אני אהיה העיניים שלך -פרק 64-

bl_bar 23/09/2018 568 צפיות אין תגובות

"תודה מליסה" הנערים ירדו מהרכב כשאימו של ג'ואי החליטה להקפיץ אותם אל הבית של טד, "אל תעשו שטויות ותשנו מוקדם, מחר יש לכם בית ספר" שחורת השיער אמרה באזהרה ושלושת הנערים חייכו בתמימות והנהנו אליה, מנסים להיראות כמה שפחות חשודים, אבל מליסה כבר הכירה אותם יותר מדי טוב, "אם אני שומעת שהשתכרתם ועשיתם בלגן, אני אבוא אל בית הספר ואעשה לכם בושות" היא אמרה בחיוך תמים גם כן והם הנהנו במרץ, מפחדים מהאיומים שלה, אחרי הכל מליסה משוגעת והיא לחלוטין יכולה לעשות את זה.

"יופי" שחורת העיניים אמרה בחיוך, "תכנסו" היא הוסיפה, "כן" ג'ואי אמר במהירות לפני שמשך את חבריו אל תוך הבית, גורם למליסה לצחקק לפני שהיא נסעה בחזרה הביתה.

"תמזוג לי!" טד אמר בחוסר סבלנות כשרוי מזג קודם כל לעצמו ולג'ואי, "הנה לך בכיין" קצוץ השיער אמר ומזג למנומש את האלכוהול, "יש!" הג'ינג'י אמר באושר לפני ששתה קלות מהשתייה, "מממ טעים" הוא אמר בחיוך וג'ואי אפשר לעצמו לשתות גם כן, נהנה מהטעם החריף והמריר של האלכוהול.

"דיברת עם איאן היום?" טד שאל, "לא יותר מדי" ג'ואי אמר בכנות, "חבל" המנומש השיב והצעיר הנהן בחיוך, לוגם שוב מהשתייה שלו, "אבל זה לא נורא, אני אשן אצלו ביום שבת" הוא אמר ברוגע, "אווו~" רוי זימר אחרי ששתה מהשתייה החריפה שלו, "תיזהר שלא תיכנס להריון" הוא הוסיף בהשתובבות וג'ואי צקצק, "מטומטם" הוא מלמל וטד צחק.

"תדמיין איך ג'ואי יראה אם הוא יהיה בהריון" הוא אמר והמשיך לצחוק, מקבל מכה בראשו מג'ואי הנרגז, "יא!" ג'ואי אמר בכעס, מסתכל על חבריו, "אני אקום ואלך אם תמשיכו להציק לי" הוא אמר ברצינות.

"טוב טוב, סליחה" רוי אמר וטפח על כתפו של ג'ואי וטד הרגיע את הצחוק שלו, טופח קלות על בטנו של הצעיר לפני שהוא פרץ שוב פעם בצחוק ביחד עם רוי וג'ואי נאנח ושתה את האלכוהול באחת, החברים שלו יכולים להיות כל כך טיפשים לפעמים.
—–

"הבטחנו שלא נשתכר" רוי אמר כשסגר את בקבוק האלכוהול אחרי שכולם הספיקו לשתות כבר שש כוסות, "עוד אחד!" טד התחנן במעט שכרות וקצוץ השיער הניע את ראשו לשלילה, "ג'ואי כבר חצי מת ואמא שלו תהרוג אותנו" הוא אמר והסתכל על הצעיר שהשעין את ראשו על כתפו בזמן שישן עמוקות.

"אוף" טד מלמל בעצב והתרומם מהסלון, "תשים אותו על הגב שלי" הוא אמר לרוי שהנהן והתרומם בזהירות מהסלון, אוחז בראשו של ג'ואי ומייצב אותו לפני שהוא עזר לטד למקם את הישן על גבו והם הלכו אל החדר של הג'ינג'י, משכיבים את ג'ואי על המיטה וחולצים את נעליו לפני שהם נשכבו כל אחד לצידו, מורידים את נעליהם גם כן לפני שהם נרדמו מבלי שום בעיה, האלכוהול כבר עזר להם לישון עמוקות.
—-

"שיט" רוי אמר כשהם עמדו לאחר אל בית הספר כשהם התעוררו מאוחר, "הראש שלי" ג'ואי מלמל בזמן שהתלבש, מחליט לדלג על המקלחת, הוא יתקלח כבר בבית אחרי בית הספר, "אני מת" טד אמר והכניס את החולצה לגופו לפני שהכניס את נעליו לרגליו, רק אחר כך הוא הבין שהוא שם אותן הפוך והוא נאנח בייאוש וחלץ אותן, נועל אותן כמו שצריך.

