בובות – פרק 3

אחרי שלוש ארוכות של קניות
ליאל, אביטל, ודניאל התיישבו בבית קפה פינתי בקניון…
ליאל נאנחה בעייפות והניחה את השקיות שלה..
אביטל גנחה בכאב וקיללה בשקט..
"אוף! אני שונאת את הנעליים האלה!" אמרה בעצבים..
"את זה שמענו בפעם המאתיים היום.." אמר דניאל וגילגל עיניים בעוד הוא לוגם ממילקשיק השוקולד שלו..
אביטל שלחה אליו מבט רצחני ונשמה עמוק..
דניאל השתתק.
" אז מה אביטלי? מה ראיתי אותך רוקדת צמוד עם איש הקרח..ועזבתם ביחד.." דניאל אמר בקול מרושע והרים גבות..
ליאל שלחה אליו מבט של- הלך עלייך..- וגיחכה בשקט..
אביטל הביטה בו במבט מפחיד..
" זה היה רק ריקוד.. לא קרה כלום.." אמרה בקול שקט ועצבני..
"הלכת אליו הביתה אביטלי.. אז השמועות נכונות שאיש הקרח ספיר טוב במיטה?" הוסיף ג'ובאני באותו קול מרושע..
אביטל שלחה לו את אחד ממבטי האש שלה ודרכה עליו עם העקב הגבוה שלה..
דניאל השתנק בכאב..
"היא לא הייתה איתו במיטה מגעיל אחד!" הוסיפה ליאל, מגינה על חברתה..
אביטל לקחה לגימה ארוכה מהקפה הרותח שלה והשפילה את מבטה..
"סליחה אביטלי.. סתם צחקתי.." אמר דניאל מתגונן..
אביטל לא ענתה ולקחה ביס גדול מהסלט שלה..
" אביטל הכול בסדר?" שאלה ליאל בדאגה..
" כן.." ענתה בשקט..
אביטל הסמיקה .. איך היא תספר כזה דבר? זה הביך אותה מאוד…
" טוב נמאס לי!" אמרה בהתפרצות זעם..
" מה קרה אביטלי?" שאלה אנהי ונשענה לאחור..
" זה בגללי?" שאל דניאל ברחמים..
" אני בתולה!" אמרה מהר ומיד קברה את פנייה במבוכה..
דניאל נחנק על הפיצה שלו, וליאל הביטה בה בהלם..
" את בתולה???" אמר דניאל בקול המום והסתכל עלייה..
" אביטל.. אני המומה.. אנחנו החברות הכי טובות ואל ידעתי?!" אמרה ליאל, פגועה..
" את בת 22, ודוגמנית ובתולה?!" שאל דניאל שוב..
" כן, כן , כן, כן!" אמרה בעצבים ולקחה לגימה ארוכה ממי הקרח שהיו לפנייה..
" זה מדהים.. עם איך שאת נראית ..ואת עוד דוגמנית.. אני המום.."
אמר דניאל וניענע בראשו..
" אפשר להחליף נושא?!" שאלה אביטל בעצבים והסתכלה על שני חבריה הטובים..
"אז.. הנעליים שלך מדהימות אביטל!" אמרה ליאל וחייכה את החיוך המקסים שלה…

