אני אהיה העיניים שלך -פרק 63-

"התעוררת?" דרייק שאל את איאן שירד במדרגות ב10 בבוקר, "כן" איאן מלמל לפני שהלך להתיישב בסלון, "רוצה קפה?" האב שאל והבלונדיני הנהן.
—

"החלטתי" איאן אמר כשלקח את כוס הקפה מאביו, "שמה?" לבן השיער שאל, כבר רואה לפי הבעת פניו של איאן את התשובה, "אני טס" הצעיר אמר והאב נאנח והנהן לעצמו, "אוקיי, הטיסה תהיה ביום שני בצהריים, בבוקר אתה ולוק כבר תצטרכו להיות בשדה תעופה" דרייק השיב ואיאן הנהן, לוגם קלות מהקפה החמים שלו, "אתה בטוח במה שאתה עושה?" האב שאל, "לא" איאן השיב בחיוך, "אני לעולם לא אהיה בטוח, בגלל זה קיימות לקיחות הסיכונים" הבלונדיני השיב ברצינות.

"מתי הניתוח יוצא?" איאן בירר, "שלישי בצהריים" דרייק השיב ואיאן הנהן קלות, לוגם שוב מהקפה שלו, "איפה לוק?" הוא שאל כשרצה להחליף נושא, "הוא יצא לפגישה עם ג'סיקה, היא הייתה כאן בבוקר והכריחה אותו לצאת איתה בגלל היד שלה" דרייק אמר בחיוך ואיאן חייך קלות, "אני לא בטוח שהיא הכריחה אותו, אני חושב שגם הוא רצה בזה" העיוור אמר, "נכון…" לבן השיער השיב, מסתכל על החיוך העצוב של בנו, מבין שאיאן מאשים את עצמו בכך שהוא יפריד את לוק וג'סיקה.

"בכל מקרה" איאן אמר ובאותו הרגע הוא מחק את העצב מפניו, משאיר אותו לליבו, "אני צריך ללכת לדבר עם לורי" הוא הוסיף ודרייק הביט עליו בהפתעה, "עם לורי?" האב שאל ואיאן הנהן, "אני צריך להסביר לה את המצב ולבקש ממנה שתחליף אותי בזמן שלא אהיה" הצעיר השיב, "ומה עם ג'ואי? היא והוא לא באמת הסתדרו" המבוגר אמר, "אני יודע ובגלל זה אני צריך לדבר איתה" איאן אמר ולגם מהקפה שלו לפני שהתרומם והניח את הכוס על השולחן, הולך אל חדרו ולוקח את מקל הנחייה שלו לפני שנעל את נעליו וירד מטה במדרגות, מוכן ללכת אל לורי.
—

ג'ואי נגס בכריך שלו, אוכל עם חבריו ארוחת בוקר על הדשא שבחצר בית הספר, "רוצים לעשות משהו היום?" טד שאל ורוי וג'ואי הנהנו, "בואו נלך לאכול גלידה בערב" המנומש הציע ושני האחרים הנהנו שוב, "רוצים לישון אצלי?" הג'ינג'י שאל, "טוב" ג'ואי אמר בחוסר אכפתיות, "אוקיי" רוי השיב וככה, בספונטניות מהירה, הם קבעו את המשך היום שלהם מבלי באמת תכנון מוקדם.

"איך הולך לך עם איאן?" רוי שאל לפתע וג'ואי חייך במבוכה, עדיין משונה לו שחבריו מעלים את נושא הזוגיות שלו, "טוב" הוא מלמל וטד צחקק, "לפי התגובה שלו אני בטוח שהולך להם מעולה" טד אמר ורוי הנהן בהסכמה, מבלגן את שיערו של ג'ואי.

"הברזת אתמול בשביל להיות איתו, נכון?" קצוץ השיער שאל בערמומיות וג'ואי כחכח בגרונו, אוי כמה שהם יציקו לו אם הם יגלו מה הוא ואיאן עשו ברגע שהם התעוררו.

ג'ואי נגס בשפתו התחתונה, נותן לחבריו להבין שבאמת הסיבה להברזה שלו הייתה איאן, "הופה~ מה עשיתם אתמול ושלשום?" רוי בירר, טופח על כתפו של ג'ואי, "כ-כלום, רק היינו בבית" הוא אמר, משקר ואומר אמת יחדיו, "הייתם בבית לבד ולא עשיתם כלום?" טד שאל בערמומיות וג'ואי בלע את רוקו, "כ-כן" הוא גמגם, מפיל את עצמו בפח, אולי אם אלו היו זרים, הם היו מאמינים לו, אבל אחרי הכל אלו חברי הילדות שלו, ברגע שהוא משקר הם יבחינו בזה.

"שקרן, שכבתם!" טד אמר בצחקוק וג'ואי פער את עיניו והכה את כתפו של הג'ינג'י, "מטומטם" הוא אמר ברוגז ושני הנערים האחרים גיחכו לעצמם, "אתה כל כך חמוד כשאתה מובך" רוי אמר בכנות, צובט קלות את לחיו של שחור העיניים, "אני לא מובך" ג'ואי מלמל במבוכה, סותר את מילותיו עם הבעת פניו, "שקרן~" טד זימר וחיבק אותו, "זה טבעי לעשות סקס עם מי שאתה אוהב" המנומש אמר וג'ואי צקצק, מובך כל כך.

"נכון" רוי אמר ובילגן את שיערו של ג'ואי, "אתה לא צריך להתבייש, זה בסדר לספר לנו שאתה ואיאן נהניתם אתמול ביחד במיטה" כחול העיניים אמר בהשתובבות.

"ואם הם לא עשו את זה על המיטה?" טד שאל לפתע כשהתרחק מהחיבוק, "זה הכי הגיוני שהם יעשו את זה על המיטה" רוי אמר, "באמת?" טד שאל והאחר הנהן, "אבל הם יכולים לעשות את זה גם במקומות אחרים" הג'ינג'י השיב, "נכון, אבל אלו הפעמים הראשונות של ג'ואי, אני לא חושב שאיאן ילך כל כך רחוק ויעשה אותו על הקיר" רוי אמר מבלי באמת להתרגש וטד חשב לעצמו עמוקות, שניהם למעשה שכחו מעצם העובדה שג'ואי יושב לידם ומביט עליהם בשוק מוחלט בזמן שפניו התלהטו בביישנות מובכת, מחפש מקום טוב לקבור את עצמו.
–

"בכל מקרה, איפה עשיתם את זה?" טד שאל את ג'ואי שפער את פיו בזעזוע, "לא עשינו כלום!" הוא אמר ברוגז, "אל תשקר" טד אמר וג'ואי נאנח, "זה מביך לדבר על זה, במיוחד איתכם" הוא אמר בכנות והם צחקקו וחיבקו אותו יחדיו, "ג'ואי שלי הוא הכי חמוד בעולם" רוי אמר באושר, "היי! ג'ואי הוא שלי!" טד אמר ברכושניות, מושך את ג'ואי קרוב יותר אליו, אבל קצוץ השיער לא ויתר ומשך את ג'ואי שוב אליו, וככה זה היה במשך דקות ארוכות עד שג'ואי התעצבן והעיף אותם ממנו, "עוד נגיעה אחת ולא יהיו לכם אשכים" ג'ואי אמר בחיוך רגוע ומאיים ושני האחרים בלעו את רוקם בלחץ לפני שחזרו לאכול, מחליטים לשמור על האשכים שלהם בריאים ושלמים.
—

"את לא צריכה לבכות כל כך הרבה" איאן נאנח כשלורי בכתה בלי סוף אחרי שהוא סיפר לה על הניתוח, שניהם ישבו בסלון הבית שלה.

"למה אתה עושה את זה בשבילו? למה הוא כל כך חשוב בשבילך?" המתולתלת שאלה בעצב, מביטה על הגבר שהיא אוהבת בחוסר הבנה ואיאן חייך קלות, "ההסבר ללמה הוא חשוב לי הוא ארוך מדי, אבל אני יכול להגיד לך שהוא חשוב לי כי הוא ג'ואי" הוא ענה והיא נאנחה, "אני באמת שונאת את הסיסמאות האלו שלך" היא מלמלה והמשיכה לבכות, "אתה כל כך טיפש" לורי הוסיפה ברוגז ואיאן הנהן, לא מתכחש לכך, להפך, הוא הסכים איתה.

"ג'ואי הרי מקבל אותך גם מבלי שאתה רואה, למה אתה צריך לסכן את עצמך בשביל משהו שיכול רק להזיק לך?" ירוקת העיניים שאלה ברצינות, "כי אני כבר לא מקבל את עצמי" הוא השיב והיא נאנחה שוב, "ואתה חושב שאם יקרה לך משהו גרוע יותר תצליח לקבל את עצמך?" המתולתלת שאלה בכעס והוא חייך, "כנראה שלא, אבל אני צריך לקחת את הסיכון הזה" העיוור אמר בכנות, "אתה לא צריך" ירוקת העיניים אמרה

"ואיך אתה מתכוון להשאיר את ג'ואי מאחור אחרי כל מה שקרה בניכם?" היא שאלה ברצינות, "ממתי אכפת לך מג'ואי?" הוא שאל בהשתובבות, "זה לא שאכפת לי ממנו" היא אמרה בכנות, "אבל, ניתקת איתי קשר בשבילו, אפילו שאני מכירה אותך יותר זמן ממנו, אז זה מוזר לי לחשוב שאתה מחליט להפסיק את מה שיש בניכם" היא הוסיפה, "אני לא מתכוון להפסיק את מה שיש בנינו, אני לא הולך להיפרד ממנו, הוא זה שיחליט בסופו של דבר מה יקרה" איאן ענה לה.

"אתה באמת אוהב אותו?" לורי שאלה, "כן" איאן ענה לה בכנות מוחלטת והיא נגבה את עיניה והביטה עליו ברצינות, "אז למה אתה מתכוון לפגוע בו?" היא שאלה והוא חייך קלות, "בשביל שבעתיד הוא לא יפגע יותר" הוא השיב והיא נשכה את שפתה התחתונה, ממשיכה לנגב את עיניה הירוקות והלחות.

"ולמה אתה רוצה שאני אחזור לעבוד במקומך? אתה לא מפחד שאעשה לג'ואי חיים קשים?" היא שאלה והוא צחקק, "להגיד לך שאני לא מפחד ממה שתעשי לו זה יהיה שקר" איאן התחיל לדבר, "אבל אני יודע שבסופו של דבר גם את תצליחי לאהוב את ג'ואי" הוא אמר והיא צחקקה בייאוש, "מאיפה לך להיות כזה בטוח?" היא שאלה, "כי את חכמה לורי, אי אפשר באמת לא לאהוב את הילד הזה" איאן השיב והיא נאנחה וחשבה לעצמה.
–

"אני אעבוד במקומך" היא אמרה והוא נאנח בהקלה והנהן בתודה, "אבל" היא אמרה ברצינות והוא הביט עליה בעיוורון, "ביום הראשון שלי לעבודה, אני הולכת להגיד לנערים שאני מחליפה אותך כי אתה טס לעשות ניתוח" היא אמרה והוא נאנח, "לורי…" איאן מלמל, "אם לא אז אני לא מתחילה לעבוד" היא אמרה ברצינות והוא שפשף את שיערותיו, "זה אומר שאת תהיי הראשונה לספר לו את זה" הוא לחש והיא הנהנה לעצמה, "לפחות תהיה לי את האפשרות האחרונה להיות מעליו לכמה רגעים" היא אמרה בציניות והוא צחקק קלות.

"אוקיי" הוא אמר, יודע שלורי בסופו של דבר תצליח לשלוט בעצמה, יכול להיות שהיא תהיה העמוד התומך של ג'ואי, אחרי הכל היא כנראה תבין את הצעיר הכי טוב מכולם.

"את יכולה לעשות את זה" הוא הוסיף, "יופי" היא אמרה והביטה עליו לכמה רגעים בשתיקה סוערת.

"אני אוהבת אותך איאן" היא אמרה, "לורי" איאן לחש, "רגע" היא אמרה, נותנת לו להבין שיש לה משהו להוסיף, "אני אוהבת אותך, למעשה תמיד אהבתי, אבל אני לא רוצה להיות רחוקה ממך, אני רוצה להישאר חברה טובה שלך. אני לא רוצה להמשיך לפגוע בג'ואי, אחרי הכל לא הייתה לי שום זכות לעשות לו את מה שעשיתי, אז בבקשה תשמור על עצמך כשלא תהיה כאן ואל תדאג לג'ואי יותר מדי, תהיה אגואיסט ותחשוב רק על עצמך, ככה תחלים מהר יותר ובסופו של דבר תחזור לכאן בריא" היא אמרה ואיאן חייך אליה, "תודה" הוא השיב והיא נאנחה לעצמה, "אתה לא צריך להודות לי, אני עדיין חושבת שמה שאתה עושה זה טיפשי לחלוטין" היא אמרה ברצינות והוא חייך קלות, "אני יודע" הוא השיב והיא כבר ויתרה על לשאול אותו למה הוא עושה את זה אם הוא כבר יודע שזה טיפשי.
—-

"ניפגש בערב!" טד קרא ונופף לג'ואי שנופף לו ולרוי בחזרה בזמן שהוא הלך במהירות אל המרכז, רוצה לראות את איאן ולבדוק שהכל בסדר איתו.
—

"ג'ואי!" דני אמר בחיוך כשג'ואי נכנס לחדר הקבלה, "היי" הצעיר אמר והסתכל קלות על איאן שעמד מאחורי השולחן וסרק עם אצבעותיו מסמכים שגרתיים, "היום יום אחרון" דני אמר בחיוך, תופס את תשומת ליבו של ג'ואי שהנהן בחיוך, "סוף כל סוף מנוחה!" בעל המשקפיים אמר באושר, לא אכפת לו שאיאן ישמע אותו וג'ואי צחקק קלות לפני שהסתכל על איאן שוב, מחייך לעצמו כשהבלונדיני היה נראה ערני יותר.
—

"שלום" ג'אק נכנס לחדר, מתיישב לצידו של ג'ואי, " 4 שעות וזהו" הוא לחש לבנים שצחקקו קלות, כולם רצו לסיים את העבודה, אבל למעשה כשהם הלכו אל המחלקה וישבו עם החברים שלהם, הם שכחו מזה לגמרי והם נהנו מכל רגע ורגע.
——-

"בתאבון" איאן הגיש לג'ואי את חמגשית האוכל ביחד עם כלי אכילה ובקבוק מים כשהגיע כבר הזמן לארוחת הצהריים, "תודה" ג'ואי השיב ולקח את הדברים מידיו, "בתאבון" הוא הוסיף והבנות חייכו ברצון, שמחות שג'ואי מתייחס נחמד לאיאן.
—

"רואה ג'ואי, בסופו של דבר אתה ואיאן יכולים להסתדר" מיילי אמרה בחיוך כשאיאן התחיל לחלק אוכל לאנשים אחרים וג'ואי חייך לעצמו, "מה פתאום" הוא דיבר בטון נגעל למרות שעיניו לא ירדו מאיאן, "אני לא אוהב אותו" הוא הוסיף בזמן שהביט על איאן באהבה טהורה, "אוף" נטלי אמרה, "איאן הוא בן אדם נחמד, חבל שאתה לא מצליח להסתדר איתו" היא הוסיפה והוא צחקק, "הוא מעצבן" ג'ואי אמר ברצינות, לא באמת משקר ושלושת הבנות צחקקו, "אוי ג'ואי, אתה כל כך חמוד" קים אמרה בזמן שליטפה את ראשו של הנער שישב לצידה והוא חייך לעצמו והמשיך להסתכל על איאן, מוצא את בן זוגו מעניין יותר מכל דבר אחר.
—-