שלושתם רצו במהירות, אוחזים בחוזקה בתיקים שלהם בזמן שהם צחקו לעצמם, אומנם הם שונאים את בית הספר, אבל הם שונאים עוד יותר את העונשים שהם יקבלו אם הם יאחרו לכלא החינוכי הזה.

לבסוף הם הספיקו להגיע לפני הצלצול, מתנשמים בכיתה ומתיישבים במקומותיהם, ג'ואי הניח את ראשו על השולחן, מחייך לעצמו קלות ועוצם את עיניו, מרגיע את ליבו הפועם והאנרגטי עד שהמורה נכנסה לכיתה והצליחה להרגיע את הלב שלו באחת, מתחילה לשעמם אותו.

יום הלימודים עבר די מהר, מה שהפתיע את ג'ואי, אבל הוא לא התבכיין, להפך, הוא שמח שהיום נגמר וככה הוא יוכל להיות בבית.

"ניפגש ביום שני" טד אמר כשחיבק את שני חבריו, "אני אתגעגע" הוא הוסיף בדרמטיות, "אל תדאג, אני בטוח שהימים יעברו מהר" ג'ואי אמר וטד הנהן והתרחק מהחיבוק, "חברים שלי!" הוא הוסיף לפני שחיבק אותם שוב פעם ושני הנערים האחרים צחקקו וטפחו על גבו, מאפשרים לו להיות דרמטי כמה שהוא יכול.

"או ג'סיקה!" ג'ואי ענה לטלפון כשהוא היה בדרך לביתו מבית הספר, "מה איתך יפה שלי?" היא שאלה בחיוך, יושבת על המיטה שבחדרה, "אני בסדר" הוא אמר בכנות והיא הנהנה לעצמה, מתאפקת שלא להיאנח בעצב, "אתה עושה משהו הסופ"ש?" בעלת שיער הפקאן שאלה בשקט, "מחר אני ישן אצל איאן" ג'ואי אמר בהתלהבות וג'סיקה חייכה לעצמה קלות, "אני מבינה" היא מלמלה ונשכה את שפתה התחתונה.

"ג'ואי…" ג'סיקה לחשה לפתע, "מממ?" הצעיר שאל והמשיך להתקדם ברחוב, "אני ולוק החלטנו להיות ידידים" היא אמרה כשהחליטה לא לספר לג'ואי על מה שלוק אמר לה, "באמת? למה?" הצעיר אמר בעצב, רוצה שהיא ולוק יהיו יותר מידידים, "כי אני צעירה לפי טענתו" היא מלמלה והוא נאנח, "לוק המעצבן" הוא מלמל והיא צחקקה קלות.

"ג'סיקה.." ג'ואי אמר לפתע, "מה?" היא שאלה והצעיר חשב לעצמו אם לספר לה את מה שלוק אמר לו, "סתם" הוא אמר לבסוף, לא מסוגל להגיד לה שלוק הולך לעזוב בקרוב, "את עושה משהו הסופ"ש?" הוא שאל, "לא, אני כנראה אנוח" היא אמרה, עייפה מהדמעות, "את תמיד נחה" הוא אמר בגיחוך והיא גיחכה גם כן, "צודק" היא השיבה והביטה על האוויר.

"תדע שאני תמיד כאן בשבילך" היא אמרה לפתע וג'ואי כיווץ את גבותיו בחוסר הבנה, "אוקיי…" הוא מלמל, "גם אני כאן בשבילך" ג'ואי הוסיף, "אני יודעת" היא אמרה, "אני רוצה שתבוא אליי ביום שני אחרי העבודה שלך" ג'סיקה הוסיפה, "אוקיי" ג'ואי אמר מבלי לחשוב פעמיים, "מעולה" בעלת הגומות השיבה.

