אני אהיה העיניים שלך -פרק 66-

איאן היה הראשון להתעורר, מרגיש את הגוף של ג'ואי צמוד אליו, והוא חייך לעצמו קלות ועצם את עיניו בחזרה רק בשביל להרגיש את הצעיר כמה שיותר לפני שהוא נשק לשיערו של הישן, מלטף את גבו החשוף של ג'ואי.

"הלוואי והיית יכול לבוא איתי" איאן לחש בכנות, אומנם הוא רצה שג'ואי יבוא איתו לחו"ל, הוא באמת רצה שג'ואי יהיה לצידו, אבל הוא ידע שזה בלתי אפשרי, הוא לא רוצה להעביר את ג'ואי את כל זה, הוא במיוחד לא רוצה שג'ואי יהיה רחוק מכל החברים והמשפחה שלו, אחרי הכל אין לאיאן באמת את הזכות לבקש מג'ואי לעזוב איתו ולהתחיל לטפל בו.

"מממ" ג'ואי מלמל ברוגז, כנראה מתוך חלום, ואיאן צחקק וחיבק אותו אליו "לא משנה מה, אתה תמיד תמצא את הדרך לשמח אותי" הבלונדיני לחש ונשק שוב לראשו של ג'ואי, נשאר איתו ככה לעוד כמה דקות ארוכות לפני שהוא הזיז את הצעיר ממנו באיטיות, מתרומם מהמיטה ומתארגן לפני שהוא ירד למטה, מחליט לפנק את ג'ואי בארוחת בוקר מאוחרת, אחרי הכל כבר כמעט צהריים.
—

"איך אתה מרגיש?" דרייק שאל כשנעמד ליד איאן במטבח, מסתכל על בנו שחתך סלט במיומנות, "לגבי מה?" הבלונדיני בירר, מרגיש עם אצבעותיו את העגבנייה שחתך, "לגבי הטיסה" האב מלמל, "חרא" איאן אמר בחיוך כן ועצוב ודרייק נאנח, "אתה היחידי שבוחר לטוס, אף אחד לא מונע ממך להישאר כאן ולהיות כמו שאתה" האב אמר ברצינות ואיאן נאנח, "כבר החלטתי" העיוור אמר ודרייק הנהן לעצמו, מחליט לעזור לבנו עם ארוחת הבוקר והוא התחיל להכניס את הלחמים לטוסטר, "אתה תמיד יכול להתחרט" לבן השיער מלמל, "כבר מאוחר מדי" אפור העיניים השיב והניח את הסכין על מגש החיתוך.

"אני לא רוצה למנוע מג'ואי את השמחה, נכון שאתה עכשיו תגיד שהעיוורון שלי לא ימנע ממנו אותה, אבל זה לא נכון, בסופו של דבר אני אשבר בעצמי ואני זה שייתן לו ללכת, אני אגואיסט מדי בשביל לתת לו לחמוק ממני אז אני חייב בשביל עצמי לעבור את הניתוח" איאן אמר ודרייק הביט עליו בשקט, "אני מקווה בשבילך שלא תתחרט בסופו של דבר על זה אחרי שתעבור את הניתוח" האב אמר, "גם אני מקווה" איאן השיב וחזר לחתוך את הירקות, מאפשר לאביו להמשיך להביט עליו בעצבות.

"אני גאה בך" דרייק אמר לפתע ואיאן הרים את גבותיו בחוסר אמונה, "מה?" הוא אמר, "אמרתי שאני גאה בך, לא כולם היו עושים את מה שאתה עושה" לבן השיער אמר בכנות ואיאן חייך לעצמו קלות, משום מה המילים המפתיעות והלא צפויות מאביו נתנו לו את הכוחות ואת האמונה להמשיך ולעשות את מה שהוא עושה, "תודה" איאן לחש, "הייתי צריך את זה" הוא הוסיף בכנות ודרייק טפח על גבו, "ג'ואי לחלוטין שווה את זה" חום העיניים אמר ואיאן הנהן בהסכמה, כן, ג'ואי לחלוטין שווה את זה.
—–

