"את הסיבה שהחיים שלי כבר לא אותם חיים" פרק 26

"אתה מוכן כבר לדבר ?" צעקתי עליו
"תירגע דניאל , כרגע היא בסוג של קומה"
"אני לא מבין , מה קומה ? אתה מוכן להסביר לי מה לעזאזאל קרה שם ?"
"תשמע , היא לא הגיבה טוב לבדיקות , והיא במצב של בין חיים ומוות , משהו עוצר אותה מלהילחם"
"אני יכול לראות אותה ?" שאלתי
"כן , אך רק לכמה דקות"
נכנסתי לחדרה במהירות וראיתי אותה כל כך שלווה , היא שכבה על המיטה בבגדים לבנים , כל החדר היה לבן , היא נראתה כמו מלאך , התקרבתי אלייה בצעדים איטיים , ליטפתי את פניה ונשקתי למצחה
"יפה שלי אני מבקש ממך , אל תעזבי אותי , את כבר חלק ממני , את היחידה שמבינה אותי , את היחידה שאיתה אני פשוט אני , אני לא מוכן לחיות עם העובדה הזאת שאת לא איתי , בבקשה ממך תילחמי !! , אל תתייאשי , אני איתך בכל , רק תתעוררי כבר , אני לא יכול להתמודד עם הלחץ הזה .." התחננתי אלייה טומן את ראשי על המיטה, ולאט לאט ירדו לי דמעות קטנות
"היי , חיים שלי לא מתאים לך לבכות" קול אמר
בבת אחת הרמתי את ראשי במהירות וראיתי את אמא שלי
"מאמא , מה את עושה פה ?"
"שמעתי מה שקרה והחלטתי לבוא"
"אמא למה זה מגיע לי?" ייבבתי
"די ילד שלי די , הכל יהיה בסדר , אל תדאג , היא חזקה , היא לא תוותר בכזאת קלות , היא אוהבת אותך !!"
"אני מקווה מאמו , אני מקווה"
"לך כפרה שלי לך תשטוף פנים ותשתה נס , אני אהיה איתה בנתיים"
"לא לא מה פתאום , אני רוצה להישאר איתה"
"נווו קדימה אל תתווכח לך כבר , ובדרך תודיע למשפחה שלה"
"וואייי שיט רועי , טוב טוב אני תכף חוזר"

יצאתי מהחדר וקניתי לי נס בקפיטריה , התיישבתי וחייגתי את מספרו של רועי
"מה קורה אחי?" ענה
"בסדר , שומע רגע , עמית נמצאת בהתאוששות היה לה מצב של איבוד הכרה , אבל עכשיו היא בסדר היא נושמת אבל עם עיניים עצומות"
"טוב גבר חצי שעה אני שם , אני אלך להכין לה תיק"
"סבבה אחשלי , ביי"
חזרתי לחדר , וראיתי את אמי מלטפת את ראשה של עמית ואוחזת בידה
"מאמא , כדאי שתלכי לקחת את ליה מהגן"
"אתה תסתדר כאן ?"
"כן , כן אח שלה בדרך זה בסדר"
"טוב כפרה שלי , תשמור על עצמך ואל תשכח לעדכן אותי"
"סבבה , תודה מאמו"
התיישבתי ליד מיטתה של עמית ואחזתי בידה מנשק אותה
"יפה שלי תילחמי , תפתחי את העיניים!"

~עמית~
פתחתי את עיניי וראיתי הכל לבן מה זה מה קורה לי ? איפה אני ?
מישהו ישב על כיסא עם גבו אליי וצחק צחוק מרושע
"חעחעחעחע זהו זמנך תם עמית , תיפרדי מכולם"
"מה ? אני לא מבינה , מי אתה?"
"די זהו מיצית את עצמך בעולם , הגיע הזמן שתמותי ילדה ארורה , את כל החיים הרסת לי"
"מי אתה ? למה אתה לא נותן לי להילחם?"
"כי אני רוצה שתמותי" צעק והתסתובב אליי , ופתאום ראיתי אותו , את הבן אדם שאני הכי מתעבת בכל חיי , את אבא שלי הוא התקדם אליי וחנק אותי
"בוכבוט לך פה ועזוב את הילדה לפני שתמות , את נמצאת בין חיים למוות" מישהו צעק והעיף אותו משם
"זה היה ברור שזה יגיע" נאחנתי
"עמית אסור לך לוותר , יש אנשים שישתגעו בלעדייך" אמר הקול
"הם יסתדרו מצויין"
"אפילו הוא ?" שאל ועל המסך הוצגה תמונתו של דניאל יושב ליד מיטתי ומנשק את ידי ואומר "יפה שלי תילחמי , תפתחי את העיניים!!"
"כפרה שלי , אני מצטערת אבל זה הזמן שלי"
"עמית זה לא הזמן שלך , תילחמי !! את יכולה לנצח במלחמה הזאת , את תבריאי , את תתחילי חיים חדשים עם דניאל והכל יהיה בסדר , קדימה אל תוותרי"
"מי אתה ?" שאלתי
"עמיתי זה לא משנה מי אני , זה משנה מה את צריכה לעשות , תילחמי בשביל עצמך , ובשביל חיים חדשים , תילחמי למען האהבה"

ופתאום שמעתי רעש של צפצופים וצעקות
"כולם להתפנות מהחדר ומיד!!"
"אני לא יוצא מפה , אני רוצה להיות איתה" מישהו ביקש
"אדון צעיר אי אפשר אני מאוד מבקש שתצא"
פתחתי את עיניי לאט לאט וראיתי הכל מטושטש
"זה בסדר היא התעוררה , תצאו ותנו לה להתאושש"
"מה קרה לי?"
"היי עמית , היה לך אובדן הכרה וההיית בין החיים למוות , משהו עצר אותך מהילחם על חייך , הרגשת שם משהו?"
"לא , אני לא זוכרת כלום" שיקרתי , לא רציתי לספר זאת לאפחד
"אוקיי , אז את בנתיים תישארי לכמה ימים כדי שתעברי סדרת בדיקות ותתאוששי , בנתיים תבלעי את הכדורים האלה , 2 בכל יום מ3 הסוגים" אמר מושיט לידי 3 חפיסות כדורים שונים
הנהנתי להסכמה והד"ר יצא מהחדר , נאנחתי במיטתי ובהיתי בתקרה
"היי בוהה" קול אמר מהדלת
הסתובבתי וראיתי את רועי
"היי אחי , מה קורה?"
"עכשיו שאת בסדר אז הכל טוב"
"מצטערת שהלחצתי אותכם"
"זה בסדר קטנטונת הכל טוב , רוצה לאכול משהו?"
"לא , אני בסדר , איפה אמא?"
"הלכה לארגן לך תיק עם מה שאת צריכה"
"מה עם דניאל?"
"שלחתי אותו הביתה , שיתרענן קצת , הוא נמצא כאן מהצהריים"
"אה" התעצבתי קצת "אני רוצה לישון קצת , לא מפריע לך נכון?"
"מה פתאום , אם את צריכה משהו תקראי לי" אישר לי
עצמתי את עיניי ולאט לאט שקעתי בתרדמת

"המממ" התמתחתי , פקחתי את עיניי וראיתי אותו
"אחחחח כמה שאתה יפה"
"התעוררת חיים שלי" קפץ עליי בחיבוק
"אי אי אי , כן מאמי פחות התרגשות" נאנקתי מכאב
"מצטער פיצית לא התכוונתי"
"זה בסדר"
"אוחחח כמה שהדאגת אותי"
"מצטערת לא יקרה בשנית"
"ישלך מזל שאני אוהב אותך" אמר ונשק לשפתיי