"אז אני אדבר איתך, אני צריכה ללכת" היא אמרה לבסוף, "להתראות" הוא אמר ושמע אותה נושקת לו לפני שהיא ניתקה את השיחה, רוצה לחזור לבכות.

"ג'ואי!" זואי אמרה באושר כשאחיה נכנס אל תוך הבית, "היי, איך היה היום בגן?" הוא שאל בחיוך והתכופף בשביל לחבק אותה, "היה כיף" היא אמרה וחיבקה אותו בחזקה, מאפשרת לו להרים אותה על ידיו וללכת אל החדר שלו בשביל להניח את התיק שלו.

"בואו לאכול" מליסה אמרה וג'ואי יצא עם זואי מהחדר, הולך לשבת איתה ביחד בשולחן האוכל.

"בתאבון" אדם אמר בחיוך כשכולם התיישבו למול צלחות האכול, "בתאבון" כולם השיבו בחזרה, מתחילים לאכול.

"רוצים לעשות משהו מחר?" אדם שאל, "אני הולך לאיאן" ג'ואי השיב במהירות, "באמת?" זואי שאלה בחיוך וג'ואי הנהן, "אתה תישן אצלו?" מליסה ביררה והצעיר הנהן, "אוקיי" היא אמרה לבסוף והוא חייך ברוגע, חוזר לאכול, לא שם לב למבטים העצובים שהיא שלחה לאדם, קשה לה לא לספר לג'ואי את מה שאיאן הולך לעבור בעוד כמה ימים.

"גם אני רוצה ללכת לאיאן" זואי אמרה בעצב, מרגישה מחוץ לעניינים, וג'ואי הביט עליה בחיוך, "אני מבטיח לך שיום אחד אני אקח אותך אליו ואז תשחקו ביחד" הוא אמר לה והיא חייכה באור, שמחה שג'ואי מאפשר לה לבקר את איאן, ומליסה הביטה על החיוך המאושר של בנה והיא קיוותה בכל ליבה שהחיוך הזה לעולם לא ירד מפניו, גם כשהיא ידעה שזה כמעט ובלתי אפשרי.
—–

"איאן התעוררת כבר?" לוק שאל בדאגה, דופק קלות על דלת החדר של העיוור שעדיין לא יצא מחדרו, "כן" איאן נשמע חלושות והנהג נאנח, מבין שהבלונדיני לא במצב רוח טוב, "אתה רוצה שאביא לך לכאן אוכל?" הוא בירר, "אין צורך" איאן נשמע שוב, "אם תהיה רעב תדע שהאוכל מוכן" לוק אמר ואיאן נאנח לעצמו, "אוקיי" הוא אמר והמשיך לשכב על המיטה, מוצא את עצמו דכאוני יותר ויותר כשחשב על הניתוח הקרב ובא.

צלצול הטלפון נשמע לפתע והוא כיווץ את גבותיו ולקח את הטלפון שהיה ליד השידה, לוחץ על אחד הכפתורים שהקריא לו את הכינוי של ג'ואי, 'ג'ו ג'ו מתקשר אלייך' הטלפון קרא שוב ושוב ואיאן חייך לעצמו וענה לשיחה, מניח את הטלפון על אוזנו.

"בייבי" הוא אמר בשמחה, לא נותן לג'ואי להבין שהוא היה עצוב לפני כמה שניות ספורות, "היי" קולו של הצעיר נשמע, מה שגרם לליבו להאיץ ולפעום בחוזקה, מקבל אדרנלין ממנו, "היי גם לך" הוא השיב והצחקוק הקטן של ג'ואי נשמע לאחר מכן.

"מה אתה עושה?" איאן שאל, "אני בחדר, שוכב על המיטה אחרי מקלחת" ג'ואי מלמל בשקט, "ואתה?" הוא הוסיף כשהביט בשקט על התקרה, מנסה לדמיין את איאן כמה שיותר, "גם אני" העיוור השיב בכנות, "רק עכשיו התעוררת?" הצעיר בירר, "לא, לפני כמה דקות קמתי" איאן אמר וג'ואי נאנח בחיוך מיואש, בן הזוג שלו אוהב לישון, "ומה אתה מתכוון לעשות היום?" הצעיר שאל, "כלום" איאן השיב, שומע שוב את הצחקוק של ג'ואי והוא חייך לעצמו.