ג'ואי הרגיש את הנשיקות על שכמותיו וגבו, גורמות לו לכווץ את עיניו ולפקוח אותן לאחר מכן באיטיות, "איאן" הוא מלמל כשזיהה את גופו של בן זוגו ואיאן חייך לעצמו וגנב עוד מספר נשיקות לפני שהתרחק והתכופף מעט, נותן לג'ואי את האפשרות לראות את פניו המחוייכות והנאות, "בוקר טוב" איאן אמר וג'ואי חייך לעצמו לפני ששלח את ידו הימנית אליו, מלטף את פניו ואיאן עצם את עיניו ונשק לכף ידו, "בוקר טוב" ג'ואי מלמל בשקט, אצבעותיו מלטפות ברכות את לחיו של האחר.
"הכנתי לך ארוחת בוקר" איאן לחש בגאווה עצמית וג'ואי צחקק והתקדם מעט אליו רק בשביל לגנוב נשיקה לשפתיו, "תודה" הוא לחש ונשק שוב לשפתיים של האחר, "אין בעד מה" איאן השיב, מלטף את ראשו של ג'ואי, מניח את מצחו כנגד המצח של האחר.

"איך ישנת?" איאן שאל, "טוב" ג'ואי ענה בכנות, מרגיע את איאן עם קולו הנעים, "אני אוהב אותך" איאן לחש וג'ואי חייך ונשק שוב לשפתיו של איאן, לא משתעמם מהן אפילו לא לרגע, "אני אוהב אותך" הוא השיב לפני שחיבק אותו, "אני יותר" העיוור לחש, "אני יותר" ג'ואי לחש בחזרה ושניהם צחקקו ביחד, מאפשרים לעצמם להירגע זה בעזרת זה.
–
"תתארגן ותרד, אני אסדר את השולחן בינתיים" איאן אמר לבסוף כשהתרחק מהחיבוק, "טוב" ג'ואי לחש והביט מהמיטה על איך שהגבר שלו מזדקף לעמידה ויוצא מהחדר והוא חייך לעצמו בחולמניות, עדיין מתקשה להאמין שאיאן שלו.
—-

"בוקר טוב" דרייק אמר בחיוך לג'ואי שירד במדרגות מטה, "בוקר טוב" ג'ואי השיב בחזרה, "איך ישנת?" האב שאל, "ישנתי טוב" הצעיר אמר בכנות, "אכלת כבר?" הוא בירר והמבוגר הנהן, "בוא לאכול ג'ואי" איאן אמר מהמטבח ודרייק סימן לצעיר ללכת לאכול עם כף ידו וג'ואי חייך אליו לפני שהלך אל המטבח, מסתכל על איך שאיאן מוזג להם קפה והוא בהה בו בשקט.
–
"בוא תשב" איאן אמר והזיז כיסא אחד אחורנית, מאפשר לבן זוגו לשבת עליו, וכשהוא הרגיש את כובד גופו של ג'ואי כנגד הכיסא הוא עזר לו להתקדם פנימה לפני שהוא התיישב לצידו, "בתאבון" איאן אמר, "בתאבון" הצעיר השיב בחיוך לפני שהתחיל לאכול, שם לב שרק אחרי שהוא פלט "מממ" שהעיד על כך שטעים לו, איאן התחיל לאכול, וזה גרם לו לחייך משום מה, אחרי הכל המחשבה על כך שאיאן דואג לו די מצאה חן בעיניו.
–
"לוק בבית שלו?" ג'ואי שאל ואיאן הנהן, "למה? אתה לא מסתפק רק בי?" העיוור שאל בחיוך וג'ואי צחקק והכה קלות את כתפו של בן זוגו, "שאלתי מסקרנות" ג'ואי הסביר את עצמו אפילו שהוא לא באמת היה צריך, איאן הרי לא קינא מכך והוא ידע זאת, אבל עדיין הוא מצא לנכון להסביר את עצמו ואיאן הנהן אליו בחיוך לפני שחזר לאכול, וג'ואי משום מה מצא את עצם העובדה שאיאן רעב כמשהו חמוד, העיוור היה נראה כמו ילד קטן ואומנם ג'ואי פחות מעוניין בילדים, אבל איאן עדיין היה נראה בעיניו סקסי וילדותי בו זמנית.

