בעצם שנינו מאוהבים? פרק 17:)

הם חזרו!!!!! קפצתי על אמא בחיבוק מוחץ!! אבא עמד לידה וגם עליו קפצתי, הם מדברים רק אנגלית ומבינים עברית, אחרי שלוש שבועות הם סוף סוף חזרו! אני כבר רגילה לזה. הם מביאים לי מלא מתנות(: ראיתי את מרי מחייכת מאחוריהם, חייכתי אליה בחזרה, (הם מדברים עכשיו אנגלית ואני רושמת בעברית כי זה סתם מבלבל, אני מדברת איתם גם אנגלית) "הנה הבת הקטנה והיפה שלי!" אמא אמרה בחיבוק דוב מוחץ, "אמא! כל כך התגעגעתי, איזה ארץ הייתם הפעם?" שאלתי, "למעשה, היינו בעיר ניו יורק וחשבנו ש.." אבא התחיל לדבר, "תחזרי איתנו" אמא אמרה בחיוך גדול, לחזור?! "אני יבין עם קצת לחוצה עכשיו, תשני על זה לילה ותודיעי לנו מחר" אמרה בחיוך, אני לא יכולה לעזוב. "ועכשיו! למתנות" אבא אמר בקול שכולם ישמעו, התקדמנו לשולחן בסלון ושם מונחת מזוודה, הוא פתח אותה שכולם יראו, ״מייגן ראשונה״ אמא אמרה, היא הגישה לי מעטפה ומתנה בעטיפה, ״מזה?״ שאלתי והרמתי את המעטפה, ״תפתחי ותראי״ אמר אבא בחיוך גדול, פתחתי את המעטפה ו..אני לא מאמינה. נשארתי קפואה במקום, אני חייבת ללכת לכריס!! היה שם תמונה של כל החברים שלנו מחו״ל, עם מכתב שהם כתבו! אני לא ראיתי אותם בערך שנתיים.. אני לא קוראת לבד!! אני ריגשי.. פתחתי את המתנה והיו שם שתי קופסאות, אמא ישר לקחה אחת, ״זה מאבא ואחרי זה נפתח את מה שאני הבאתי״ אמרה אמא בחיוך, פתחתי את הקופסא והופתעתי לגלות ש..יש שם ארבע כרטיסי טיסה לניו יורק! ״לך ולשלוש חברים, אוהבת?״ שאל אבא, קפצתי עליו בחיבוק! ״תודה!״ אמרתי לאבא ואני ואמא עלינו לחדר לפתוח את המתנה, אמא התחילה לדבר ברוסית שהם לא יבינו, ״תפתחי״ אמרה בחיוך, פתחתי את הקופסא ו..היה שם ״החוטיני הראשון שלך״ אמא אמרה בחיוך, חוטיני?! חחחחחחח איזה מביך זה לדבר על זה עם אמא שלך.. ״אני יודעת שאת תשתמשי בזה אז יש גם עוד משהו..״ אמרה והוציאה משהו מצד הקופסא, גלולות למניעת הריון?! זה עדיין מפדח, ״אמא יש לי משהו להגיד לך..בעצם, אני יגיד את זה מול כולם״ אמרתי בחיוך, הכנסתי את הדברים למקומות שהם צריכים להיות וירדנו למטה, כולם ישבו בספה וחיכו שאדבר. ״טוב אז.. אני ו…כריס ביח..ד״ אמרתי בחשש, רק שלא יצעקו……״מזל טוב!!״ אמרה צעקה וג׳ון חייך?! ״גם לי יש משהו..״ ג׳ון התחיל, ״גם לי יש חברה, קוראים לה כריסטי, אנחנו ביחד כבר שלוש שבועות״ אמר והשפיל את ראשו, לג׳ון יש חברה!! קולולולו!! היא בטח תבוא לישון פה!! והוא לא יחפור לידההה!! ישש ! "עם לא אכפת לכם, אני חייבת ללכת למישהו״ אמרתי והלכתי לחדר שלי, לקחתי את האייפון והתקשרתי אל כריס.. ״הלו״ כריס ענה, ״מה קרה?״ שאלתי, הוא יבש כזה היום. ״בובי אני חולה, יש לי תכף 40 מעלות וההורים שלי בחו״ל״ אמר עם קול צרוד כזה, ״אני באה לביקור חולים והפתעה קטנה״ אמרתי בחיוך, ״טוב נוני״ אמר, ״ביי חיים״ אמרתי וניתקתי, יצאתי למכונית שלי ונסעתי לכיוון של הבית שלו, אני יזמין את.. דין, נועה וכריס לניו יורק סיטיייייי! הגעתי ודפקתי על דלת ביתו, שמעתי רעש של קינוח אף, איכס. כריס פתח עם אף אדום חיוור לגמריי. "בובי" אמרתי ברחמים ושמתי יד על מצחו החם, יותר נכון רותח! סגרתי את הדלת ועלינו לחדר שלו, הוא נשכב במיטה והדלקתי מזגן, הכנתי לו משהו לאכול וכדור לכאב ראש. "אני צרוד לא יכול לדבר" אמר בקול ממש חלש וצרוד מאוד! ככה זה שחולים. הכל קורס וחוזר בחזרה רק בריא יותר. "אז על תדבר" אמרתי בחיוך, "אני ידבר" אמרתי וצחקתי, "יש משהו שאני צריכה לספר לך.." אמרתי והוא הנהן, "דבר ראשון ההורים שלי חזרו מניו יורק ורוצים ש.." התחלתי לדבר והוא סגר לי את הפה עם היד הגדולה שלו, הסתכלתי עליו והוא אמר עם השפתיים 'לא את לא חוזרת איתם' והנהן לשלילה. "רגע לא שמעת עד הסוף" אמרתי בחיוך, "אתה , נועה ודין באים איתי!" אמרתי בחיוך מאושר והוא לא מבין, הוא הצביע על דפדפת ולורד שאני יביא לו, הבאתי לו והוא רשם 'מה זאת אומרת?' "זאת אומרת שאנחנו נוסעים לחודש בניו יורק עד סוף החופש! אני אחר כך עולה לי"ב, ואתה לצבא" אמרתי בביאוס. זה באמת מבאס כשחושבים על זה. הוא יחזור רק כל שבועיים לשלוש ימים, אני לא יודעת מה אני יעשה בלעדיו! הוא משך אותי לחיבוק והתחיל לרשום משהו, 'אל תדאגי, יש עוד מלא זמן עד הצבא, לפחות חצי שנה.. בעצם חמש חודשים כי נוסעים לניו יורק' רשם, ישר הסתובבתי אליו ונישקתי אותו נשיקה ארוכה, הוא הרחיק אותי, 'את תדבקי ממני!' רשם, "וזה לא מעניין אותי!" אמרתי ונכנסתי לחיבוקו, 'מחר קאמפינג איך אני ילך?' רשם, "עם הטיפול שלי? מחר אתה תהיה כמו חדש" אמרתי בחיוך ונשקתי לשפתיו, "ונתחיל בטיפול" אמרתי וקמתי ממנו, "תשכב על הגב" אמרתי וכך עשה. ״עכשיו תוריד חולצה״ אמרתי והוא הסתכל עליי במבט של ׳מה?!׳ צחקתי צחוק קטן והוא הוריד את הגופייה הלבנה שהייתה עליו, ״עכשיו תישאר ככה״ אמרתי בחיוך, מתענגת על כל רגע בצפייה על הקוביות והשרירים. הוא חייך ומשך אותי אליו ולפתע עזב והאפצ׳י שלו התפוצץ חחח, נשכבתי לידו מחבקת ומרי שלחה לי הודעה. ׳את אצל כריס? אולי תחזרי לאכול?׳ רשמה, ׳עכשיו אכלתי❤ אני יכולה לישון אצל כריס? הוא חולה מאוד.׳ רשמתי ושלחתי, מה, לא נכון? ׳את זה את יכולה לשאול כבר את אמא, היא חוזרת מחר בערב לניו יורק, את לוקחת חברים?׳ שלחה, ׳יהיה קשה עכשיו להשיג חברים בשתי ימים ומחר אנחנו לא הולכים לקאמפינג כי כריס חולה מאוד, ארבעים מעלות יש לו' שלחתי, "איזה כיף שאני יכולה לדבר מלא מלא ואתה לא יכול להגיד כלום" אמרתי בהתגרות והוא גיחך, הוא רשם לי על דף 'חכי חכי מה אני יעשה לך שאני ידבר;-)' "טוב או רע?" שאלתי וצחקתי, 'גם טוב וגם רע, אבל עם תמשיכי לעצבן אותי אז ממממש רע.' רשם. חחחחח "לטוס לניורק או לא לטוס לניורק, לטוס לניורק או לא לטוס לניורק,לטוס לניורק או לא לטוס לניורק,לטוס לניורק או לא לטוס לניורק, לטו.." "אההההיי!" צעקתי, הוא צבט אותי בישבן! כי שיגעתי אותו וחפרתי לו, הוא צחק בלי קול, קיבלתי הודעה ממרי. 'תמזגי לו כוס חלב ועדיף שיהיה מוקצף, החום ירד' שלחה. 'טוב' שלחתי בחזרה, "אני הולכת להביא לך כוס חלב, תשב ותשים חולצה! מה אתה מוריד אותה?!" אמרתי בתוקפנות נחמדה והוא צחק, ירדתי למטה (וילה שתי קומות) פתחתי את המקרר הוצאתי חלב, מזגתי לתור כוס חלב והכנסתי את המקציף לשם.(למי שלא יודעת תחפשו את הקישור שרשמתי ב'רציתי להוסיף') עליתי למעלה עם הכוס חלב והגשתי לכריס, הוא סימן עם השפתיים 'תודה' והרים את השפתיים לצורת נשיקה שאני יביא לו, אני חולה עליו כבר אמרתי?! תמיד נעים לשמוע את זה שוב. לפתע צלצול מהאייפון שלי. על הצג 'נועה'. לענות או לא?! אוףףףףף!