"איך היה לך אתמול עם טד ורוי?" הבלונדיני שאל ברצון, "היה בסדר, אכלנו גלידה ואז שתינו קצת" הצעיר השיב, "אוי ואבוי" איאן אמר בכאילו דרמטיות נרגזת, "אסור לך לשתות יותר מדיי" הוא הוסיף, "כן המפקד" ג'ואי השיב בציניות ואיאן המשיך לחייך לעצמו, הוא אהב את ג'ואי כל כך שהוא פשוט רצה למשוך את הנער מהטלפון ולנשק אותו מבלי שום רחמים.

"השתכרת?" העיוור בירר, "קצת, אבל ישר נרדמתי" ג'ואי מלמל בכנות ואיאן גיחך קלות, "הייתי רוצה שתשתכר מולי" איאן מלמל את הפנטזיה הרגעית שלו וג'ואי חייך לעצמו, "אבל אמרת שאסור לי לשתות יותר מדי" הצעיר השתובב, "רק באישור שלי" איאן אמר בציניות משועשעת וג'ואי צחק לעצמו, מחליט לשכב על בטנו והוא הסתובב במהירות, מביט על הכרית ומלטף אותה קלות עם ידו הפנויה.

"מתי אתה תבוא אליי מחר?" איאן שאל ועצם את עיניו, לא באמת משנה את שדה הראייה שלו שגם ככה היה חשוך בכל מצב, "בערב?" ג'ואי ענה בשאלה, "תבוא מתי שאתה רוצה" איאן אמר בכנות, "אוקיי" ג'ואי אמר בשקט.

"גואי" איאן מלמל בשקט, "מממ?" ג'ואי מלמל, "ג'ואי, ג'ואי, ג'ואי" איאן מלמל שוב והצעיר חייך לעצמו, "מממ?" הוא השיב שוב, "ג'ואי" איאן לחש בזמן שחייך לעצמו, "אני אוהב אותך" הוא לחש בכנות, "גם אני אוהב אותך" ג'ואי השיב ואיאן הניע את ראשו לשלילה, "אתה לא מבין אפילו עד כמה אני אוהב אותך" איאן אמר ברצינות, ליבו מתכווץ והבטן שלו מתהפכת כשהוא אומר זאת וג'ואי גיחך קלות, "אני מבין" ג'ואי לחש, "כי גם אתה לא יודע עד כמה שאני אוהב אותך" ג'ואי לחש במבוכה, מכסה את פרצופו מתוך רפלקס ביישני.

"בייב" איאן לחש בחיוך וג'ואי עצם את עיניו, "איאן" הצעיר לחש, "מה?" איאן לחש בשאלה, "סתם, רציתי להגיד את השם שלך" הצעיר אמר בכנות ואיאן חייך לעצמו, "אז תגיד שוב" הוא ביקש, "איאן" ג'ואי לחש ואיאן נאנח בשקט, מרגיש איך שההקלה עוטפת אותו, "שוב" הוא ביקש, "איאן" ג'ואי השיב ולחייו המשיכו להיות סמוקות, "תבוא אליי עכשיו" איאן אמר וג'ואי פקח את עיניו והסיר את השמיכה מפניו, "מה?" הוא שאל כשחשב ששמע את איאן לא נכון.

"רוצה לבוא אליי עכשיו?" איאן שאל וג'ואי התיישב באחת על המיטה, "ע-עכשיו?" הוא שאל, "כן, עכשיו" העיוור השיב, "אם אתה תגיד שכן אני ולוק נבוא לאסוף אותך" איאן הוסיף, "כן" ג'ואי ענה בלחש, "אני רוצה לבוא" הוא הוסיף ואיאן חייך לעצמו באושר לפני שהתרומם במהירות מהמיטה, "אז ניפגש, תתארגן מהר" הוא אמר בזמן שנעל את נעליו, "ט-טוב" ג'ואי גמגם לפני שניתק את הטלפון, מביט לכמה שניות על החלל הריק לפני שהוא התרומם מהר מהמיטה, מסדר לעצמו תיק ומתלבש כמו שצריך לפני שהוא יצא מהחדר.