"היה כיף!" ג'סיקה אמרה כשהיא ישבה עם לוק ברכב, מניחה את שקיות הקניות על רגליה, והוא הנהן קלות, לא באמת רוצה להגיד לה שהוא התעלם לחלוטין מכל היום הזה כי הוא היה עסוק רק בה.

"אני חופרת לך, נכון? אתה לא באמת רוצה לצאת איתי, נכון?" היא שאלה לפתע בחיוך והוא הביט עליה בשקט, "אפשר להגיד את זה ככה" הוא אמר והיא צחקקה, "אני משחררת אותך" היא אמרה לבסוף והוא הביט עליה בהפתעה, "אני יותר לא אבקש ממך לצאת איתי לדייט, זה היה היום האחרון" היא אמרה ברצינות, מסתכלת עליו בחיוך, "שמחתי להכיר אותך לוק" היא הוסיפה והאחר הביט עליה בשתיקה לפני שהזיז את עיניו ממנה.

"מצויין" הוא אמר והיא הנהנה לפני שהזיזה את עיניה גם כן, מסתכלת אל האופק, "אני טס לזמן ארוך בקרוב" לוק מלמל מבלי באמת לחשוב על כך וג'סיקה הביטה עליו בשאלה, "לאן?" היא ביררה, "ולכמה זמן?" היא הוסיפה לשאול והוא חייך קלות, "אמרת שאת משחררת אותי" הוא אמר בהשתובבות והיא צקצקה, "אני שואלת אותך את זה מתוך סקרנות של ידידה" ג'סיקה אמרה ברוגז והוא חייך.

"אני לא באמת יכול להגיד לך לאן ולמעשה אני לא יודע לכמה זמן" הוא אמר והיא הביטה עליו עוד יותר בסקרנות, מנסה להבין את מה שהוא אומר, "למה אתה טס?" היא שאלה, מקווה שאולי לזה תהיה לו תשובה והוא הביט עליה ברצינות, חושב לעצמו אם כדאי לו לספר לה.

"איאן הולך לעבור ניתוח עיניים שיכול להחזיר לו את הראייה" הוא אמר והיא הביטה עליו בהפתעה, "באמת?" היא שאלה בחיוך, חושבת על זה כמשהו טוב, אבל אז היא ראתה את הפרצוף המודאג של לוק, "זה לא טוב?" היא שאלה והוא הניע את ראשו לשלילה, לא, זה לא טוב.

"יש סיכויים שהניתוח לא יצליח וזה יוכל לגרום לו לנכויות שונות" הוא אמר והיא הביטה עליו בזעזוע, "ג'ואי לא יודע מזה, נכון?" היא שאלה, אחרי הכל ג'ואי לא היה בשקט אם הוא היה יודע מזה, "הוא לא יודע" לוק השיב וג'סיקה התחילה לדמוע, "לכמה זמן אתם לא תהיו פה? חודש? חודשיים?" היא שאלה ברצינות, "כנראה שיותר" הוא אמר והיא נשפה בכבדות, "אסור לך להגיד את זה לג'ואי" הוא אמר והיא הביטה עליו בכעס, "למה איאן לא מספר לו? ג'ואי יישבר מזה!" היא אמרה בכעס ולוק הנהן, מסכים איתה, "אני חושב שהוא מפחד שג'ואי יצליח לשנות לו את הדעה, איאן רוצה לעבר את הניתוח בשביל להצליח לראות את ג'ואי ואם ג'ואי ידע מזה, הוא יכול לשכנע אותו להישאר עיוור" לוק הסביר.

