אני והחבר הדמיוני שלי – פרק 31
רצתי עליו, חבקתי אותו, כאילו שלא ראיתי אותו
מלא מלא שנים..
וזה היה ד…..דניאל..
שאלתי את דניאל: "מה קרה? כמה זמן אתה הולך?"
דניאל ענה: "אני מקווה שתסלחי לי פשוט..הלכתי
לקנות את זה…"
דניאל החביא מאחוריו זר גדול ענקי אפשר לומר
אם ורדים שושנים וכל מיני סוגים של פרחים שאני הכי אוהבת!
לקחתי מידיו את הזר, וחבקתי אותו, שמענו אנשים צועקים
נשיקה! נשיקה! נשיקה! נשיקה! נשיקה! נשיקה!
הסתובבנו ראינו את כל החברים שלנו יוצאים מהבית
וצועקים לנו, אני התביישתי אני לא יודעת עם דניאל
התבייש הוא תמיד לא מתבייש!!!
ראיתי את אנה מראה לי בסימנים
'שאנחנו נתנשק' היא הראתה את זה על דביר..
דניאל סובב אותי עליו, וליטף אותי בלחי,
ואמר: "עם הם מבקשים את זה אנחנו ניתן להם את זה".
דניאל הסתכל עליי ונישק אותי!!
אנחנו עמדנו באמצע הכביש, והתנשקנו שם..
זה היה הכי פדיחה, אבל החלק של הפדיחה עדיין לא
הגיע, שמענו אוטו עושה ברקס, אני ודניאל הסתובבנו
לאוטו, איזו פדיחה, ממש פדיחה אמיתית, שם היו..
לא אני עדיין לא מאמינה איזו פדיחה, אולי זה ישמע
מוזר שזאת פדיחה גדולה אולי בשבילכם היא קטנה..
כי מי שהיה באוטו, זה…
תגובות (2)
תמשיכייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!
פרק יפה מאוד איזה מתח…… מחכה להמשך..
אוהבת שרית :)
מהמם…תמשיכי