"את אחת ויחידה , אהובה שלי מלכהה…" עונה 2 פרק 27

עונה 2 פרק 27 –

מנקודת המבט של אסי –

' 'ורק אותך אני בחרתי..וכל מה שאמרתי, אני נשבע לך לעולם אותך אני אזכור ואהיה שלך…'
אהובה יקרה שלי את לא מבינה? תמיד היית האחת.
'האחת שלי שתי עיניי מבקשות שתהיי איתי, הידיים רוצות עוד חיבוק אחד..'
אני יודע שזה קשה להאמין, וכואב לשמוע. כואב לדעת, כואב לראות..
אני מצטער על מה שעשיתי, אין יום בבוקר שאני לא קם במחשבה עלייך ועל ליהי.
על האהבה אלייך, האהבה היחידה שלי, לא משנה מה תזכרי טוב?
את האהבה שלי. תמיד היית ותמיד תהיי 'אמונים לך שמרתי, ואשמור גם אחריי..'
אני יודע שזה נשמע שקר, ושראית אותי עם ליז..באמת שניסיתי לאהוב אותה,
רציתי לשכוח אותך. לא יכלתי פשוט לא הצלחתי!!
תסלחי טוב? תסלחי לי שהייתי אגואיסט וחשבתי רק על עצמי, שעזבתי אותך לבד,
ושפגעתי בך גם אחרי הרבה זמן, אני מקווה שאת סולחת..
יש לי תמונה שלך את יודעת? היא תמיד איתי. כל מקום, כל זמן, כל רגע.
את נותנת לי את הכח שלי אהובה שליי!
אני מבטיח לך, שבלעדייך זה לא אותו דבר, את לקחת חלק כל כך גדול בחיים שלי
שאני לא מבין איך הצלחת בכלל..
מה שיש בך, אין באף אחת אחרת, 'יפה שליי..את יחידה ומכושפה שלי..'
אני עדיין שלך, תפוס רק לך! אהבה אמיתית באה עם כאב לא?
עוד הוכחה שהאהבה שלנו, היא האהבה הכי אמיתית שיש!!
אם את עדיין אוהבת אותי, ורק עם את סולחת לי..תיפגשי איתי
במקום שלנו..זוכרת את המקום שלנו יפה שלי? תפגשי אותי אם את אוהבת אותי.
מחר ב8, אם לא תבואי אני אבין אותך ויעזוב אותך לתמיד, אם תבואי..
אני מבטיח יקרה שלי..אני יעשה הכל כדאי שנוכל להיות ביחד..
כי אני אוהב אותך יובל' קראתי את ההודעה הזאת שוב..כל פעם מחדש הדמעות יוצאות
זה היום..אני לא יודעת עם ללכת. אם להאמין לאסי שוב
אני מפחדת להיפגע שוב, ואם אני יפגע שוב?
אני לא יוכל להחזיק את זה עוד..אני ישבר.
הייתי חברה טובה עכשיו, שתחזק אותי שתגיד לי מה לעשות..

מנקודת המבט של אסי –

כל היום חשבתי על זה, פחדתי שהיא לא תבוא..
ומה אני יגיד כשהיא תבוא?
"מה יש לך אתה מעופף היום??" יקיר צעק
"עזוב אחי..נו מה נסגר בסוף?"
"מה עזוב יבן זונה, דבר"
"האקסית.."
"מזיינת את השכל אה? גם לי יש אקסית משוגעת, צריך לדעת איך לטפל בסתומות האלה" יקיר אמר וצחק.
"אני אוהב אותה" אמרתי, הוא הפסיק לצחוק והסתכל עליי
"לא סתומה סתומה, כאילו בטח מעלפת, לא מזיינת את השכל..שמע אחי אתה.." הוא אמר כולו מבולבל
"שתוק שתוק" אמרתי וצחקתי
"נו אז מה נסגר?"
"לא יודע אם היא רוצה.."
"אה אז אתה המזיין שכל?? האקס המשוגע חחחחחחחחחחח" הוא אמר והתחיל לצחוק יותר
"לא יבן אלףףף" צעקתי
"נו אז מה הקטע ידבע??"
"לא יודע איך להסביר"
"תתאמץ, אני בטוח שאיפשהו המוח זרע שלך מסוגל לעבוד"
"שמע אתה בן זונההה"
"ככה אומרים" הוא אמר, הבן אדם במצב רוח טוב אה?
"ואתה אה? מה המצב רוח הזה?"
"וואלה אחי..אני, אני מאוהב." הוא אמר בגאווה
"הווופה הווופה מי המסכנה?"
"למה יבן זונה? מילה אני יכול להיות גבר לבחורה..וואלה מהדבסט לא תראה כמוני"
"ממש דבסט, גורילה מזיע יותר דבסט מימך"
"אעע ליכלכת, עכשיו אני לא יראה לך אותה" הוא אמר ונעל את האייפון
"נו יאללה בכייני תראה"
"אין תמותתת" הוא אמר בהתחכמות, ניסיתי לקחת את הטלפון בכח
רבנו עד שהצלחתי לקחת את הטלפון, פתחתי את הטלפון..
סגרתי את העיניים ופקחתי, כדאי להיות בטוח..הפה שלי היה פתוח הייתי בשוק
"כוסית אה? היא רק שלי תיזהר לפנטז עלייה" הוא אמר בגאווה
רתחתי מעצבים…כוסאמקקק מה יש לחברים שלי עם אחותי????

מנקודת המבט של יובל –

הגעתי שעה לפניי..רציתי לעשות לו הפתעה, לעשות משהו.
פתחתי את הדלת עם המפתח הקטן, ונכנסתי..מלא זכרונות הציפו אותי..
ניקיתי, ארגנתי יפה..הנחתי את הנרות והתיישבתי..
השעה הייתי 19:50 , קמתי בדקתי שהכל טוב והדלקתי את הנרות
התיישבתי שם, על הכורסא הקטנה. וחיכיתי בשקט…
לא יודעת עדיין למה באתי, ואם אני בטוחה שאני רוצה לראות אותו,
אבל אני רוצה לשמוע את מה שיש לו לומר, אני רציתי הסברים, תשובות
למלא שאלות..רציתי לראות אותו.
הזמן עבר..ועדיין הייתי לבד, הסתכלתי בטלפון השעה הייתה 20:08 ,
הוא מאחר..חיכיתי עוד, אולי התעכב או משהו..או שקרה לו משהו
חשבתי על משהו טוב..ניסיתי לנחם אותי בעובדה שהוא עוד מעט ייכנס.
התייאשתי, עבר כבר המון זמן..
הרגשתי את הדמעות יורדות לי בעיניים השעה הייתה כבר 8 וארבעים
לא החזקתי את הדמעות, נתתי להם לצאת
עם לב שבור בפעם השנייה כיביתי את הנרות..
הרגשתי כמו בסרט , סרט עצוב.
נשכבתי על הספה, שמתי שירים ונתתי לזכרונות להציף אותי
ומבינה שזה מה שיש לי עכשיו מאסי..רק זכרונות.