בובות – פרק 16

time machine123 26/09/2017 618 צפיות אין תגובות

שיחררו את אלמוג למעצר בית בשביל שהיא תוכל להיות נוכחת בהלוויה של קשת. לונה הביטה כל הזמן בספיר. היא הייתה מאוהבת אבל לא העיזה לגלות את רגשותיה כלפי ספיר.
היא התקשתה שלא לחשוב עליו , ספיר התבונן בה ממושכות.
המשרד של אלמוג היה מלא עד אפס מקום.
היו הרבה אנשים רבים שהגיעו ללוות את קשת בדרכה האחרונה, ביניהם גם האיש שרצח אותה באותו הלילה העצוב ההוא.
הוא הסווה את עצמו והתחפש לליצן שהביא פיצה לכל באי ההלוויה.
אף אחד לא יזהה אותי , שאני הרוצח האמיתי שהרג את קשת, חשב לעצמו במהירות.
ספיר לא רצה שיקרה אותו דבר ללונה , מה שקרה לאחותה שהגופה שלה נמצאה במשרד של אלמוג , אימו.
הוא התקרב אליה במטרה לשמור עליה שלא יאונה לה שום דבר רע.
" הכול בסדר?" שאל אותה בדאגה , לונה לא הגיבה ולא ענתה.
" כן , הכול בסדר. אולי אתה לא רואה , אבל אנחנו מסתדרים מאוד יפה בלעדייך. אל תתקרב אל החברה שלי." קרא סבסטיאן ברכושניות כלפי לונה , שהפנתה אליו מבט זועם.
" טוב , מה הקטע שלך? תפסיק כבר לקנא , כבר הוכחתי לך שאין לי אף אחד בלב מלבדך. מה אתה עושה לי סצנות קנאה עכשיו?" התעצבנה לונה על סבסטיאן שהביט בה בפליאה.
" אם כל כך אכפת לך ממנו , למה שאת לא תלכי אליו?" הוסיף בעצבנות. לונה התעצבנה מאוד ממה שהוא אמר.
" אתה יודע מה? אתה מאוד איכזבת אותי , חשבתי שהשתנית אבל כנראה שטעיתי. אתה קנאי יותר מתמיד." אמרה לונה ברוגז והלכה משם בבכי לשירותים.
ספיר הלך בעקבותיה לראות מה קורה לה. סבסטיאן הסתכל עליהם בקנאה.
הוא שמע בכי עדין שבקע מאחד התאים ובא בעקבותיו אל השירותים.
זאת הייתה לונה.
הוא פתח את התא ולונה הרימה אליו זוג עיניים אדומות מבכי.
" סיימתם להתווכח?" גיחך ספיר אבל לונה לא צחקה ולא שיתפה איתו פעולה.
" מה שקורה שסבסטיאן מקנא כאשר אתה מתקרב אליי , הוא לא רגיל לראות עם גברים אחרים. וגם כי אני לא יכולה להכחיש שמאז שפגשתי אותך , קרה לי איתך משהו מיוחד." הצהירה לונה כלפיו.
" היי , היי , היי! אל תבכי אני לא אוהב לראות אותך עצובה. אם כל כך רע לך עם סבסטיאן , אז למה אתם עדיין ביחד?" שאל בסקרנות.
" אני לא עונה לך על השאלה , מה שקורה עם סבסטיאן שהוא מאוד קנאי ורכושני. אבל אני לא רוצה להיפרד ממנו. אני עוד אוהבת אותו." אמרה לונה ברגש אך כשראתה שספיר מתקרב אליה כדי לנשק אותה , היא נבהלה.
" מה את מרגישה כאשר אני מתקרב אלייך?" שאל אותה בחיוך והיא הביטה בו במבוכה ומשכה בכתפיה.
היא הייתה מאוד מתוחה כאשר הוא שאל אותה.
" אני לא מתוחה," שיקרה לונה , אך למעשה היא נרעדה כאשר הוא הניח את ידו בכף ידה.
הוא התקרב אליה עוד יותר. הם נשמו בכבדות והביטו זה בזו.
" מה שאת לא מסוגלת להודות שאת מרגישה משיכה עזה אליי!" אמר ספיר בחיוך של ניצחון וטרף ללונה את הפה בנשיקה תשוקתית.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך