בעיניים שלו שלה

הוא רואה אותה כחשק שמגיע עם סוף היום .
הוא פועל מתוך יצר ומוחק לילות שלמים של רגשות .
הוא מכנה אותה ופונה אליה במילות אהבה שחולק עם כל אחת כמילות חיבה .
הוא זוכר אותה ברגעים שהוא לבד, כשהחשק והיצר מתאחדים לאחד .

היא רואה בו את הנפש, מחפשת אחר הרגש . היא דואגת לו על אף שליבו לא קשור בשלה . בשעת לילה היא מתרגשת לנוכח פנייתו אליה במילות אהבה .
ליבה הוא כחוט דק שנמתח ומתחיל להיקרע . בכל רגע נקרע הוא עוד טיפה .
בכל פעם היא מחליטה לפעול מהראש ושומרת מרחק אך זה לא מונע את הפגיעה .

הוא מסתכל עליה כיצר, מנתק את רגשות העבר .
היא, לעומת זאת, מסתכלת עליו ובוחרת לזכור אותו רק על פי העבר – כשהרגש עוד השתלט על היצר .