אני מחזיק אותך. חזק. -פרק 1

כשראיתי אותו באותו רגע כל העולם הסתובב, ונעצר.
יכולתי לבהות בו לנצח.
עד שקלטתי שלא אמרתי כלום..
" ה.. ה.. י.. כןכן היי כריס"
"מה איתי??" שאלה אמילי בדאגה רבה.
" היי גם לך מפלצת קטנה שלי" אמרתי בחיוך
"וגם לכם ליאם ואלכס" אמר ליאם בציניות
צחקתי.
ככה הוא ליאם.. מצחיק. בצורה דיי מטרידה לפעמים. אבל מצחיק.

נכנסתי למכונית ונסענו לבצפר..
נסענו וכל הדרך חשבתי לעצמי כמה מטומטמת אני.
שלקח לי כלכך הרבה זמן לענות לו..
דמיינתי..
שאני והוא ביחד..
אבל אני לא יכולה.
הוא עם אלכס עכשיו. ואין שום דבר שאני יכולה לעשות.

הגענו לבצפר וירדנו מהאוטו של אמילי.
ליאם בא ושם את ידו על הכתף שלי במין חיבוק..
אהבתי את זה.. אפילו שאני וליאם לא זוג..
ראיתי שכריס קינא קצת..
הלכנו לכיוון הכיתה.. וראינו ילד חדש..
שיער שחור חזק
גוף נורא חיוור
רזה מאוד.
הוא פשוט ישב שם וקרא ספר
לא נראה שעניין אותו נורא מה שעובר מסביב.
כולם התלחשו סביבו..
ולא כי הוא היה מוזר..
זה היה השבוע האחרון ללימודים.
הפעמון צלצל וכולנו הסתדרנו במקומנו במהירות..
המורה נכנסה היא התנהגה נורא מוזר..
כולנו היינו בשקט כדי שתסביר את עצמה..
" טיי, בוא הנה לפני כל הכיתה ותציג את עצמך בבקשה" היא אמרה בקול חלש מהרגיל
הוא נעמד באי רצון והסתכל על נקודה בין התקרה לקיר.
" אני טיי. בן 16 עברתי לכאן עם משפחתי לפני יומיים.. וזהו.." הוא אמר
"תודה לך" המורה אמרה.
" אה ועוד משהו..
אני חולה.
חולה סרטן.
סופני" הוא אמר בייבשות