אביטל ישבה על הספה בביתה והסתכלה בכרטיס הביקור שהיה בידה..
היא לא ידעה אם להתקשר למיכאל..
היא בחיים לא התקשרה לשום בחור בשביל להציע לו לצאת איתה..
" אבל הוא אמר לי להתקשר.." אמרה בקול לעצמה..
"די כבר להיות ביישנית אביטל!" אמרה שוב בקול לעצמה..
היא הרימה בהיסוס רב מאוד את הפלאפון שלה מהשולחן לפנייה..
אביטל חייגה את המספר באיטיות..
אחרי מספר רגעים של המתנה קול גברי עמוק ענה לה..
"מיכאל." אמר הקול ..
" היי מיכאל.. זאת אביטלי.. זאתי מאתמול.." אמרה בשקט, מסמיקה..
" אביטל! נראה לך שאני אשכח מי את?" הוא אמר בהתלהבות..
" אה.. לא יודעת.." אמרה במבוכה..
" לא אחרי היופי שלך מתוקתי.." אמר בנעימות..
" אני מאוד שמח שהתקשרת!" הוסיף..
כן..גם אני.." הוסיפה בביישנות..
" אני אשמח להיפגש הערב ,אביטלי.. זה בסדר מצידך?" שאל מייקל..
" כן, בסדר גמור.." ענתה..
" מעולה, ניפגש עוד שעה?" שאל..
" אוקיי.. ביי מיכאל.." אמרה וניתקה במהירות..
אביטל הביטה בפלאפון בהיסוס כמה שניות ורצה להתארגן..

ספיר לבש ג'ינס כהה וחולצה שחורה מכופתרת..
הוא הביט במראה כמה רגעים קצרים, מדהים, כמו תמיד..
הוא נזכר בליל אמש ותסכול שטף אותו..
מה בדיוק קרה לאדמונית המשגעת?!
הוא היה מהופנט ממנה, וחשב שגם היא..
זו הפעם הראשונה בכל חייו שבחורה מסרבת לו..אף אחת לא עמדה בפני המראה שלו..
ובנוסף לחיוך הכובש.. הוא היה מהפנט אותן..
אבל הוא מעולם לא הרגיש מה שהרגיש אתמול, לעולם…
בסדר, הוא נמשך אליה בטירוף.. אבל בנוסף לזה, היה עוד משהו.. שונה.
הוא הביט בשעון היוקרתי שלו, שמונה.
הוא לקח את מפתחות המכונית משולחן העץ ויצא לאסוף את אימו..
רוח קרירה נשבה על פניו כשנסע במהירות האופיינית לו..
ערב קיצי נעים..
אנשים שלחו מבטים מהופנטים לעבר המכונית המדהימה שלו.. שנסעה במהירות מדהימה עוד יותר..
הוא ואביטל יהיו זוג מושלם, אנשים ישלחו אליהם מבטים בלי סוף..
אבל היא התרחקה.. כאילו היא מפחדת ממגעו..נשים תמיד חיפשו את מגעו לא ברחו ממנו וזה הפחיד אותו שזה הפעם הראשונה שהוא רוצה כל כך אישה והיא מלא רוצה אותו..
" באמת ספיר..מספיק.." מילמל לעצמו כשעצר לפני הוילה המפוארת של אימו..
" ספיר לוי!" שמע אותה צורחת ..
" אמא.. אמא.. אמא" אמר בגיחוך כשנכנסה בעצבים לאוטו..
" אנחנו מאחרים נורא!" אמרה בהבעה מזועזעת על פנייה..
" ואכפת לי.. כי..?" שאל ונתן גז..
אימו פלטה צרחה כשנסע ..
" מכונית ארורה! ויש לי בן משוגע..!" אמרה בבהלה איומה ..
ספיר הסתכל עלייה אוחזת בתיקה באימה צרופה ופרץ בצחוק..
" תנשמי עמוק אמא.. החיים יפים.."

אביטל נכנסה מותשת לביתה וראתה את גבריאל שוכב על הספה, רדום..
" גבי.." אמרה בחיבה והתקרבה לסלון..
" מפתחות המכונית שלה היו מונחים על השולחן, הוא נחר בקול..
" חמודי.." לחשה בקול קטן וכיסתה אותו בשמיכת הפרווה המנומרת שהייתה תלויה על מסעד הספה..
היא נכנסה לחדר האמבטיה ומילתה אמבטיה במים חמים וסבון ריחני…
אביטלי פשטה את בגדייה ונכנסה .. נושמת עמוק .. ונרגעת..
" קניות מוצלחות.." אמרה, כשהיא משחקת בבועות הסבון..
היא הניחה את ראשה על דופן האמבט..
טעם שפתיו שלספיר עוד היה על שפתייה..
והיא זכרה את מגעו הנעים וריחו המשכר…
מחשבות שטפו את ראשה.. לא תמיד שמועות הן נכונות..

