בובה על חוטים- פרק 6

.התיישבתי ליד נועם שגם היא בחרה ביולוגיה לעומת סתיו שבחרה פיסיקה.
פתאום הדלת נפתחה והוא נכנס.. מה הוא עושה פה?!

מי נכנס ?צפוי, זה שנתקלתי בו , החצוף הזה אפילו לא אמר סליחה פשוט המשיך, סתם חתיך שחצן !
"הילד הזה כבר עולה לי לעצבים " אמרתי לנועם
"מי ליאור ? " היא לחשה לי
"כן.. ועוד קראו לו ליאור מזה מביא אור… מביא חושך ועצבים ! " רטנתי וצחקנו
"למה, מה קרה כבר ? "
"מה קרה? אני הולכת ובטעות נתקלתי בו והוא בי ובמקום לעזור לי ולהגיד סליחה הוא צעק" כעסתי ממש פתאום
"ליאור הוא די שחצן, כולן נדלקות עליו, הוא הבן של המנהל פה, ככה שהוא רגיל שמתחנפים אליו ולא צועקים עליו,אפילו המורים ככה כי הוא גאון" היא אמרה בקול מלגלג
"אז אני רואה שאני לא היחידה שהוא עולה לה לעצבים " צחקנו.
"הוא בסדר, הוא מעצבן וחש כזה אבל לא מזיק לי "
…
חשתי שהוא מביט עליי לפחות איזו דקה שלמה ולא הבנתי למה, הוא סקרן אותי פתאום. בטח רגיל שכל הבנות נופלות לרגליו ובטח מתחנפים אליו לגבי מבחנים ושיעורים ושואלים שאלות. ואני צעקתי עליו עוד, לא נורא שיבין שהחיים לא כאלה מושלמים.
באמצע שיעור שני ככה קיבלתי פתק שהועבר אליי והיה כתוב לזאת שצעקה עליי, הבנתי שזה הוא,הסתכלתי עליו וחייכתי אליו הוא אליי ופתחתי את המכתב :"אז לילדה שגיליתי בשיעור ששמה שני, לא ביקשתי סליחה על זה שנתקלנו , אז סליחה ואני מקווה שלא הרסתי לך את ההנאה בבית ספר החדש.
נ.ב – קוראים לי ליאור" עוד שנייה הסמקתי מהמכתב, הוא פתאום נראה הכי לא שחצן שיש, הראתי לנועם את המכתב והחלטתי לענות לו "אז ליאור.. גם סליחה ממני ואני לא מתחנפת כמו כולן,גיליתי על אבא שלך,אני לא אשכח לך שצעקת עלי חחח רק אל תגרום לי להתחנף זה לא ייקרה :) "
כל השיעור התכתבנו בפתקים וצחקנו, החלפנו מבטים,התייאשו להביא פתקים אז החלפנו מספרי פלאפון ושם דיברנו רוב השיעור כי החומר שלמדנו שנינו ידענו טוב.
את שון ראיתי בכיתה, מרוב שהייתי מרוכזת בליאור שכחתי ממה שהוא אמר לי אתמול.
"אז… את רוצה לענות לי לגבי מה שאמרתי לך? " הוא פתאום בא אליי מאחורה
"אמ…. כן, אני מתה עלייך אבל בתור ידיד שון, אני שמה כבר את הכל מאחור, החיים שלי מתחילים מחדש ואני מעדיפה שנישאר ידידים כמו אז"
"אוקיי.. זה בסדר" הוא די נעלב אני חושבת, בצדק.
אחרי בית ספר, כל אחר הצהריים נשארתי בבית ודיברתי עם ליאור,סיפרנו אחד על השני,העברנו פרטים,גיליתי שמישהי רצתה להיות חברה שלו כדי שאבא שלו יאהב אותה ושרוב החברות שהיו לו רק היו בשביל להתחנף לאבא שלו. זה כזה מגעיל, אז אבא שלו מנהל ביג דיל.
נראלי התאהבתי, אחרי הרבה זמן, הרגשתי פרפרים כאלה בבטן אבל חשבתי על המילה אהבה שוב.
מילה עם 4 מילים,3 הברות,2 אנשים ולב שבור אחד. המילה שהרסה לי את החיים וגרמה לי לא לבטוח בה. מה עושים ? אני רק הכרתי אותו.. אני רוצה להכיר אותו עוד ועוד.
אבל.. המחשבה קטעה אותי שראיתי את המכתב של מור מולי. לא ידעתי מה לעשות, ללכת אליו ? לספר לשון ?
החלטתי להתקשר לשון ולספר לו על המכתב. שון ישר חשב שהוא משקר, כי הוא בחיים לא ראה אותו עם חבורה ומעשן סמים. הוא בן דוד שלו אבל מי יודע אם הוא שיקר לו.

בסוף הערב, לאחר הרבה מחשבות החלטתי שאני צריכה להתגנב בזמן הקרוב וללכת לכלא לבקר את מור, להשים לזה סוף ולסגור מעגל. פחדתי ללכת לבד אז החלטתי לקחת את המשימה הזאת עם שון.
"מחר הולכים שון" הודעתי לו
"מחר ? מתי נספיק ? מה נגיד להורים ?"
"אחרי בית ספר נגיד שאנחנו הולכים לעיר לטייל ולהשלים פערים וניסע לבקר אותו, נחזור בזמן מבטיחה"
" אוקיי… אני מזהיר אותך רק מהשקרים שלו "
"אני יודעת , אל תדאג, אני מקווה שאני מוכנה לראות אותו"
"שנה עברה שניני… את מסוגלת"
"נכון, לילה טוב שונשון"
"לילה טוב שניני"
סיימנו את השיחה ואז קיבלתי הודעה מליאור
"היה לי ממש כיף לדבר איתך,אני ממש עייף אבל הייתי ממשיך לדבר איתך כל הלילה אם לא הייתי עייף,רוצה להיפגש מחר ?"
" גם לי היה ממש ממש כיף ! אממ מחר אני לא יכולה אני לא בבית"
"אוי, לא נורא ניפגש , התחבבת עליי ילדונת "
"תודה רבה לך ילדון, אז לילה טוב "
"לילה מקסים"
שמתי את הטלפון לידי, נשכבתי על המיטה עם הראש אל הקיר וחייכתי כמו סתומה, שוב מאוהבת..

מרוב התלהבות שלחתי הודעה לשון ורשמתי :" אני כבר רוצה לראות איך הבנאדם שאנס אותי סובל ייסורים איומים ומקווה שהמכתב אמיתי "
בום שלחתי.. וקיבלתי הודעה :" אנס אותך ? מה ? מי ..?" שלחתי בטעות לליאור !

מה אני עושה !? מה לשלוח ????