אני אהיה העיניים שלך -פרק 83-

שלושת הנערים ישבו על סלון ביתו של טד, מביטים על הטלוויזיה ששדרה תוכנית רנדומלית ולא באמת מעניינת, מה שגרם להם לא באמת לצפות בה ורק לחשוב לעצמם על כל מיני דברים לא חשובים.
—–

"למרות שקנית רכב אתה בקושי נוסע איתו" רוי אמר ברצינות וג'ואי גיחך, מנסה להעיף את טד-שהשעין את ראשו על הכתף שלו, אבל זה לא באמת הצליח לו, הג'ינג'י היה יותר מדי חדור מטרה.

"זה כי ג'סיקה או לורי אוספות אותי לעבודה, ורוב הזמן אני בבית או שאני אצל דרייק או אצל הבנות או אצלכם" ג'ואי הסביר את עצמו, "בהתחלה היית נוסע עם האוטו הרבה" טד אמר, "כי פשוט התלהבתי ממנו" הצעיר אמר בגיחוך, "רוצה שנלך אלייך ונעשה סיבוב עם האוטו?" המנומש שאל בחיוך וג'ואי הביט עליו בחוסר רצון, "אין לי כוח ללכת עד אליי רק בשביל לנסוע באוטו בעיר" ג'ואי אמר בכנות ורוי הנהן בהסכמה, "אני צריך לבחור חברים חדשים" טד מלמל ושני האחרים צחקקו, "כן בטח" ג'ואי אמר, מבלגן קלות את שיערו של הג'ינג'י שעוד השעין את ראשו עליו.

"משעמם לי~" הג'ינג'י זימר לפתע, "מה אנחנו כבר יכולים לעשות?" ג'ואי שאל ברצינות, מביט על רוי שהרים את כתפיו בחוסר ידע, "משהו מעניין?" טד שאל, "כמו מה?" ג'ואי שאל, "לשתות אלכוהול?" הג'ינג'י מלמל בערמומיות, "לא, בשום פנים ואופן לא!" רוי אמר ברצינות, "לורי תהרוג אותי אחת ולתמיד" הוא הסביר את עצמו ושני האחרים גיחכו, "את האמת שגם לי אין חשק לשתות, עדיין כואב לי קצת הראש" ג'ואי אמר בכנות וטד נאנח, "אין מה לעשות" הוא מלמל, מחבק את צידו של ג'ואי, "טוב נו" ג'ואי מלמל, "בואו נלך אליי, בטח זואי תשמח לראות את כולם" הצעיר אמר וטד חייך לעצמו והתיישר, מוכן ללכת אל הבית של ג'ואי.
—–

"שלום" הילדה הקטנה אמרה כשהגברים נכנסו לבית, "שלום לך זואי" רוי אמר בחיוך, מבלגן קלות את שיערה והיא רק שלחה לו מבט נרגז, מסדרת את השיער שלה בחזרה, "היא לקחה ממך את הדברים הלא טובים" קצוץ השיער מלמל וג'ואי צחקק והרים את אחותו על זרועותיו, מחבק אותה, "גאה בך זואי" הוא אמר והיא חייכה בגאווה, "למדתי מהטוב ביותר" היא מלמלה בצחקוק וג'ואי צחקק גם כן בזמן שהם התקדמו לסלון, רואים את מליסה ואדם.

"אתם נראים כמו אחרי לילה עם מלא אלכוהול" מליסה אמרה וג'ואי חייך אליה בתמימות לפני שהתיישב גם כן על הסלון, מניח את זואי על רגליו, "שתינו ממש קצת" טד אמר בחיוך ומליסה גלגלה את עיניה, "ואתה חושב שאני אאמין לך כי? הדם שלך עשוי כבר מאלכוהול" שחורת העיניים אמרה ברצינות ובעלה צחקק, מוצא את זה נכון, "מה פתאום" טד אמר בחיוך והתיישב גם כן על הסלון, אחריו גם רוי התיישב לצידו.

"בכל מקרה, כבר הזמן לארוחת ערב" מליסה אמרה לפתע, "רוצים לעזור לי להכין משהו טעים?" היא שאלה ושלושת הנערים הנהנו לעצמם, "אז קדימה, תקומו" היא אמרה והתרוממה והנערים קמו אחריה, משאירים את זואי ואדם לצפות בטלוויזיה בזמן שהם הלכו למטבח, מחליטים לעזור למליסה כמה שאפשר.
—–
"זואי את זוכרת את איאן?" טד מלמל לפתע בחוסר טקט כשכולם אכלו, "קצת" זואי אמרה בכנות וג'ואי הביט עליה במעט עצב, אבל הוא לא יכול להאשים אותה, היא לא באמת הייתה עם איאן כמו שהוא היה איתו והיא גם הייתה נורא קטנה אז, הרבה דברים נשכחים בגילאים האלו, "אבל אני יודעת שהוא נחמד ושהוא אוהב את ג'ואי" חומת השיער אמרה בחיוך ואחיה חייך אליה וליטף את שיערה, "את הדברים הכי חשובים את יודעת, אז הכל בסדר" ג'ואי אמר בחיוך וזואי חייכה אליו, "אני גם יודעת שאתה נורא אוהב אותו" היא הוסיפה וג'ואי הנהן אליה, "מאוד" הוא אמר והיא הנהנה אליו בהבנה לפני שחזרה לאכול והוא הביט עליה לעוד כמה רגעים בחיוך מרוצה לפני שהביט על הוריו המחייכים ועל חבריו, חוזר לאחר מכן לאכול- עדיין מחייך לעצמו.
—-

"בסוף נשארנו לישון כאן" רוי מלמל, מכניס את זרועו מתחת לראשו של ג'ואי שצקצק ברוגז, אבל הצעיר לא באמת עשה משהו כנגד זה, הוא היה עייף מדי בשביל להילחם עם רוי, "אני אוהב אתכם חברים שלי~" טד זימר וחיבק את ג'ואי בחוזקה, "אמרת חברים שלי, לא חבר שלך" רוי מלמל וטד צחקק, "מקנא?" הוא שאל ורוי הביט עליו בזלזול, "בחלומות שלך" הוא אמר וטד חייך ובעט קלות עם רגלו במותנו של רוי, "טוב, תפסיקו את ריב האוהבים שלכם, אני רוצה לישון" ג'ואי אמר ונשכב על צידו- לפחות עד שהבין שפניו צמודות לאלו של רוי ושגבו הפעם מחובק על ידי טד, והוא נאנח לעצמו וחזר לשכב על גבו, מחליט לעצמו שהתנוחה הזאת הכי טובה מכל תנוחה אחרת.

"לילה טוב" טד אמר ונשק ללחי של הצעיר, "טד!" ג'ואי אמר ברוגז והג'ינג'י רק צחקק, "לילה טוב" רוי אמר, מסתובב על צידו ככה שפניו יהיו למול ג'ואי לפני שהוא עצם את עיניו וג'ואי נשאר להביט על התקרה לכמה שניות, לא מאמין שהוא תמיד נמצא במצב כזה עם שני חבריו, אבל לבסוף הוא הביט עליהם, רואה שהם כבר נרדמו והוא חייך לעצמו קלות לפני שנרדם גם כן, מחליט לישון ומקווה שאולי ככה היום יעבור יותר מהר וככה איאן יהיה קרוב יותר אליו.
——-

"בוקר טוב" לוק אמר בחיוך, דופק קלות על דלת חדרו של איאן ומעיר את איאן ששפשף את עיניו ופניו, "כבר בוקר?" העיוור לשעבר שאל בזמן שפקח את עיניו באיטיות, מסתכל על החדר לפני שהוא התרומם לישיבה, "כן, כבר בוקר" לוק השיב, שומע את שאלתו של איאן, "הגיע הזמן להתארגן, הטיסה מחר בבוקר ועדיין לא סיימנו לסדר את כל הבגדים והציוד" השטני אמר ובאותו הרגע איאן חייך לעצמו את החיוך הכי גדול שהוא יכל בזמן שהוא התמתח והתרומם מהמיטה, מתארגן כמה שיותר מהר לפני שיצא מהחדר.
—

"עוד קצת" הוא אמר ללוק שכבר היה במטבח, מכין להם ארוחת בוקר, "עוד קצת" לוק השיב ואיאן המשיך לחייך לעצמו, לא מאמין שעוד קצת זמן הוא פוגש סוף כל סוף את ג'ואי, זהו, ההמתנה נגמרה, ההחלמה הסתיימה, הלמידה הגיעה לסיומה, איאן סיים לעשות את כל מה שהוא היה צריך לעשות בשביל שהוא יחזור לג'ואי כמו שהוא רוצה לחזור אליו.

"אתה מתרגש?" לוק שאל ואיאן הנהן, "יותר ממה שאתה חושב" הבלונדיני אמר בכנות, רק מלחשוב על להרגיש שוב את ג'ואי, הלב שלו פועם בכל כך מהירות, "אני חושב שאני אתעלף כשאראה אותו" איאן אמר ולוק צחקק, "אתה תהיה בסדר" השטני אמר ברוגע ואיאן נשם עמוק, מניח את ידו הימנית על לוח החזה המשתולל שלו, "אני כל כך רוצה שיגיע מחר, אבל אני גם מפחד ממנו" הוא אמר בכנות, "אין ממה לפחד, הכל יהיה בסדר", "ומה אם לא יהיה בס-", "תפסיק לחשוב על מה אם לא, תאמין שהכל יהיה בסדר ואז הכל יהיה בסדר" לוק מיהר להגיד, לא אוהב את זה שאיאן חושב על דבר שלילי, אחרי הכל אין לו באמת ממה לדאוג, ג'ואי מחכה לו כל כך הרבה זמן שלא משנה איך הוא יחזור, הצעיר יאהב אותו באותה המידה.

"טוב" איאן מלמל, "יהיה בסדר" הוא אמר, חושף עם חיוכו את שיניו הלבנות ולוק הנהן אליו בהסכמה, מרוצה מזה שאיאן מצליח לחשוב על הצד החיובי אחרי האמירה שלו.
–

"בטח קר שם" איאן מלמל לפתע ולוק הנהן, "יורד גשם וקר שם, זאת תהיה הפעם הראשונה שלך לחוות גשם ביחד עם ג'ואי" הוא הוסיף ואיאן הנהן, "אולי תתנשקו לכם מתחת לטיפות הגשם כמו בסרטים רומנטיים?" לוק שאל בציניות והבלונדיני גיחך לעצמו, "לא משנה לי איפה נתנשק, אני באמת חייב להרגיש את השפתיים שלו שוב" הוא אמר בכנות ולוק צחק לעצמו, "כל כך נואש" הנהג אמר, מתחיל לסדר את השולחן, "קשה לי שלא להיות נואש אליו, הוא מחרפן אותי גם כשהוא לא לצידי" איאן אמר ברצינות ולוק הביט עליו לכמה שניות לפני שחזר להתרכז בסידור השולחן.

"אני שמח שהאהבה שלך אליו לא נעלמה" לוק אמר לפתע ואיאן הביט עליו בחוסר הבנה, "ידעתי שאתה אוהב אותו נורא, אבל לא חשבתי לעצמי שתתאהב בו עוד יותר כשלא תהיה קרוב אליו" לוק אמר בכנות ואיאן חייך לעצמו בזמן שהתיישב על כיסא בשולחן האוכל, "ג'ואי מיוחד, מאוד, זאת הסיבה שהוא מצליח להיכנס לי ללב גם מבלי באמת לנסות" איאן מלמל, מתחיל לאכול את ארוחת הבוקר.
—–

הצעירים הצליחו להתעורר לבד, אומנם בשעות הצהריים המוקדמות, אבל הם עדיין התעוררו מוקדם יותר מהרגיל, הם לא באמת עשו משהו מיוחד, הם נשארו בבית של ג'ואי, מדברים עם המשפחה על החיים ועל העבודה, מדי פעם מזכירים את איאן מבלי באמת לספר לג'ואי את מה שהולך לקרות מחר והוא לא באמת הניח לעצמו שאיאן חוזר, הוא היה עמק בתוך המחשבות שאיאן יחזור בעוד שנה-שנתיים.
–

בשעות הערב המוקדמות ג'סיקה הצטרפה אליהם ולאחר מכן גם לורי הגיעה, ושתיהן אירחו חברה לכולם, מעבירים את הזמן שלהם ביחד וממשיכים לדבר על דברים יום יומיים, לפעמים מתבכיינים על יום העבודה שקרב ולפעמים צוחקים על העלאת זיכרונות מהעבר, אבל הם לא דברו על הדברים העצובים, מחליטים להשאיר אותם בצד ולתת לכולם מנוחה מהם, אחרי שהיום יסתיים הם כבר יחזרו לחשוב עליהם.
—-

"מה, כבר?" ג'ואי שאל בעצב כשג'סיקה הייתה צריכה ללכת, "כן, כבר מאוחר" היא אמרה בחיוך וג'ואי נאנח לעצמו לפני שהתרומם וחיבק אותה, "באת עם האוטו?" הוא שאל והיא הנהנה וטפחה על גבו קלות לפני שהתרחקה, "גם אני אלך, מחר יש לנו לא מעט עבודה אז צריך ללכת לישון כמה שיותר מוקדם" לורי אמרה והתרוממה מהסלון והצעיר הנהן בהבנה, מחבק אותה גם כן.
"אני נישאר לישון כאן גם היום" טד אמר, לא באמת מבקש רישות, טוב, למעשה הוא ורוי הם כבר בני בית, אין להם את הצורך לבקש לישון שם, "אין לי כוח אליך" ג'ואי אמר בזלזול ציני וכולם צחקקו, "כן כן, ממש אמין" רוי אמר בהשתובבות לפני שהתרומם מהסלון, מחבק את לורי, "את רוצה שאני אבוא אלייך?" כחול העיניים שאל ולורי הנהנה, "אוו~" ג'סיקה זימרה בהשתובבות והזוג הטרי כחכח קלות בגרונם.

"טוב יאללה" טד אמר לפתע, "תלכו מפה עם כל הפוצי מוצי שלכם, נמאסתם עליי" הוא הוסיף ברוגז, "תמצא לך חברה כבר" בעלת הגומות אמרה וטד נאנח והתרומם רק בשביל לחבק את ג'ואי מאחור, "כבר יש לי חברה" הוא אמר ונשק ללחיו של ג'ואי שבמהירות דחף אותו ממנו, "אני אהרוג אותך" ג'ואי איים בנעילת שיניים לפני שטד חיבק אותו מקדימה, לא מאפשר לג'ואי לדחוף אותו, "נעזוב אתכם לבד~" ג'סיקה אמרה לפני שצילמה מהר תמונה, יודעת טוב מאוד מה לעשות איתה והיא יצאה מחוץ לבית אחרי שאמרה להתראות לכולם, אחריה יצאו גם לורי ורוי וג'ואי עוד ניסה להיאבק שטד, מנסה להיעזר בזואי שניסתה להזיז את טד ממנו ללא הצלחה.
—–

"הג'ינג'י הזה" איאן מלמל ברוגז, מסתכל על איך שטד מחבק את ג'ואי, "אני מרחם על טד" לוק אמר בחיוך, "למה?" איאן שאל, "כי אתה תעשה לו חיים קשים כשתחזור" הנהג הפרטי אמר בשעשוע ואיאן נאנח לעצמו בחיוך, מחליט להתעלם מהקנאה שלו ורק להסתכל על ג'ואי בחיוך, "עוד קצת" הוא מלמל, "עוד קצת" הוא לחש וחייך לעצמו, מלטף את דמותו של ג'ואי עם אצבעותיו לפני שהוא חזר לסדר את המזוודה כמו שצריך, עוזר ללוק להכניס את כל הציוד שהם צריכים בשביל הטיסה שלהם מחר.
——-

"לעזאזל" ג'ואי מלמל כשבוקר יום ראשון הגיע, הוא התאפק שלא לקלל שוב כשראה והרגיש איך שטד מחבק אותו צמוד, "במה חטאתי?" הוא שאל את האוויר לפני שהתרומם לישיבה, מזיז את טד ממנו ויורד מהמיטה לפני שהוא התחיל להתארגן, מצחצח את שיניו ומתקלח כמו שצריך, הוא צריך להיות ערני היום, אחרי הכל ימי ראשון הם לא הימים האהובים על הנערים הבעייתיים, והוא בעצמו יודע עד כמה שימי ראשון הם ימים קשים, והיום הזה בכלל לא הולך להיות קל, במיוחד לא כשהנערים שרבו מכות- ככל הנראה יכנסו לכלא.
–