"מה רע בלהיות עיוור? ג'ואי אוהב אותו כמו שהוא" ג'סיקה אמרה ופרצה בבכי, לא מאמינה שאיאן הולך לעשות את זה, "איאן יודע את זה שג'ואי אוהב אותו, אבל הוא מפחד שבעתיד העיוורון שלו יגביל את ג'ואי מלעשות את הדברים שהוא אוהב, איאן מפחד שבסופו של דבר העיוורון שלו הוא מה שיפריד בינו לבין ג'ואי" לוק אמר בכנות וג'סיקה נאנחה והמשיכה לבכות, מרחמת על הנער הקטן שלא באמת יודע כלום.
—

"מתי אתם טסים?" היא שאלה כשנרגעה, "ביום שני" הוא השיב, "הקרוב?" ג'סיקה שאלה בחוסר אמונה והוא הנהן, "לא נשארו הרבה ימים" היא אמרה והוא הנהן, "יכול להיות שלא ניפגש שנים?" היא שאלה ולוק הנהן שוב, "יכול להיות" הנהג השיב וג'סיקה הביטה עליו בעצב.

"חשבתי שאתה שונא אותי עד כדי כך בשביל לברוח לחו"ל" היא מלמלה בציניות כאובה והוא חייך ושלח את ידו בהיסוס אליה, מלטף את שיערה, "אני לא שונא אותך" הוא אמר בחיוך והיא נאנחה בשקט, "זה יהיה חצוף לבקש ממך לחכות לי?" הוא שאל לפתע והיא הביטה עליו בהפתעה, "מה?" היא ביררה והוא חייך והמשיך ללטף את שיערה, "את צעירה עכשיו, אבל כשאחזור את כבר תהיי כנראה מספיק גדולה" הוא אמר, "זה אומר שאני מוצאת חן בעינייך?" היא שאלה והוא צחקק, "רק עכשיו את יודעת?" לוק שאל והיא הכתה את כתפו ברוגז.

"אני אחכה" ג'סיקה אמרה לבסוף בהחלטיות, "כרגע אנחנו ידידים" היא הוסיפה, "אבל כשתחזור זה יהיה יותר מזה" היא אמרה והוא הנהן והניח את ידיו על ההגה, "סגרנו" הוא אמר לפני שהתניע את הרכב, לוקח את הידידה שלו אל ביתה לפני שהוא נסע אל המרכז לעיוורים, ממתין בחוץ לאיאן.
—

"ג'ואי!" טד צעק כשהצעיר יצא מהמרכז לעיוורים, "משוגע" ג'ואי מלמל לעצמו ונופף לחבריו לפני שהלך אליהם, מחבק את עורפם, "בואו לאכול גלידה" הוא אמר בחיוך והם הנהנו לפני שהתחילו לרוץ, מושכים את ג'ואי איתם והוא צחק ורץ איתם יחדיו, מאפשר לעצמו לחזור להיות הנער השתוטניקי שהוא כשהוא איתם.
—

"יאמי" ג'ואי אמר לפני שהתחיל לאכול את גלידת השוקולד שלו, "התגעגעתי לגלידה" הוא הוסיף בכנות ושני חבריו חייכו והתחילו לזלול גם כן את הגלידה שלהם, נהנים מהטעם המתקתק ומהקרירות הנעימה שלה.

"נלך אלייך וניקח לך בגדים, היינו כבר אצלי ולקחתי כבר בגדים" רוי אמר וג'ואי הנהן, מנגב את שפתיו שהתלכלכו לפני שהוא המשיך לזלול את הגלידה הטעימה, "רוצים לשתות היום?" טד שאל בחיוך וג'ואי הביט עליו בחיוך ערמומי, "כמובן" רוי אמר באושר ושלושת הנערים צחקקו, שמחים לעשות את מה שהם רגילים- שטויות.