"למה אתה לא אוכל?" איאן שאל לפתע, מקפיץ קלות את ג'ואי שהיה מרוכז בו, "א-אני אוכל" ג'ואי מלמל במבוכה ואיאן נעצר מלאכול, שם לב לטון המובך של הצעיר והוא חייך לעצמו והביט על ג'ואי בעיוורון ערמומי.

"על מה חשבת?" איאן שאל, "לא חשבתי על כלום" ג'ואי מיהר להגיד, מה שהפיל אותו עוד יותר בפח, "שקרן, חשבת על משהו של גדולים?" איאן שאל בערמומיות וג'ואי הסמיק ונתן לו מרפק לזרועו, "לא" הצעיר מלמל בכנות ואיאן חייך אליו, "אז על מה חשבת, עליי?" הוא שאל בציניות, "כן" ג'ואי ענה בכנות ואיאן הרים את גבותיו, "באמת?" הוא שאל, "כן, תפסיק להציק לי" הצעיר מלמל בביישנות ואיאן מצא את זה משעשע והוא רכן הצידה, נושק לכתפו של ג'ואי ארוכות, "אני מצטער, לא התכוונתי להציק לך" איאן אמר בציניות שקטה וג'ואי צקצק בלשונו, "שקרן" הוא לחש ואיאן גיחך והניח את סנטרו על כתפו של ג'ואי, מביט על הצעיר בעיוורון מאוהב.

"תיתן לי נשיקה ואני אפסיק להציק לך" איאן אמר, "אני לא מאמין לך, אתה תמשיך להציק לי" ג'ואי מלמל ברוגז ואיאן החזיק את עצמו מלקפוץ על ג'ואי ולאכול אותו מבלי רחמים, "צודק" איאן מלמל וג'ואי הביט עליו בחיוך, "אני לא אפסיק להציק לך לעולם" הוא הוסיף בכנות ועל זה ג'ואי נתן לו נשיקה, "יופי" הצעיר מלמל, שפתיו מלטפות את השפתיים של האחר לפני שהוא התרחק, מסתכל על החיוך המרוצה של איאן והוא הקפיץ מעט את כתפו, גורם לפניו של איאן לקפוץ גם כן ואיאן גיחך והתרחק, שולח את ידו הקרובה אל ג'ואי, מלטף את שיערו, בעוד שעם השנייה הוא חזר לאכול, מאפשר לג'ואי לאכול גם כן.
—

הם סיימו לאכול והתרוממו מהשולחן, "תלך לשבת, אני אנקה" איאן אמר בחיוך, "אני אעזור לך" ג'ואי אמר, "בטוח?" איאן שאל, "כן" ג'ואי השיב בזמן שהרים את הצלחות הריקות, לוקח אותן אל הכיור וכבר מתחיל לנקות אותן עד שאיאן הגיע והוא פינה לו מעט מקום, מאפשר לבן זוגו לנקות גם כן את הכלים, ושניהם חייכו לעצמם כשכפות הידיים שלהם נפגשו מדי פעם.
—-

"זהו סיימתם?" דרייק שאל כששני הצעירים התיישבו לידו בסלון, רואים איתו טלוויזיה- יותר נכון ג'ואי ראה ושמע ואיאן רק שמע, אבל זה לא באמת מנע ממנו ליהנות.

"כן" ג'ואי אמר בחיוך, מביט בשקט על הטלוויזיה ודרייק חייך לעצמו, מסתכל על איך שאיאן עוטף באיטיות את שכמותיו של ג'ואי ובכך מצמיד אותו אליו, והוא התאפק שלא לגחך, מוצא את זה מעניין כשאיאן לא מצליח להחזיק את עצמו כנגד ג'ואי.

"עוד מעט שנת הלימודים מסתיימת" לבן השיער אמר לפתע וג'ואי הביט עליו והנהן אליו בחיוך, "עוד שלושה חודשים" הצעיר אמר בשמחה, "אתה יודע מה אתה הולך לעשות?" המבוגר שאל וג'ואי הניע את ראשו לשלילה, מאפשר לאיאן להרגיש זאת כשראשו נגע בכתפו, "אתה יכול לעבוד במרכז לעיוורים אם אתה רוצה" לבן השיער אמר בחיוך וג'ואי חשב לעצמו.

"מה אתה אומר איאן?" הצעיר שאל, "אתה זה שצריך להחליט" איאן אמר בחיוך כן, "אם תתנו לי שכר טוב אז אני אחשוב על זה בחיוב" ג'ואי אמר בגיחוך ושני האחרים גיחכו גם כן, "דיל" דרייק אמר וג'ואי הנהן, "זה יהיה נחמד לראות את איאן רוב הזמן, אבל זה אומר שאני והוא צריכים עדיין להיות במרחק אחד מהשני" ג'ואי מלמל ואיאן נעצב עוד יותר כשהבין עד כמה שג'ואי מאמין שהם יהיו אחד ליד השני לעוד הרבה זמן.

"נכון" דרייק אמר והביט על בנו בעצב לפני שחזר להביט על ג'ואי, "אבל אם תעבוד שם זה לא יהיה מסובך אם יגלו שאתה ואיאן יוצאים" האב אמר וג'ואי חשב לעצמו, זה די נכון, "אני אחשוב על זה" הצעיר אמר ודרייק הנהן בהבנה, "קח את הזמן שלך" המבוגר אמר וג'ואי חייך אליו לפני שהביט על איאן, "אתה תשמח אם אעבוד איתך או שימאס לך ממני?" ג'ואי שאל, "אני יותר מאשמח אם תהיה איתי תמיד" איאן השיב בכנות, משמח את ליבו של ג'ואי שהביט עליו באהבה, "אתה בטוח של ימאס לך ממני?" ג'ואי שאל, "לעולם לא" העיוור השיב בביטחון, "יופי" ג'ואי לחש והביט על איאן לעוד כמה רגעים לפני שהוא חזר להביט על הטלוויזיה, מחזיק את עצמו מלנשק את בן זוגו אל מול אביו.
—

"שלום" לוק אמר כשנכנס אל הבית, "שלום" ג'ואי אמר בחיוך, מסתכל על איך שהשטני מגיע אליהם ומתיישב לצידם, "ישנת טוב?" ג'ואי שאל בחיוך ולוק הביט עליו בסמכות סקרנית, "למה אתה פתאום טוב אליי?" לוק שאל, "אני צריך להיות טוב לגיס שלי" ג'ואי מלמל בהשתובבות ואיאן צחק ביחד עם דרייק בעוד שלוק נאנח ונשען אחורנית על הסלון, מנסה שלא לחייך כי אחרי הכל, ג'סיקה היא מישהי שהוא התאהב בה כנראה שמהרגע הראשון והוא עדיין לא רוצה להודות בכך בפניי ג'ואי, הרי הוא עדיין רוצה להציק לו ולגרום לו להתרגז.
–

"אתם נשארים כאן לכל היום?" לוק שאל לבסוף את הזוג, "כנראה" ג'ואי אמר, לא באמת אכפת לו להעביר את הזמן שלו בבית סגור ביחד עם איאן, "זה לא משעמם?" לוק שאל וג'ואי הניע את ראשו לשלילה, "להפך" הוא אמר בחיוך, "כיף לי להיות כאן עם איאן" הוא אמר והמדובר חייך ברצון, מאושר ממילותיו של ג'ואי ולוק גיחך, "המחמאות שלך עוד יעלו לו לראש" הוא אמר לצעיר שחייך והביט על איאן המחוייך, "כל עוד זה גורם לו לחייך אז אני בסדר עם זה" ג'ואי אמר בכנות וכאן איאן כבר באמת לא יכל להחזיק את עצמו והוא אחז מבלי אזהרה בפניו של ג'ואי המופתע לפני שהוא נשק לשפתיו למספר שניות ארוכות רק בשביל לשחרר אותו ולנשוק שוב ושוב לשפתיו בעדינות.

"איאן…" ג'ואי לחש לנשיקות, מובך מעצם העובדה שלוק ודרייק רואים אותם, אבל איאן לא השיב ולא הפסיק את הנשיקות, להפך, הוא בחר להעמיק אותן ולהפוך אותן לנשיקה אחת, ארוכה ועמוקה, ולאט לאט המבוכה של ג'ואי נעלמה והוא עצם את עיניו ונישק את איאן בחזרה לעוד מספר שניות לפני שהתרחק ונשך את שפתו התחתונה במבוכה, לא מסתכל על דרייק ואיאן והוא רק הביט על הטלוויזיה בשתיקה בעוד שאיאן הצמיד אותו עוד יותר אליו, מלטף את לחיו הרחוקה וצופה בו בעיוורון שקט, מדי פעם גונב נשיקה ללחי או לראש של ג'ואי, מאפשר לצעיר להיות מובך עוד יותר בעוד שלוק ודרייק הביטו זה על זה, מחייכים אחד אל השני בהשתובבות.
—-

"אני עייף" איאן אמר בתירוץ, רוצה לעלות עם ג'ואי לחדר, "אז תלך לישון" ג'ואי אמר, "אתה לא תבוא איתי?" איאן שאל בחיוך רומז, "לא, אני לא עייף" ג'ואי השיב בתמימות ואיאן הביט אל החושך בזעזוע, הצעיר באמת לא מבין אותו?

"אתה בטוח שאתה לא עייף?" איאן אמר בטון מרמז וג'ואי הביט עליו בשקט, "לא" הוא השיב בלחישה ולוק צחקק, "איאן פשוט רוצה שתעלה איתו לחדר" הנהג אמר וג'ואי הביט עליו ואז בחזרה על איאן, "באמת?" הוא בירר ואיאן כחכח בגרונו לפני שהנהן, "אז למה לא אמרת את זה ישירות?" ג'ואי שאל ואיאן מצא את עצמו חושב על תשובה הגיונית, "לא יודע…" הוא מלמל וג'ואי גיחך, "טיפש" הוא לחש והתרומם מהסלון, "אז בוא נעלה למעלה" ג'ואי אמר ואיאן גירד בעורפו והתרומם, "תיהנו" לוק אמר בערמומיות וג'ואי צקצק בלשונו והביט על האחר באזהרה, מקבל גבה מורמת בהתגרות מלוק לפני שהוא הלך עם איאן לקומה השנייה, נכנס איתו אל החדר.
—

"אתה עייף באמת?" ג'ואי שאל ואיאן הניע את ראשו לשלילה ונשכב על המיטה, טופח עליה קלות ומזמין את ג'ואי שעלה עליה גם כן ונשכב לצידו, "רציתי להיות איתך לבד" איאן אמר בכנות וג'ואי חייך וחיבק אותו, "יש משהו שאתה רוצה לעשות?" ג'ואי שאל, "רק לחבק אותך" העיוור השיב וליטף את שיערותיו הרכות של ג'ואי, "אוקיי" הצעיר לחש, לא מוצא שום בעיה במה שאיאן רוצה, מאפשר לעיוור ללטף ולחבק אותו כמה שהוא רוצה, לא יודע שבעוד כמה ימים המגע הזה יהיה חסר לו, אומנם הוא לא לקח את איאן כמובן מאליו, אבל הוא האמין בכל ליבו שאיאן יישאר לצידו לאורך כל הזמן הקרוב.