בובות – פרק 7

time machine123 03/07/2017 632 צפיות אין תגובות

" אתה מוכן להגיד לי בבקשה על מה היא מדברת?" שאלה אביטל והביטה בו במבט שואל.
" מה שאני אומר , שאת לא יכולה להיות דוגמנית, אין לך כישורים ואין לך שום דבר שצריך להיות בדוגמנית, אביטל זה היה בגלל שהיא ניצלה אותי כדי שיום אחד אני אכניס אותה לסוכנות בתמורה לכך שנשכב. אבל היא לא הבינה דבר אחד: שאני אדאג אישית שהיא לא תעבוד ב" אלמוג דוגמנות"." קרא ספיר בזעם.
" אתה יודע מה אתה ספיר? אתה מנצל נשים רק שאתה תוכל להיכנס איתן למיטה ואז זורק אותן כאילו הם צעצועים. כאילו אין להם רגשות." אמרה אביטל בזעם ועזבה את ספיר ובר לבד.
ספיר הפנה מבט מאשים לעבר בר.
בר חייכה בשביעות רצון.
" מה את מחייכת? " שאל אותה בעצבנות. " בגללך היא עזבה. היא יודעת על מה שהיה בינינו. זה רק היה רומן קצר בלי רגשות . זה מה שזה היה. ואני מבקש ממך להתייחס לזה ברצינות. כמו שאני ואת לא היינו צריכים להיות במיטה אף פעם , ותשכחי על בכלל האפשרות של לעבוד ב" אלמוג דוגמנות"" אמר לה בהחלטיות.
" אתה יודע מה? אני לא צריכה אותך , אני כבר אפנה אישית לאימא שלך ואז נראה איך אני לא מתאימה להיות דוגמנית. אתה לא תקבע אם אני יפה או שלא." אמרה בר בזעם.
" מה אכפת לי? אם את רוצה להתעקש , בבקשה לכי על זה. אבל לאימא שלי את תפני אם רק אני אחליט וכאשר אני אחליט. וכרגע את לא עומדת על אף אחד מהקריטריונים. " קרא ספיר בעצבנות.
בר גילגלה את עינייה בחוסר סבלנות.
"מה זה לא עומדת על אף אחד מהקריטריונים? אני יכולה להיות דוגמנית על אפך ועל חמתך , מר ספיר לוי וכאשר היום הזה יגיע. אתה תצטער עד עמקי נשמתך." קראה בר בנחישות.
" גמרת את נאום הניצחון שלך?" קרא ספיר בעוקצנות.
" כן , ואני נשבעת לך , על גופתי המתה אתה תחליט משהו,אני אגש לסוכנות הדוגמנות של אימא שלך. תתחיל לספור את הדקות , כי אתה תתחרט ומאוד בקרוב. תקשיב , אם אתה לא מביא את הצ'ק על סך מאה חמישים שקלים. אז אני אתלונן עלייך על המשטרה." איימה עליו בר.
ספיר היה המום מחוצפתה הבלתי רגילה של בר.
" עכשיו תעופי מכאן , אמרתי שתעופי מפה! בגללך איבדתי את אהבת חיי ותשכחי את הצ'ק שאמרת שאני אביא לך." צעק עליה ספיר בכל הכוח.
" אה כן?" בר עמדה כמעט מול אפו של ספיר. " אתה חושב שתוכל לצאת מזה? אתה לא תצא כל כך בקלות מכך!" עמדה בר את דעתה ועזבה את המקום בכעס.
ספיר יצא לחפש את אביטל והוא מצא אותה ישנה בתוך האוהל. הוא התכופף לעברה ושלח יד כדי ללטף את לחיה והוא נכנס כדי לישון ביחד איתה על אף שהיא הייתה כועסת עליו אם היא הייתה יודעת שהוא ישן לצידה.
גם כשהיא ישנה , אביטל הייתה מדהימה ביופייה. יפה כמו מלאך , הוא רצה לנשק את כל גופה המהמם.
והנה , פנטזיית החלומות שלו מתגשמת . הוא נישק את מצחה החם וליטף את שערה קלות.
ספיר היה מאושר , מסנוור מאושר על כך שהוא ישן לצד האהבה הגדולה שלו. הוא היה יכול לשכב שעות ולהמשיך להתבונן בה כאילו הוא הופנט.
אביטל פקחה את עיניה בבהלה איומה כשהבחינה שספיר שכב לצידה וליטף את שערה.
" מה אתה.. אתה עושה פה?" שאלה אביטל בבהלה.
" אני מכור אלייך , אביטל , אני רוצה לנשק אותך." ספיר אמר בקול את מה שהוא הרגיש כלפיה.
ליבי חזר מחו"ל ישר למשרד של " אלמוג דוגמנות". הוא שאל את אלמוג מה עם ליאל.
ליאל קפאה כאשר ליבי נשק אותה על שפתיה והיא הביטה בו במבוכה.
היא לא ידעה מה לומר לו. איך היא תאמר שהפרויקט הזה לא היה באמת פרויקט שהיה מיועד לדוגמנות. בטח שלא לדוגמניות על כמוה . היא התרחקה מליבי וליבי נעלב ממנה.
ליאל אמרה רק שם אחד שהיה נקוב בפיה מזה עברו כבר שבועיים מאז שהיא נאנסה." פייר..!" מלמלה בקול בוכים.
" מה , יפה שלי.. מלאך שלי!" אמר ליבי בחיוך עצוב ונישק את עיניה ואת שפתיה.
הוא רצה לנשק גם את גופה. אך היא התנגדה לכך שהוא ייגע בה.
לא , היא לא רצתה להרגיש את המגע הזר של גבר לא מוכר ובטח שלא גבר כמו פייר שנגע בה בידיו המוזהמות.
" לא.." היא הוסיפה בבכי , דמעות נצצו בעיניה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך