייף מדי בשביל לפקוח אותן.
—
"הגענו" לוק אמר בצחקוק וג'ואי פקח את עיניו, "תודה" הוא לחש ולקח את תיקו לפני שיצא מהרכב, הולך באיטיות אל בית הספר, "אמרתי לאיאן לישון מוקדם…" לוק מלמל בייאוש, מרחם על ג'ואי שצריך להיות ער כרגע בזמן שהאשם העיקרי לעייפותו ישן עמוקות.
—-
"ג'ואי!" טד נשמע ברקע והצעיר חייך בעייפות והסתובב אליו, מנופף לו קלות, "מה קרה?" הג'ינג'י שאל בדרמטיות כשג'ואי היה נראה חסר כוחות, "אני עייף מת" הצעיר אמר עוצם את עיניו ומשעין את ראשו על כתפו של טד המופתע, "למה?" חום העיניים שאל, "ישנתי אצל איאן" ג'ואי הסביר והמנומש צחקק, "יותר נכון לא ישנת" הוא השיב וג'ואי הנהן, מאפשר לטד לחבק את שכמותיו בזמן שהוא ישן בעמידה.
"בנים!" רוי נשמע ברקע כשראה את טד וג'ואי מתקדמים באיטיות אל בית הספר וג'ואי נופף לו קלות.
"או" קצוץ השיער מלמל כשראה את עורפו המסומן של הצעיר, מספר היקים קישטו אותו, והוא גיחך והלך לצידו של הצעיר שהמשיך לנמנם.
"אני מבין שאיאן לא ריחם עלייך אתמול, העורף שלך מעיד על כך" כחול העיניים אמר וג'ואי פקח קלות את עיניו, נעצר ומביט על רוי, "מה?" הוא שאל בחוסר הבנה, "העורף שלך מלא בהיקים" רוי אמר וג'ואי הזדקף באחת ונגע בעורפו, "באמת?" הוא שאל בהפתעה, "אתה לא עובד עליי?" הוא הוסיף בחשש וקצוץ השיער הניע את ראשו לשלילה, הוא לחלוטין לא עובד עליו.
"באמת?" טד שאל בדרמטיות והלך אל מאחורי גופו של ג'ואי, מסתכל על העורף המקושטת של חברו, והוא מהר סירק את שיערו של ג'ואי למטה, מכסה את הסימנים האדמדמים.
יש לך מזל שיש לך שיער ארוך!" הג'ינג'י אמר ברצינות, מזיז את ידו של ג'ואי אחורנית, "אל תיגע בשיער, שלא יזוז" הוא הוסיף וג'ואי נאנח, "אני אהרוג אותו!" הצעיר אמר ברוגז, לא מאמין שאיאן השאיר עליו סימנים ושני הבנים צחקו, מסתכלים על חברם העייף, "לא ישנת טוב?" קצוץ השיער בירר וג'ואי הנהן, "מממ" רוי מלמל בהבנה ואז הוא הסתכל על טד שחייך אליו בערמומיות, ג'ואי ואיאן שכבו גם אתמול.
—–
הם ישבו בהפסקת הצהריים במקום הרגיל שלהם, ג'ואי החליט לשכב על הדשא ולעצום את עיניו, מחפש בכל הזדמנות לנמנם.
"בטח אמא שלך תהרוג אותך כשהיא תראה את זה" רוי אמר בגיחוך וג'ואי נאנח ולעס באיטיות את הביס מהכריך שלו, "נכון" הוא השיב, "אתם יודעים שהיא ואבא שלי היו אתמול אצל איאן?" הצעיר שאל, "מה?" טד שאל בהפתעה, נותן לג'ואי להבין שהם לא ידעו, "כן, כשחזרנו מהים הם היו שם, בסוף הכל הסתדר וההורים שלי אפשרו לי ולאיאן להיות ביחד אבל הם רוצים שאני והוא נתרחק אחד מהשני בעבודה" הוא מלמל חלושות, "ואתם מתכוונים להתרחק?" קצוץ השיער שאל בזמן שהרים את ראשו של ג'ואי והניח מתחתיו את התיק שלו, "לא" ג'ואי אמר בחיוך, מרגיש איך שהוא נרדם באיטיות והבנים נאנחו, מחליטים להניח לו.
—
"איזה באסה שהוא צריך ללכת לעבוד" טד מלמל, "אני מקווה שאיאן יתחשב בו וייתן לו לישון" רוי השיב והג'ינג'י הנהן בהסכמה, מסתכל על כף היד של ג'ואי שאחזה בכריך והוא נאנח ולקח את הסנדוויץ' מידו של הישן, מאפשר לצעיר לישון בנוחות.
—-
"בהצלחה" טד חיבק את ג'ואי בסוף הלימודים, "כשתסיים לעבוד תלך ישר לישון" רוי אמר והצעיר הנהן ונופף אליהם לפני שהלך אל המרכז לעיוורים, צועד באיטיות, רוצה רק לישון.
—-
ג'ואי הלך לאט במסדרון לפני שהוא נכנס לחדר הקבלה, רואה את ג'אק ודני כבר יושבים כולל גם את איאן, והוא כיווץ את גבותיו בחוסר הבנה, לא מבין למה הם כבר לובשים את מדי העבודה ולמה איאן כבר יושב למולם כאילו והוא מסביר להם מה הולך להיות היום.
"איחרת" איאן אמר לפתע, מזהה את ג'ואי, "מה?" ג'ואי שאל בחוסר אמונה, מסתכל על הטלפון שלו ומגלה שכבר שלוש וחמישה, "שיט" הוא מלמל ושני הנערים צחקקו, "אני מצטער" הוא הוסיף במלמול מותש ואיאן נאנח, שומע את הקול העייף שלו, לוק אפילו אמר לו עד כמה שג'ואי עייף בגללו.
"תלך להחליף בגדים, אתה היום הולך לנקות את המשרד כעונש" איאן אמר בסמכות, "א-אבל…", "בלי אבל" איאן אמר בקשיחות, כנראה שג'ואי עדיין לא הבין שזה לטובתו.
—
ג'ואי נאנח בחדר המלתחות, לא מאמין שאיאן נותן לו לבצע עבודה גם כשהוא עייף אחרי מה שהם עשו אתמול ביחד, "הוא מציק לי בכוונה" הצעיר מלמל בזמן שהתלבש בעצימת עיניים, מחליט בכוונה לקחת את הזמן שלו ולהרגיז את איאן עוד יותר, אחרי הכל הבלונדיני לא ישלח אותו לכלא.
—
ג'ואי חזר לחדר, רואה שרק איאן נמצא שם והוא הבין שאיאן כבר שלח את ג'אק ודני למחלקה, "בוא תשב" איאן אמר בשילוב ידיים סמכותי וג'ואי חייך והתיישב על הכיסא למולו, "למה איחרת?" הבלונדיני בירר, "כי הלכתי לאט" ג'ואי ענה בעוקצנות, "למה הלכת לאט?" איאן שאל, "כי אני עייף" האחר השיב, "ולמה אתה עייף?" העיוור שאל בחיוך וג'ואי נאנח בגיחוך, "כי שכבתי עם מישהו כל הלילה" הצעיר השיב ואיאן צחק קלות לפני שהתרומם, הולך אל הצעיר ומתכופף למולו.
"אני מצטער" איאן אמר והניח את מצחו על ברכיו של ג'ואי שליטף את שיערו, "אתה צריך להפסיק להצטער על הכל" ג'ואי אמר ברצינות, מושך קלות את שיערו של איאן שחייך לעצמו, "חוץ מהעובדה שאתה צריך להצטער על זה שאתה נותן לי לנקות את המשרד שלך" חום השיער אמר ברוגז ואיאן הניע את ראשו לשלילה, "אתה תישן שם, אתה לא תנקה, זאת הייתה רק אמירה בשביל שג'אק ודני לא יחשדו שאתה תנוח היום" העיוור אמר ברצינות וג'ואי הביט עליו בהפתעה, "באמת?" הצעיר שאל בחיוך ואיאן הנהן, "באמת" הוא השיב.
"יש!" ג'ואי אמר בשמחה לפני שהתכופף מעט ואחז בפניו של איאן בשביל לנשק קלות לשפתיו, "אה רגע!" ג'ואי אמר לפתע ברוגז, מתרחק אחורנית רק בשביל לסטור קלות למצחו של איאן המופתע, "השארת לי היקים על העורף" הוא הוסיף ברוגז, "אופס" איאן מלמל בחיוך תמים- כן, אומנם הוא התעוור בגיל צעיר, אבל הוא יודע מה זה היקים, נכון שהוא מעולם לא ראה אותם באמת, אבל כבר הסבירו לו את המושג הזה בעבר והוא שמע אותו לא מעט פעמים.
–
ג'ואי נאנח, הוא לא יכול לכעוס עליו באמת, "אל תעשה את זה יותר" הוא ביקש ואיאן הנהן, "אני אעשה את זה במקום מוסתר שרק אני ואתה יכולים 'לראות'" הגדול אמר בערמומיות אירונית, מקבל סטירה נוספת על מצחו והוא חייך אל הצעיר בחום, נושק לברכיו המכוסות לפני שחיבק אותן ארוכות.
—
"אף אחד לא אמור להיכנס אז אין מה לדאוג" איאן אמר כשהם היו במשרד וג'ואי פלט "מממ" מבין לפני שהשעין את ראשו מתחת לזרועותיו שנחו על שולחן המשרד, "תישן טוב" איאן אמר וליטף את שיערו של ג'ואי לפני שרכן מטה ונשק לראשו, "אני אעיר אותך לפני שהיום יסתיים" הוא הוסיף, "אוקיי" ג'ואי אמר בעייפות והעיוור חייך, מלטף את שיערו של בן זוגו לעוד כמה שניות לפני שהוא יצא מהמשרד, סוגר את הדלת והולך אל המחלקה, רגוע מכך שג'ואי יכול לישון כמו שצריך.
תגובות (0)