בית ספר לעבריינים (שיר פרק) – פרק 10
רצה הכול אדמה וכמה עצים
רצה ודמעה זולג מעיני
רצה ואיש אינו מבין ,
רצה בלי לומר דבר
רצה במחשבות עלייך כול הזמן
מוצאת את עצמי במקום אינו נודע
בין יערות ובין הרים
בין עצים ובין סלעים
לראותך לפגוש את דמותך
את עייניך היפות אוזניך הקשובות
מחפשת ולא מוצאת אותך
באה לקראתך לחפש בואך
איש אינו יודע איש אינו חושב ,
רק אני אלייך
איפו אמצע בין אדמה ישנה בין עפר וערפל
מחכה שתבוא ותאהב אותי
שתבוא ותחבק , תנשק כמו פעם
רוצה אותך לידי איך ככה ,
הלכתה בלי לומר שלום
איך היינו ילדים שיחקנו בין הצעצועים
התגלשנו ביחד , צחקנו על אותו היום
ידידי הטוב ,בחושך ובקור אמצע א-ו-ת-ך מ-ח-כ-ה ל-ב-ו-א-ך !.
תגובות (0)