'את קושרת את ליבך אליי..ואני אלייך' פרק 1.

'את קושרת את ליבך אליי..ואני אלייך' פרק 1.

מנקודת המבט של רן –

"מוכנים? היכון……הכן, צאאאאאא!!!" הקריאנית צרחה הפעלתי גז, גם הסתכלתי לצדדים ונסעתי מהר.
הסתכלתי ישר, רק על הכביש נחוש לנצח…בטוח שאני המנצח, הייתי צריך את הכסף ובגלל זה אני צריך לתת את כל כולי
הייתי בין השלישייה האחרונה, הסתכלתי לשתי הצדדים לחצתי על יותר גז עקפתי קצת, הייתי הראשון.
הרגשתי דחיפה מאחורה של הרכב, הסתכלתי בשמשה וראיתי את הרכב השני מנסה להוריד אותי מהכביש..
נסעתי יותר מהר, הגעתי לסוף ראשון ואחריי הבן אדם הזה , כולם קפצו מחאו כפיים..
יצאתי מהאוטו, לקחתי את המוט ברזל שלי והתקדמתי לרכב שלו
"שברת שילמת יבן זונה" אמרתי ודפקתי לו את המוט ברזל באותו מקום שהוא פגע בי.
"משטרההההה" כולם פתאום צעקו, כל התחילו לרוץ לברוח, הלכתי מהר לאוטו
"לאן אתה חושב שאתה הולך ילד?" הנהג שפגע בי שאל
"משטרה מטומטם, כדאי גם לך לברוח."
"אתה עצור על תחרויות לא חוקיות, ופגיעת רכב של שוטר" הוא אמר והוציא את התג שלו
"מאיפה אני אמור לדעת שאתה שוטרר??" שאלתי בעצבים
"אתה פגיעת רכב של בן אדם זר"
"אבל אתה פגעת בי לפניי!"
"כל מה שתגיד לא יעזור לך, בלי שטויות, תזרוק את המוט ותבוא איתי לתחנה"
"מצטער..אבל לא היום" אמרתי ועליתי לרכב מהר ונתתי גז.
השוטר נסע אחריי, לא ידעתי בכלל לאן לנסוע, לא היה לי לאן לנסוע,
רק ידעתי שאסור לי שיתפסו אותי..לא משנה מה.

מנקודת המבט של נוי –

"נו אז לעלות את התמונה הזאת או זאת?" שאלתי את תאיר בפעם המאה.
"אף אחת יכיעור מהלך."
"אוף רעה שונאת אותך"
"מי ומה את בלעדיי יסתומה??" היא שאלה,
באתי לעקוץ אותה, ואז שתי ידיים כיסו לי את העיניים לא היה כזה קשה לזהות את הידיים
אני מכירה את המגע שלו..
"וואי הלוואי שזה מישהו חתיך הורס כזה שהוא לא חבר שלי" אמרתי בכוונה
הוא הוריד את הידיים וסובב אותי אליו
"איפה תמצאי חתיך כמוני?" הוא שאל וחייך
"וצנוע כמוך…באמת איפה?" שאלתי ושמתי את הידיים על הצוואר שלו והוא על המותניים שלי והתנשקנו
"תיקחו חדר!" אלה אמרה
"מקנאות?" שאלתי וחיבקתי את עומר
"ממש כואב לנו בלב" תאיר אמרה בקול בוכה
"לא נורא יפה שלי, יעבור עם הזמן" אמרתי
"אם את רוצה, אני יכול להעביר לך את הזמן" ליאור אמר לתאיר והתיישב לידה
"תפסיק לחיות בסרט שאני יצא איתך ליאור תפסיק" היא אמרה, חחח מסכן כמה היא מנפנפת אותו.
"יום אחד את תרוצי אחריי כדאי שאני יהיה איתך"
"גם לא בחלומות הכי רטובים שלך מאמי"
"בחלומות שלי..את רוצה אותי." הוא אמר , כולנו צחקנו
"ידעתי שאתה חולם עליי! סוטה."
"למה מאמי? שזה רק יחמיא לך."
היא העיפה לו כאפה, כולנו הסתכלנו בשוק , הוא בכלל היה המום
ורק עומר התפקע מצחוק
"שמע אחי אתה כוסיתתתתת" עומר אמר וצחק בקול
"מה אתה צוחק כוסאמק מה?" ליאור אמר ושפשף את הלחי
"היא לא חברה שלך והיא מאלפת אותך" עומר אמר, הסתכלתי עלייו במבט כזה של 'מה ניראה לך?'
"יפה שלי אבל את חברה שלייי" הוא אמר
"ועוד אותי מאלפים" ליאור אמר בעוקצנות וצחק
"כי לך אין חברה" אלה אמרה
"אה אלה גם את פה?" ליאור אמר, מסכנה שלי בגלל שהיא לא מדברת בקושי שמים לב אליה.
"ליאור תשתוק" תאיר אמרה, הצעקנית כאן, אין מצב שאפשר לפספס אותה
"הכל ברוח טובה, אולי איתה יצליח לי" הוא אמר ועבר לשבת ליידה
"לא יעזור לך" אלה אמרה וחייכה חיוך קטן
"באסה" הוא אמר וזז קצת מימנה
"תגיד..כל הבחורות שאתה מתחיל איתן ואחת אפילו לא שמה עלייך..ועוד לא למדת?" עומר אמר
"תגיד מה אתה מדבר אתה? יותר מחצי שנה שאתה לא מתחיל עם בחורה"
"כי הכרתי את האישה של החיים שלי…מה אני צריך יותר מיזה?" הוא שאל ונתן לי נשיקה
"אני מאוהבתתת" אמרתי וחיבקתי אותו..החבר הכי טוב או לא החבר הכי טוב??
"ומה התירוץ שלך?" עומר אמר והרים גבה
"עוד לא אבדה תקוותי" הוא שר

