האביר שבלב
סיפור על אהבה, אכזבה והבנה.

את יותר יפה בלי איפור 16 (18+)

האביר שבלב 27/08/2016 1086 צפיות אין תגובות
סיפור על אהבה, אכזבה והבנה.

אין כמו לקום כל בוקר לצד הגבר שאת אוהבת.
המזרון שהיה בחדר השינה כבר מזמן לא בחדר, וכבר לא מפריע אם המיטה הקטנה בקושי מכילה את שנינו. העיקר שאנחנו יחד.
יובל ואני כבר חודשיים ביחד ומאז גם הבית פורח. הצלחנו לקנות ספה חדשה, לשפץ מעט את השירותים והמקלחת שהיו מלאים בעיקר בעובש ובסרחון.
יובל אפילו קנה לי שידה קטנה עם מראה, כדי שאני אוכל להתאפר גם בחדר, כמה שחפרתי לו עליה.
"אהוב שלי מתי אתה מגיע הביתה?" שאלתי אותו.
"עוד שעתיים בערך, אני באמצא שיעור" הוא ענה.
יובל התחיל ללמוד תקשורת במכללה ליד הבית. כבר אין לו הרבה זמן אליי, הוא כל היום לומד פשוט ויחד עם העבודה שלי, אנחנו הרבה פחות ביחד.
הוא הציע לי כבר כמה פעמים לבוא ללמוד איתו, אבל הראש שלי לא מתעסק בלימודים כרגע, אני מנסה להחזיק עוד את הבית, וגם ככה הוא כבר עובד פחות בגלל הלימודים.
"זה חשוב שתרכשי השכלה" הוא מנסה תמיד לשכנע אותי.
אני עקשנית, כשאני נעולה על משהו קשה מאוד להזיז אותי מזה.

"יוצאים היום?" שאלתי את יובל.
"לא, אני גמור" הוא ענה לי.
"אבל יום שישי היום" ניסיתי להסביר לו.
"הלימודים האלה חונקים אותי, אני בקושי מחזיק את עצמי ער" הוא אמר לי ונרדם לו על המיטה.
אני כבר מבינה שהולכת להיות תקופה לא קלה. ליובל אין כוחות, ואני , אני רק רוצה שוב תשומת לב, שוב את האהבה שלו.
"בוקר טוב ישנוני" קפצתי על יובל ונישקתי אותו מלא נשיקות קטנות כאלה.
"בוקר טוב יפה שלי" הוא ענה בקול עייף.
"הכנתי לנו ארוחת בוקר" אמרתי לו ומשכתי אותו בכוח מהמיטה.
השקעתי מאוד בארוחה הזאת. חביתה שהוא הכי אוהב, סלט ירקות, גבינות, מיץ תפוזים סחוט טרי. ניסיתי להחזיר קצת את האנרגיות לשנינו.
"נו אתה אוהב את מה שהכנתי לך?" שאלתי את יובל בזמן שהוא אכל.
"כן ברור" הוא ענה וחייך.
משהו עובר עליו, זה לא אותו יובל של לפני כמה שבועות, אני יכולה ממש להרגיש את זה.
החלטתי שאני אוציא את זה ממנו. הלכתי ליובל והתיישבתי לו על הברכיים. ממש הפתעתי אותו. מרוב בהלה הוא הפיל את המזלג על הרצפה.
"אתה בטוח שהכל בסדר?" שאלתי אותו כשהפנים שלי היו במרחק של סנטימטרים ספורים מפניו, עשיתי פרצוף עצוב כזה.
"כן יפה שלי, אני פשוט עייף מהלימודים" הוא אמר.
"דרך אגב, את זוכרת את לילך? ההיא שסיפרתי לך עליה מהלימודים. מי שעושה איתי יחד את הפרוייקט הראשון? היא מגיעה לפה מחר."
"כן…" עניתי לו.
"אל תקנאי יפה שלי, רק את שלי" הוא חייך, נשק לי על המצח והלך לחדר.
האחרון שאמר לי : "רק את שלי" היה שלומי, והוא בגד בי כל הזמן. כנראה שכל הגברים אותו הדבר.
'ללילך יש לך זמן אהה' חשבתי לעצמי בלב.

***********************************************************************************
"אודי, ספיר משגעת אותי בזמן האחרון, אני לא יודע איך להרגיע אותה."
"מה זאת אומרת? אודי שאל אותי.
"אני מתכוון לזה שהיא מתחילה להיות לחוצה, לקנא על שום דבר" הסברתי לו.
"אה, זה פשוט מאוד" הוא ענה. "פשוט תראה לה שאתה אוהב אותה."
לא הבנתי למה אודי התכוון, אני אוהב את ספיר, שנים אני אוהב אותה. היא יודעת את זה, אז למה אני צריך להראות לה.
"יש לך שתי אפשרויות, או לפרק את זה או לחזק את זה" אודי ניסה לרמוז לי.
"אני לא מבין" אמרתי לו.
"אני רואה שאיבדת כמה תאים אפורים בלימודים, פשוט תעשה לה משהו שהיא לא תשכח, תרגש אותה! ולא אל תקח אותה לאיזה צימר או טיול."
הפעם הבנתי בדיוק למה אודי התכוון.
"אני אצטרך את העזרה שלך" אמרתי לאודי.
"תמיד כאן בשבילך בכל מה שתצטרך" הוא אמר לי.
"אבל אני חושב שהפעם נצטרך גם את העזרה של אוריין" אמרתי לו וקיוויתי שהוא לא יכעס מהרעיון.
"רק לא אוריין" אודי התחנן בפניי.
"טוב בסדר אני אדבר עם אוריין" אמרתי לו. "אתה רק תדאג לכל הקטע הטכני."

************************************************************************************


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך