אהבה ראשונה כואבת

כשעליתי לכיתה י' הכול היה חדש ומרגש. היכרתי המון חברות וחברים וראיתי את הכיוון שלי בשלוש שנים הבאות. החברות שלי ואני, היינו מהבנות האלה שבנים תמיד רוצים להיות איתן. כל תשומת הלב הזאת הייתה חדשה לי, והרגשתי בעננים. בכל מקרה, למדתי שהבנים היחידים ששווים את תשומת הלב של הם הכדורסלנים. איך אני אסביר? הכדורסלנים הם כל כך גבריים ושריריים, ולא חסר להם ביטחון. להיות חברה של כדורסלן זה כמו להיות מלכת העולם.
אז התחלנו להסתובב בחברת הכדורסלנים, באות לצפות במשחקים ונשארות לדבר איתם אחרי. אני אהבתי הכי הרבה לצפות במשחקים של הבנים הבוגרים יותר, אלה שבי"ב. היה משהו כל כך קסום בזה שהם התעלמו מאיתנו, בזה שהם שיחקו אותה קשים להשגה.
הכול התחיל באחד המשחקים של הבוגרים שהייתי. הייתה שריקה למחצית והשחקנים החלו לרדת מהמגרש לחדרי ההלבשה. ישבתי בשורה הראשונה, כמובן, ועקבתי אחריהם בהתרגשות. הם עברו על פניי בלי להסתכל לכיוון שלי בכלל. ואז ראיתי אותו. הוא היה הקפטן. הוא היה גבוה מאוד, והשיער שלו היה ארוך מספיק בשביל ליפול לו על העיניים. ובאותה שנייה שהוא עבר לידי הוא הסתכל עליי פתאום.
כשהמשחק נגמר, חיכיתי עם החברות שלי בחוץ שיבואו לאסוף אותנו. פתאום שמעתי קול מאחוריי, "תודה על העידוד." הסתובבתי לראות מי דיבר אליי, ומצאתי את עצמי מביטה בעיניים המדהימות של הקפטן.
"אין בעד מה," אמרתי לו וחייכתי. הוא חייך גם, ואז נכנס למכונית שלו ונסע.
כמובן שהחברות שלי נורא התלהבו ממנו והתחילו להקניט אותי. הדיבור עליו ריגש אותי ועם הזמן האהבה כלפיו נבנתה בי והתעצמה. לבסוף החברות שלי שכנעו אותי לדבר איתו. מתתי מפחד, כמובן. לא ידעתי מה הוא חושב עליי. אחרי אחד המשחקים ניגשתי אליו והיצגתי את עצמי. הוא הציג את עצמו ולחץ את ידי. הסתכלתי על הפנים שלו, מאוכזבת. הוא אפילו לא חייך.
ביקשתי מהחברות שלי לברר עליו. אחרי כמה ימים, חברה טובה שלי ניגשה אליי ואמרה לי, "הוא מאוהב במישהי מי"ב." קיבלתי את זה נורא קשה. זאת הייתה הפעם הראשונה ששנאתי את זה שהייתי כל כך צעירה. הפסקתי לאכול והפסקתי ללמוד. לא יצאתי מהבית, והחברות שלי לא ידעו מה לעשות. לא שיתפתי בזה אף אחד מהמשפחה שלי. לקח לי שנה וחצי להתגבר עליו, ועדיין יש לי רגשות כלפיו. בשנה וחצי שעברו מאז לא הפסקתי לעקוב אחריו בפייסבוק ובמקושרים, מדפיסה כל תמונה שלו ומתרגשת מכל דבר קטן ששמעתי עליו.
הוא היה האהבה הראשונה שלי. היום סיימתי י"ב, ואני בטוחה שאם אני אפגוש אותו ברחוב אני עדיין ארגיש שאני אוהבת אותו.