אין לו כוח לנזוף היום, אין לו כוח להזהיר ולאיים, הוא רוצה שהיום יעבור חלק, הוא רוצה שהנערים שנותרו לא יעשו בעיות, הוא רוצה שהם יבינו שהוא כאן לטובתם, שהמקום הזה לטובתם, שהם עושים את הבחירה הטובה והנכונה כשהם נשארים במרכז, אבל הוא ידע שייקח להם עוד זמן, הוא על בשרו חווה את זה, את ההרגשה הלא כיפית של להגיע לעוד יום מעייף וחסר תועלת של עבודה מטופשת, הם בטח יחשבו שמזלזלים בהם, שלא רואים אותם מעבר לפשעים שלהם, הם כנראה רק ירצו ללכת הביתה, הם כנראה רק ירצו שהיום יסתיים כמה שיותר מהר והם בטח מקללים אותו ואת ג'סיקה ואת לורי מאחורי הגב, אבל זה הגיוני, זה גם מה שהוא עשה כשהוא היה אחד כמוהם.
—

ג'ואי נאנח לעצמו והביט על דמותו מהמראה, "אתה יכול לעשות את זה ג'ואי" הוא אמר לעצמו בחיוך לפני שיצא מחוץ למקלחת, הוא לא העיר את טד והוא הכין לעצמו ארוחת בוקר בעוד שכל הבית ישן, יום ראשון היה יום של מנוחה, אומנם לא שלו, אבל של רוב האנשים בבית.
—–

"בהצלחה" ג'סיקה אמרה כששלושתם עמדו בחדר הקבלה, ממתינים לנערים שיבואו, "מקווה שכולם יגיעו" לורי אמרה וג'ואי הנהן לעצמו, מחזיק אצבעות ונושם עמוק, מקווה שהם יגיעו.

ואז נער ראשון הגיע, הוא די היסס אבל לבסוף הוא התיישב על אחד מהכיסאות הריקים, אחריו הגיע עוד אחד, ואחרי האחד הגיע עוד אחד, ולבסוף הגיע גם הרביעי וג'ואי נאנח בהקלה, הוא חייך לעצמו קלות ולאחר מכן אל הנערים, רוצה לתת להם להרגיש טוב לפני שהוא התיישב עם לורי וג'סיקה, מספרים להם מה קרה לנערים שרבו ביום חמישי, והם לא הופתעו לראות את הפרצופים המפוחדים וההמומים של הנערים.

"תתנהגו כמו שצריך והכל יהיה בסדר" ג'ואי אמר והנערים הנהנו קלות, "מבינים?" הוא שאל והם הנהנו שוב, "מבינים?" הוא הגביר את טונו, "כ-כן" הנערים מלמלו ביחד וג'ואי התאפק שלא לחייך, "יופי, במקום הזה מילים חשובות יותר מתנועות, תזכרו את זה" הוא אמר והם הנהנו שוב, "אתם יכולים ללכת למחלקה" לורי אמרה והם נעמדו באחת, לוקחים מג'סיקה את המדים לפני שהם הלכו אל חדר המלתחות, מתלחשים בניהם על מה שקרה.
–

"התחלנו" ג'ואי אמר והבנות הנהנו, "זהו, היום רשמית מחזור חדש התחיל" ג'סיקה אמרה, "לחלוטין" לורי מלמלה בחיוך, "בואו נהיה חזקים ונטפל בהם כמו שצריך" המתולתלת הוסיפה, "ברור" ג'ואי אמר בכנות, רוצה ומקווה שהנערים האלו יהפכו להיות אנשים שיעזרו לאחרים בעתיד, איאן היה המדריך שלו, הוא היה מורה הדרך שלו והוא היה האחראי עליו, עכשיו תורו של ג'ואי להעניק לנערים את אותה הסמכות הידידותית שאיאן העניק לו, לג'אק ולדני, עכשיו תורו להיות ה'איאן' שלהם.