מנקודת המבט של רן –

ישבתי בתא קטן כזה..חיכיתי שאיזה שוטר יבוא, מטומטם אני שחשבתי שיש לי סיכוי מההתחלה
ברור שתפסו אותי…שוטר אחד מאחוריי ופתאום שתיים מקדימה סגרו אותי.
עכשיו לא רק שפגעתי ברכב, הייתי בתחרות לא חוקית, גם בריחה משוטר…יזמברו לי ת'חיים כאן.
השוטר בא פתח את הסורגים, יצאתי טיפה
"יש מישהו שאתה רוצה להתקשר אליו?"
"לא"
"מישהו שיכול לשלם עלייך ערבות?"
"לא"
"בוא איתי" הוא אמר, הלכתי אחריו הוא הכניס אותי לחדר וסגר אותו.
אחרי כמה דקות שוטר אחר נכנס
"שב בבקשה" הוא אמר, ואני התיישבתי.
לא בדיוק היה לי בראש להתנגד..
"איפה אתה גר?"
"בבית שלי"
"עם מי?"
"לבד"
"איפה ההורים שלך?"
"בבית שלהם לדעתי"
"למה אתה לא גר איתם?"
"אתה שוטר או עובד סוציאלי?" שאלתי והרמתי גבה
"גם וגם"
"מעניין.."
"אתה יודע במה אתה מואשם רן?"
"כן"
"אתה יודע שהתיקים שיש לך לא עוזרים לך במקרה הזה?"
"מה אני יכול לעשות כבר? אז עוד תיק.."
"זה כבר יהיה משהו אחר" הוא אמר באזהרה
"אבל יש לי הצעה בשבילך.."
"אני מקשיב" אמרתי, לא היה לי בראש ללכת לאיזה בית סוהר לצעירים או משהו כזה
"יש תוכנית חדשה, בשביל ילדים כמוך, מסגרת לימודים, חונך שיהיה לצידך כל הזמן ומה שתבקש
תקופת מבחן בשביל לסגור את כל התיקים שלך"
"אתה רוצה להכניס אותי לכיתה יב' אחרי שפרשתי בכיתה י'??" שאלתי
"אתה תצטרך להישאר שנה ולהשלים המון פערים"
"אני לא חושב.."
"או שפשוט נשלח אותך למוסד לעבריינים צעירים, אני מציע פה הזדמנות..לא תהיה לך עוד הזדמנות לסדר ככה את החיים"
חשבתי קצת..
"טוב"
"אבל זה לא יהיה כאן.."
"מה זאת אומרת?"
"עיר אחרת, נמצא לך את החונך המתאים והעיר שלו ואתה תעבור לשם"
"לבית שלו יעני?"
"כן"
"לא מה אני מתנחל??"
"הם מקבלים על זה כסף, זה בסדר"
"לא מה פתאום, אני ישאר כאן בבית שלי"
"רן זה הדיל"
"אז אני ימכור את הבית כאן, יקנה בית בעיר שלו ושהוא יבוא מתי שהוא רוצה..אני לא הולך לשום בית שלא שלי" אמרתי
אני והגאווה שלי…בחיים לא יהיה במקום שלא שלי, שאני לא ממן, לא אוהב לא להסתדר בכוחות עצמי.
"אנחנו מציעים לך בית טוב..למה אתה מסרב?"
"אני קונה לי בית לבד" קבעתי.
"אז אתה תבחר עם החונך שאתה תקבל בית"
"סבבה"
"אתה תישאר עכשיו כאן בתא, עד שנמצא לך את החונך המתאים"
"אני לא יכול ללכת לבית?"
"לא אפשרי.."
"טוב" אמרתי בלי להתנגד.