בלונים אדומים של אהבה – פרק 3

\" שלום, הגעתי לפלאפון של אביטל?\" שאל הקול. אביטל הביטה בצג והבינה שמדובר במפל.
\" כן , מדברת. זאת אני. מפל , האם זאת את? תשמעי , אם התקשרת בשמו של אוריאל , תגידי לו שאין לי שום עניין לדבר איתו על שום דבר.\" אמרה אביטל באכזבה.
\" כן , התקשרתי כי אוריאל רצה להתקשר אלייך ורציתי לעזור לך ולו להתפייס ולהגיע להסכם ההתערבות ביניכם, את עדיין החברה הכי טובה שלו . זה לא אומר שהוא מחק אותך מחייו.\" קראה מפל בנחישות. היא שמעה את קולו של אוריאל ומשהו בתוך תוכה נשבר כי בכל זאת הוא היה החבר הכי טוב שהיה לה בחיים.
\" את יכולה להעביר לי את אוריאל? נראה לי שאין שום סיבה לריב איתו , אם הוא רוצה להיות עם לפיד , שיהיה איתה. אני לא אתחיל להתעקש על משהו שהוא לא רוצה להרגיש.\" הבהירה אביטל את רגשותיה כלפיי אוריאל.
\" טוב , אנחנו מחכים לך פה מול המגרש . תבואי?\" שאלה מפל בקול רפה.
\" כן , אני אבוא. להתראות.\" חתמה אביטל בחיוך והשיחה התנתקה.
*

היא המשיכה ללכת משם עד שהגיעה לכביש שהיה קרוב מאוד למגרש הכדורגל. אביטל נופפה לעברם לאות לשלום. \" שלום , חברים. על מה אוריאל צריך לדבר איתי?\" קראה אביטל בקול שקט ואז השתתקה.
\" טוב , חברים . אתם יכולים בבקשה להשאיר אותי ואת אביטל לבד?\" אמר אוריאל בחצי לחש ואביטל התבוננה בו עמוקות.
\" אביטל ,אני רוצה שנחזור להיות החברים הכי טובים. ולא נריב. הבטחתי שאני אארגן בשבילך ובשביל משאלה מסיבת במבה אדומה שלא תשכחו אף פעם בחיים שלכן.\" הכריז אוריאל בחגיגיות.
\" מסיבת במבה אדומה, מה? אבל לא עמדת בצד שלך בהסכם ההתערבות עם החברה הכי טובה שלך זאת אני . מה עם זה שרצית שהיא תהיה החברה שלך? אתה לא יכול לאכזב אותי, תעמוד במה שהבטחת לי.\" קראה אביטל בהרהור.
אוריאל הביט בה לרגע ואז חייך אליה. \" אה, זה? אל תדאגי , אני עובד על זה. לפיד לא תחמוק ממני ואני בטוח שהיא תהיה החברה שלי.\" אמר אוריאל בביטחון וחייך את החיוך החמוד שלו.
\" טוב, אני סולחת לך . ובזה סגרנו את הריב השטותי הזה שאותו התחלנו בגלל לפיד. איך אתה יכול להיות בטוח במשהו שלא בטוח שיהיה שלך.\" אמרה אביטל בחצי חיוך, היא התקרבה אל אוריאל וחיבקה אותו בחוזקה.
\" אז חזרנו לדבר?\" שאל אוריאל בעיניים מקוות וציפה ממנה לתשובה.
\" כן , חזרנו לדבר. אני החברה הכי טובה שלך ואתה החבר הכי טוב שלי. וזהו.\" אמרה אביטל בחיוך מקסים. עכשיו אוריאל היה יכול לצחוק ולחייך כמה שהוא רצה.
מפל ומשאלה הגיעו וקנו לכל החבורה ארטיקי קרח.
משאלה עמדה מאחורי גבה ואביטל נבהלה כאשר היא הסתובבה כדי לפנות לדרכה.
\"הבהלת אותי, כמעט מתתי מפחד!\" קראה אביטל בבהלה ומשאלה נתנה לה ביד ארטיק קרח בטעם לימון.
\" זה טעים , אביטל?\" חייכה משאלה חצי חיוך ואביטל הנהנה לה לאות הן בראשה
\" ולך , אוריאל, קנינו ארטיק קרח בטעם בננה, תטעם ורק אחר כך תחליט אם אתה לא אוהב את זה.\" קבעה משאלה ונתנה לו את ארטיק קרח ליד שלו. אוריאל עוד לא הספיק ללקלק בלשונו כדי לטעום ולהנות כבר הארטיק הספיק להפוך למיים.
\" תודה רבה באמת , יותר עדיפה הבמבה האדומה מאשר הארטיק הקרח הקפוא הזה.\" החווה אוריאל את דעתו. הוא הלך משם מבלי להיפרד מהחבורה.

אוריאל החליט ישר ללכת ללפיד ולהציע לה לצאת איתו, הוא זכר את התנגדותה העזה שאביטל הפגינה כלפיו. היא לא הסתירה את כך שהיא ולפיד היו יריבות מרות. ועדיין , הוא לא הבין בתוך ליבו למה אביטל לא אהבה את לפיד.