בובות – פרק 4

ספיר נכנס והסתכל סביב בגועל..
המקום היה בית שנראה כמו מוזיאון, משרתים לבושים שחור לבן הולכים זקופי גב ומתרוצצים בכל מקום..
כלי קריסטל ובדולח היו מונחים בכל מקום והרצפה בהקה כמו יהלום..
אימו, אלמוג התבוננה במקום בהתפעלות..
" נכון שיש להם בית נפלא?" אמרה בהתלהבות לבנה..
"לא.." ענה ספיר נחרצות , כשגברת הדורה למראה התקרבה אליהם בצעדים קטנים ואציליים, היא לבשה שמלת קטיפה באדום מזעזע וענדה עגילי יהלומים ענקיים שכריס היה בטוח שהיו יכולים לפרנס כפר שלם באפריקה..
למרות שהוא עצמו היה מיליארדר הוא אף פעם לא נמשך לדברים שמנקרים לאנשים את העיניים.. זה פשוט לא היה הוא..
"זיווה.." אמרה אלמוג בחביבות מעושה וניגשה לנשק את זיווה אדם המתנשאת..
"אלמוג יקירה..כל כך נפלא שבאת.."זיווה אדם הרימה את פנייה המרוחות בשבכה עבה של איפור והביטה בכריס..
"ספיר.. נפלא, פשוט נפלא.." זיווה הייתה מרוצה מאוד וניגשה לנשק את ספיר..
ספיר חייך אלייה בגועל..
"רק שהערב הזה ייגמר מהר.." התפלל בליבו..
"אני כל כך שמחה שבאת ספיר יקירי , ציפינו כל כך לראותך.." היא אמרה בקולה המתוק המזוויע..
אלמוג הביטה בבנה בגאווה טהורה..
"בר!" קראה זיווה אדם בצעקה..
אחרי כמה רגעים דמות החלה לרדת במדרגות, גוף חטוב לבוש משי שחור..
ספיר הביט בה..
היא הייתה בלונדינית יפהפייה עם עיני דבש וחיוך מתוק..
ספיר חייך,
זיווה אדם הסתכלה על בתה הענוגה בגאווה צרופה..
"בר שילון.. ביתי.." היא הוסיפה בקולה המזוויע..
בר חייכה והביטה בספיר בציפייה..
הוא חייך את אחד מחיוכיו השובבים ונשק לידה של בר..
"תענוג לראותך.." אמר ספיר בנימוסים מושלמים..
בר הסמיקה והביטה בו בהערצה..
"זוג מושלם.. את לא חושבת?" אמרה זיווה אדם לאלמוג..
"בהחלט.. מושלם.." אמרה אלמוג והרימה גבה..

ליאל דפקה על הדלת של אביטל..
אף אחד לא ענה.
היא דפקה שוב ואחרי כמה רגעים שמעה רעשים..
"אני פותחת!" שמעה את אביטל צועקת..
"אביטל!.. נו בבקשה.." שמעה קול גבר..
"גבי מספיק!" שמעה את אביטל שוב…
ליאל משכה בכתפייה בתהייה והאזינה לדלת..
היא כמעט ונפלה כשאביטל פתחה את הדלת..
"ליאל?.." שאל אביטל..
"אביטלי! היי!" אמרה ליאל בחיוך והתייצבה..
"היי!" השיבה לה אביטל ופתחה את הדלת..
אביטל נכנסה ראשונה וליאל אחרייה..
"בואי למטבח.. הכנתי משהו לאכול.." אמרה אביטל..
"אוי.." לחשה ליאל, כשאביטל מבשלת זה אף פעם לא טוב..
"שמעתי את זה ליאל!" אמרה אביטל והסתכלה עלייה בתוכחה.
ליאל הסמיקה וחייכה במבוכה..
"אבל אל תדאגי הזמנו אוכל סיני.." הוסיפה אביטל בחיוך..
ליאל נשמה לרווחה.
"היי.." גבי נכנס לחדר בחיוך..
אביטל שלחה אליו מבט של" אם תעשה לי פאדיחות אתה מת!"
"היי.. אתה לא ההוא מהמסיבה..?" שאלה ליאל כשחיוך על פנייה..
"אה..כן.." אמר גבי וגירד את ראשו במבוכה..
נעים מאוד ,ליאל." אמרה והתקדמה כדי ללחוץ את ידו..
"גבריאל או גבי.. איך שתרצי.." ענה גבי בחיוך.
צלצול בדלת נשמע ואביטל ניגשה לפתוח..
ליאל וגבי הביטו אחד בשני ..
"אז מה אתה עושה בחיים?" שאלה ליאל בחביבות..
"עובד בחברת הייטק.." ענה גבריאל..
"אני.." התחילה ליאל אך גבי עצר אותה..
"אני יודע מה את.. מי לא מכיר את "המלאך".." אמר גבריאל והסתכל עלייה מהופנט..
"אה.." אמרה ליאל והסמיקה , נבוכה..
"סושי!" נכנסה אביטל לחדר בהכרזה ושברה את השתיקה..

אביטל בדיוק מרחה ליפסטיק אדום ובוהק כששמעה את המכונית של מיכאל צופרת מלמטה..
היא העיפה מבט אחרון במראה ונשמה עמוק..
היא לבשה שמלת מיני שחורה וקצרה מאוד, נעלי עקב, שיערה היה מפוזר בתלתלים רכים על כתפייה החשופות..
היא לקחה את התיק הקטן והזהוב ויצאה מהבית..
מיכאל חיכה לה במכונית הספורט הכסופה והמפוארת שלו..
כשראה אותה חיוך ענק התפשט על פניו..
אביטל חייכה אליו בהתרגשות כשהתקדמה לעברו, ומיכאל יצא לפתוח לה את הדלת..
"ערב נפלא יפהפייה.." אמר מיכאל במתיקות..
"היי מיכאל.." ענתה אביטל בחיוך מתוק..
הוא פתח לה את הדלת ואביטל נכנסה ..
מיכאל נכנס אחרייה ובחן אותה בחיוך..
"משהו לא בסדר?" שאלה אביטל בדאגה כשראתה את מבטיו הבוחנים..
"כן.. את יפה מדי… אני אראה לידך כמו גמד מכוער.." אמר מיכאל בשעשוע..
"אין סיכוי.." הוסיפה אביטל בחיוך..
הם הסתכלו אחד על השני והתקרבו לאט לאט..
מיכאל נשק לשפתיה בעדינות..
" ניסע?" שאל..
"ניסע.." ענתה אביטל והסמיקה מעט..

אלמוג התיישבה ליד ספיר בנה בכיסאות המפוארים המרופדים בקטיפה ירוקה כהה,
ספיר חייך והביט בבר שהתיישבה בחינניות לצד אימה..
"דוד" קראה זיווה אדם וצלצלה בפעמון שעמד לצידה..
משרת מבוגר ולבוש בקפידה בחליפה שחורה הופיע מולם..
"אנחנו נאכל כעת.." אמרה זיווה אדם בקולה המתנשא..
אחרי כמה רגעים הופיעו שני משרתים נושאים מגשים ענקיים בידיהם..
"עגל צרפתי צלוי ברוטב פטריות ועשבי תיבול" דקלם אחד המשרתים כשהניח לפני כל אחד מהם צלחת מהודרת…
"יין לבן או אדום ,אדוני?" שאל מלצר צעיר את ספיר..
"אדום" ענה ספיר אוטומטית..
"אני וביתי נשתה יין לבן." אמרה זיווה אדם והביטה בספיר ואלמוג שלגמו מיין אדום באיטיות..
ארוחת הערב התנהלה בשקט כמעט מוחלט..
בר שלחה אל ספיר מבטים חושניים כל הארוחה וכשאימה הביטה בה חזרה להיות הקדושה התמימה..
ספיר גיחך מעל כוס היין שלו..
"בר.. למה שלא תיצאו את וספיר הצעיר לטיול קצר בגינה?" אמרה זיווה אדם..
"ספיר…" רמזה אלמוג..
ספיר קם ממקומו וקלח את ידה של בר..
בר שילבה את זרועה בזרועו והם יצאו מהחדר..
כשהגיעו לגינה החשוכה בר כרכה את זרועותיה סביב צווארו והתקרבה אליו מאוד..
"נשק אותי ספיר.." לחשה בר בתשוקה..
"מה.. בר.." אמר ספיר בבלבול..
"אנא ספיר, אני חולמת עלייך כל כך הרבה זמן.. נמאס לי לפנטז.. קח אותי.." לחשה בר בהתרגשות..
ספיר היה המום..
היא הביטה בעיניו בתחינה והוא נישק אותה..

" זה היה טעים!" אמרה אביטל ולגמה מהקולה שלה..
"כן..ממש טוב.." הוסיפה ליאל והתכרבלה על הספה..
גבריאל שלח אל ליאל עוד מבט מעריץ..
אביטל קלטה אותו וגילגלה עיניים..
היא צחקה בינה לבין עצמה על התנהגותו של אחיה.. היא בחיים אל ראתה אותו מתנהג ככה לבחורה..
הערב היה כיפי ושלושתם נהנו מאוד..
גבריאל בדיוק סיפר בדיחה וליאל צחקה, כשהפלאפון שלה צילצל..
היא ענתה במהירות..
"אהובי.."
הם שמעו אותה עונה והיא יצאה משם בכדי לדבר בפרטיות..
גבריאל קבר מבט מאוכזב ברצפה..
אביטל הביטה בו ברחמים..
"גבי.." אמרה, וליאל חזרה לחדר בחיוך..
"אביטלי! ליבי כזה מקסים.. הוא כל כך דואג לי!" אמרה ליאל בהתלהבות.
אביטל חייכה, אך גבריאל לא הסתכל ולא הגיב..
היא לא ידעה שמה שהוא מרגיש לליאל כל כך חזק..
ליאל נשארה שם עוד שעה אך בסוף נפרדה מהם בברכת לילה טוב..
"היי גברי.." אמרה אביטל וחיבקה את אחיה..
"אל תתבאס אחי… יש עוד המון בנות שימותו להיות איתך.." הוסיפה אביטל כדי לנחם אותו..
"אבל אני לא רוצה אחרות.. אני רוצה אותה.." אמר גבריאל והביט באחותו..

ליאל התיישבה במכונית שלה בחיוך..
"חמוד הגבריאל הזה.." אמרה בינה לבין עצמה ונסעה משם..