"אני הולך לאיאן מהיום" ג'ואי אמר להוריו שישבו בסלון וראו טלוויזיה עם זואי, "היום?" מליסה שאלה וג'ואי הנהן, "אוקיי" היא השיבה, רואה את הלחיים הסמוקות והמאוהבות שלו והיא חייכה קלות והביטה בעיניו המאושרות, "תיהנו" היא הוסיפה והוא הנהן לפני שהתיישב לצידם, מניח את זואי על רגליו בזמן שהוא צפה בטלוויזיה והמתין לאיאן.
—-

"אוספים את ג'ואי!" איאן אמר כשרץ מהר במדרגות למטה, גורם ללוק ולדרייק להביט עליו בדאגה, מפחדים שהוא ייפול, "עכשיו?" לוק שאל ואיאן הנהן, "קדימה!" הוא אמר במהירות, חיוכו גדול יותר מתמיד ולוק הביט על דרייק בחיוך שקט, אומנם ג'ואי יכול לגרום לאיאן לעצבות, אבל הוא כנראה היחידי שגם גורם לו להיות הבן אדם הכי מאושר שיש.

"תיסעו בזהירות" דרייק אמר ולוק הנהן והתרומם מהסלון, הולך מהר מחוץ לבית ונכנס ביחד עם איאן הנרגש אל הרכב, "אתה מרגיש יותר טוב?" לוק שאל ואיאן חייך אליו, "איך אני יכול שלא כשאני יודע שהוא בקרוב יהיה לידי?" איאן שאל שאלה רטורית ולוק צחקק לפני שהתחיל לנסוע, יודע שאין זמן להתמהמה.

צפצוף רכב נשמע מחוץ לבית ומליסה ואדם הביטו על בנם שהזיז מהר את זואי ממנו לפני שהוא הזדקף באחת, "הוא כאן" הוא אמר בחיוך ביישני, "אני הולך" הוא הוסיף והם הנהנו אליו, "תלך" אדם אמר בחיוך וג'ואי הנהן אליהם גם כן, "ביי" הוא לחש, נושק לזואי שחיבקה אותו קלות לפני שהוא נופף להוריו והלך מהר מחוץ לבית.

"יהיה לו קשה" מליסה לחשה ואדם נאנח לעצמו, "כן" הוא מלמל, מסכים איתה לחלוטין, "למה יהיה לג'ואי קשה?" זואי שאלה בתמימות ושחורת העיניים הביטה עליה בחיוך עצוב, "הוא בקרוב יצטרך אותך לצידו, את מוכנה להיות אחות טובה ולהיות לידו?" מליסה שאלה וזואי הנהנה אפילו שהיא לא באמת הבינה את הסיבה לכך, "כל עוד אני פה, ג'ואי יהיה שמח" הקטנה אמרה בחיוך ואדם חייך וליטף את שיערה, "אני בטוח בכך" הוא אמר ומליסה חייכה קלות, שמחה שביתה הקטנה אוהבת את אחיה.

"היי" ג'ואי לחש כשנכנס לרכב, "היי" איאן השיב לפני ששמע את הדלת נסגרת, ואז הוא אפשר לעצמו לחבק את הצעיר בחוזקה אליו, "איאן" ג'ואי צחקק וטפח על גבו של העיוור, מרגיש איך שהבלונדיני מסניף את צד צווארו, "התגעגעתי" איאן לחש לפני שהתרחק מהחיבוק רק בשביל לאחוז בפניו הרכות של בן זוגו, "כל כך" הוא הוסיף לפני שרכן קדימה ועצם את עיניו, מחבר קלות את שפתיהם וג'ואי חייך לנשיקה, מאפשר לאיאן להניע את שפתיו כנגדו.

לוק נאנח לעצמו בחיוך והזיז את עיניו מהם, מחליט להביט לאופק ולהפעיל מוזיקה, מאפשר לצעירים להתנשק כמה שהם רק רוצים במושב האחורי של הרכב לפני שהם הפסיקו אחרי דקות ארוכות, נותנים לו את האפשרות לנסוע בחזרה אל הבית של איאן, שם הם כבר אפשרו לעצמם להתנשק עוד על המיטה, לא עושים שום דבר חוץ מלהתנשק, אבל זה כל מה שהם למעשה רצו כרגע.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
21 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך