אני על הכבוד שלי וויתרתי! פרק 9

נכנסתי לחדר, ראיתי כמה בנים חתיכים, מודה!
״פשששי זאתי ליאן?״ אמר אחד מהם..
״כן, אתה דן?״ שאלתי בפחד.
״כן, זאת המיטה שלך וכל זה החצי שלך״ אמר וקרץ..
חמוד בסך הכל (?)
״אוקי תודה״ אמרתי וחייכתי.
התחלתי לסדר את הדברים שלי ולאט לאט החברים של דן הלכו.
״למה את פה?״ שאל דן.
״פסיכולוגית מטומטמת, ואתה ?״ שאלתי..
״דקירה.״ אמר באדישות כאילו לא אכפת לו, נלחצתי ..
״ד..דק..דקירה?״ גמגמתי בלחץ..
״מה נלחצת?״ אמר והתפרע מצחוק ״אני לא אדקור אותך״ המשיך לצחוק..
הסתכלתי עליו בפחד, באמת שפחדתי!
״אבל לא הבנתי למה את פה״ שאל בהסתקרנות.
״הפסיכולוגית שלי חושבת שאני הולכת להכנס לדיכאון ואנורקסיה..״ אמרתי בזלזול.
״למה?״ שאל בהלם..
״אפשר לא לדבר על זה?״ ביקשתי בהסוס..
״איך שאת רוצה״ אמר וחייך, הוא נחמד, בינתיים..
״״תתלבשי יוצאים לחדר אוכל״ החליף נושא..
״לא רעבה״ החזרתי לו ונשכבתי על המיטה.
״בסוף באמת תכנסי לאנורקסיה״ אמר, כאילו שהוא מבין משהו..
״אני נכנסת למקלחת״ שיניתי נושא..
״צריכה עזרה?״ אמר בציניות.
״אני אסתדר״ אמרתי ונכנסתי..
שסיימתי נזכרתי ששכחתי את הבגדים שלי בחוץ, שיט (?)
יצאתי החוצה עם מגבת, ודן שרק לי, אידיוט..
״שכחתי את הבגדים אל תתלהב״ אמרתי ופתאום נכנס מישהו לחדר, פאק !