בטוח הוא אהב פעם.. ואולי.. אולי הוא יאהב אותה בחזרה..
ואולי באמת הגיע הזמן שהיא תהיה עם משהו..
כמו שדניאל אמר דוגמנית בת 22 ובתולה.. זה נס..
היא צחקה בשקט, ויצאה מהאמבטיה..
היא עטפה את גופה במגבת רכה ולבשה שורט וגופיה..
כשיצאה לסלון, מייבשת את שיערה גבי כבר התעורר..
" שלום לך אחותי חולת הקניות.." אמרה גבי והלך למטבח..
" תודה גבי על האוטו.." אמרה אביטל ונתנה לו נשיקה בלחי וחיבוק..
" זה בסדר.." אמר בחיוך והכין לעצמו כוס ענקית של שוקו..
" גבי! אתה יודע כמה קלוריות יש בכוס הענקית הזאת?!" מארה דול, מזועזעת..
" אביטל! הדוגמנות חירפנה אותך!" אמר וחיסל חצי כוס בלגימה..
אביטל גילגלה עיניים..
" אחר כך כשתרצה לצאת עם ליאלי והיא לא תרצה אותך כי תשקול מאתיים קילו.. אל תגיד שלא אמרתי לך.." אמרה ומזגה לעצמה דיאט קולה..
גבי הסתכל עלייה במבט לא מוסבר והניח את הכוס..
אביטל חייכה בניצחון..
" עכשיו.. הבטחת שתביאי לי את המספר.." אמר והסתכל עלייה..
" יש לי רעיון יותר טוב.. ליאלי אמורה להיות פה תוך.." היא הסתכלה על השעון הגדול שהיה על הקיר..
" חצי שעה.." הוסיפה בחיוך..
" מה?!" אמר בהלם..
" לך גבי, ותישם שמלה חדשה ואודם.." אמרה אביטל בציניות מרושעת..
הוא הסתכל עלייה במבט עצבני ולקח את אחת מהכריות שהיו על הספה ונתן הל אותה בראש..
" מספיקקקקק" צרחה " אני אגיד לליאל שלא תיצא איתך!" הוסיפה וגבריאל הפסיק..
" בחיי אתה מתנהג כמו בחורה שיוצאת עם הבחור הראשון שלה.." הוסיפה בגיחוך והלכה לחדרה..

ליאלי עמדה ובחנה את עצמה במראה..
" איאיאיאי אני כל כך יפה!" אמרה בחיוך..
היא לבשה מכנס קצר בצבע שחור וגופיה אדומה וצמודה..
היא אספה את שיערה לקוקו גבוה וענדה חישוקים מוזהבים ..
היא התיזה מעט בושם על צווארה, ויצאה לעבר המרפסת הגדולה שבפנטאוז שלה..
הרוח הנעימה בידרה את שערה.. והיא התענגה על המגע הנעים על עורה..
צלצול הפלאפון שלה הפריע לה.
" האישה הכי יפה בעולם.." שמעה את קולו של המתוק של ליבי..
היא חייכה..
" היי בובי!" ענתה..
" מה קורה אהובתי?" שאל..
" מעולה.." ענתה..
" ניפגש היום?"
" לא בובי, אני נפגשת עם אביטל.." אמרה לו..
" חבל.." אמר בקול מאוכזב..
" אולי מחר.. חייבת לעוף בובי, להתראות!" אמרה ..
" ביי מלאך.." אמר ליבי וניתק..
ליאל חייכה..
אני אוהבת אותו, חשבה לעצמה..