אני והחבר הדמיוני שלי – פרק 30
החברות שלנו, את דניאלה חברה שלי.
את כל החברות שלי..רק לא ראיתי את דניאל..
חברותי נכנסו לבית, דניאלה התקרבה
עליי ואמרה: "מזל טוב".
אמרתי לה: "עדיין אל תגידי מזל טוב! כשיגיע
הזמן את תגידי".
דניאלה אמרה: "טוב".
כל החברות שלי באו ונישקו אותי, ואז הלכנו לשבת
בסלון ליד השולחן, חכנו עד שיבואו חברים של דניאל
ודניאל עצמו!
אחת מהחברות שלי שאלו: "לדניאל יש חברים חתיכים?"
אמרתי לה: "לא יודעת אני לא מכירה אותם, רק את דביר
חבר טוב שלו, וחבר של אנה!!"
אנה חייכה ואמרה: "כן, דביר גם צריך להגיע!",
ישבנו ודברנו, עבר איזה שעה ככה..ואז..
שמענו דפיקה בדלת, התקרבתי לידית
התפללתי שזה דניאל, פתחתי את הדלת
וראיתי את…
החברים של דניאל לא את דניאל,
אמרתי להם: "כנסו"
ראיתי את דביר אצרתי אותו,
ושאלתי אותו: "אתה יודע איפה דניאל?"
דביר ענה: "לא, מה קרה משהו?"
אמרתי: "לא, כנס ואנה בפנים"
דביר אמר: "טוב".
יצאתי לבחוץ לבדוק אולי דניאל בסביבה,
חיכיתי בחוץ, דאגתי לדניאל, כבר חשבתי ללכת
לסופר שהוא אלך לקנות שתייה, באמת עשיתי
את זה, הלכתי בדרך לסופר,
אצרתי כל שנייה לבדוק אולי דניאל
כבר חזר..ואז הגעתי לכיכר הייתי
שמחה, ראית את……..
תגובות (1)
ואווו כמה זמן לא קראתי את הסיפור הזה מאוד יתגעגעתי תמשיכיי
פרק יפה מאוד אהבתי מחכה להמשך….
אוהבת שרית =)