בחדר הבסיסי

אני מסתובב בחדר שלך, חדר בסיסי של נערה מתבגרת. שולחן, מיטה, ארון מבולגן, שידה מלאת דברי נשים שחס וחלילה אסתכל וכמויות של בגדים על הרצפה.
״למה כל כך מבולגן פה?״ אני פונה אלייך ומרים גבה.
שום תגובה, את פשוט בוהה בי, מופתעת שהעלתי את הנושא למרות שאת בבירור מתביישת בו.
״מה קרה?״ אני שואל ומלטף לך את הלחי. מתקרב קרוב ואפילו קצת קרוב מדי.
״כ..כלום״ את מגמגמת, מופתעת.
אני מתיישב לידייך ונוגע ברגלך.
״ישיר הא?״ את מגחחת, מנסה להיראות כאמיצה ותופסת בידי, מרימה אותה במעלה רגלך.
״זה כלום״ אני אומר ומשתחרר מאחיזתך, ומעלה במשיכה קלה את החולצה שלך כלפי מעלה, חושף את הבטן שלך ואת החזה.
״שניים יכולים לשחק במשחק הזה״ את לוחשת ושולחת את ידך ותופסת בזין שלי דרך המכנס.
״מי משחק?״ אני אומר ומשכיב אותך על המיטה, שוכב מעלייך עם ידיים על גרונך, חונק אותך בדיוק ברמה המתאימה ולא נותן לך לזוז, שולט בגוף שלך ובמקום.
אחרי שאני מוודא שאין לך איך לזוז אני שולח את ידי לשידה שליד מיטתך ולוקח את המספריים שמונחות שם ולפני שתספיקי להגיד מילה גוזר את חולצתך.
״מה את-״ את מנסה להגיד לפני שאת מקבלת סטירה שמשתיקה אותך.
״שקט, אסור לדבר״ אני אומר ומוריד לך את המכנסיים והתחתונים, מרחם עלייך ולא משתמש במספריים עליהם.
יד ימין שלך מצליחה להשתחרר והיא טיפסת במכנס שלי ומנסה להוריד אותם אך ללא הצלחה.
״לא לזוז״ אני קם ומתפשט, כשאת שוכבת באותה תנוחה שקטה לחלוטין.
״קומי״ אני קורא ונעמד ליד המיטה, ואת מבינה את הרמז ומצייטת עם פיך, מכניסה את איבר מיני עמוק לגרונך, משתדלת להכניס את כולו וכמעט מצליחה.
אחרי כשתי דקות של ליקוקים ומציצות אני קורא לך להסתובב ולהפנות את התחת שלך אליי, פתוחה כחיה לקבל אותי בתוכך.
בהתחלה את צרה, מוציאה גניחת כאב קלה עם כל כניסה אך במהרה כשהקצב גובר והחוזק עולה כך איתם גם גניחות הנאתינו.
ככל שהזמן עובר ואת מתחילה לצעוק, לקרוא לכולם שישמעו כמה שאת נהנת וכמה שאת עומדת לגמור, נואשת לרשותי.
ואני כמובן מאשר, ובקול אנחנו גומרים ביחד ונשכבים על המיטה.
אחרי כחמש דקות של מנוחה אני מביט על חדרך שוב. על השולחן, המיטה, הארון המבולגן השידה והבגדים המפוזרים, קם ויוצא מהחדר, לא לפני שאני קורא לך ״ בואי, יש לנו תוכניות רבות לפנינו״