בעצם שנינו מאוהבים? פרק 18

נועה מתקשרת… לא יודעת עם לענות ועם אני לא יענה אז כריס ישאל למה לא עניתי ואני יספר לו מה קרה אתמול?! לקחתי את הסיכון ועניתי, למרות שכריס לא יכול לדבר יהיה לי חקירה אחר כך על הרבה דברים שהוא רצה לשאול ואפילו על זה.. "הלו?" אמרה מבעד לקו השני. "אני תכף באה" אמרתי לכריס ויצאתי לסלון. "הלו?" שאלתי, "מייגן אני נורא מצטערת אני לא יעשה לך את הדברים הדביליים האלה שוב" אמרה בהתחננות, "אממ.. סולחת" אמרתי.

כעבור שבוע –
"אני עדיין לא מאמינה שאני בניורק!" צעקה נועה, בדיוק חזרנו מהדרכה בחדר של ההורים שלי מה נעשה בחופש, ולאן אפשר לצאת, אני וכריס באותו חדר ונועה ודין החדר נפרד. ההורים שלי לא יודעים שאנחנו ביחד בחדר, כי נועה אמורה להיות איתי וכריס עם דין, רק שאנחנו הולכים לישון אז נועה באה לפה וכריס עובר להיות עם דין. טוב אז.. איך ההורים של נועה ודין הסכימו? שכנועים , מלאאא!!! שכנועים!!! בפעם הראשונה ששאלו את ההורים שלהם התשובה הייתה לא. אבל אחריי מליון שכנועים הם הסכימו כמובן עם תנאים. ההורים של כריס אמרו לו שהן נוסעים הרבה אז גם לו מותר להנות. אנחנו פה כבר חמש ימים והכל ממושלם ובאנגלית! לי ולכריס אין בעיה עם זה(: אני המתרגמת של נועה(: נכנסתי לחדר וכריס אחריי, נשכבתי במיטה והדלקתי טלויזיה, כריס נשכב לידי, קצת משעמם פה.. רק כריס יכול לצאת לרחוב בגלל שהוא תכף בן 19 ואני עדיין לא בת 18.. באסהה.. לפתע דפקו בדלת. קמתי לפתוח, פתחתי את הדלת ו..אני לא מאמינה! ״לוק?!״ אמרתי בתדהמה! הוא עובד פה! ״מייגן?!״ אמר גם בתדהמה, לוק מדבר אנגלית והוא גר בניו יורק, היינו ידידים הכי טובים לפני שנתיים רק שניתקנו קשר. ״איש שאני לא מכיר?!״ כריס הקנאי הצטרף, גברים קנאים זה הכי כיף. לא התייחסתי אליו והמשכתי, ״מה אתה עושה פה?״ שאלתי בתדהמה, הבאתי לו חיבוק גדול, ״owo stop!" כריס אמר והפריד בנינו, (למי שלא הבינה- רשמתי באנגלית שלא תחשבו שזה wow ואוו, כי עם אני ירשום בעברית זה יהיה אותו דבר,וואו=owo ואוו=wow) ״אתה לא רציני..״ אמרתי בחיוך, ״רציני מאוד, כבר שלוש שנים, משכורת טובה וגם מקום לישון, אחלה עבודה״ אמר, ״ומה עם כולם? ג׳סי,ניקול,סטיב״ ״הם גרים פה, ממש קרוב, ומה את עושה פה?״ שאל, הם גם פה!! אחריי שלא ראיתי אותם שנתיים! ״אני באתי רק לחודש להנות״ אמרתי בחיוך , ״והנה הגלילים״ הגיש לי שתי גליליי נייר טואלט, ״היום כולם נפגשים בתשע וחצי, יש מצב שאת באה?״ שאל, ״אממ.. אני לא יודעת, אני יודיע לך?״ שאלתי, ״אני בקבלה כל הזמן״ אמר בחיוך, ״טוב אז..ביי?״ אמרתי בחיוך, ״ביי״ אמר וקרץ, סגרתי את הדלת, התקדמתי לעבר המיטה וראיתי שכריס לא מתייחס אליי, הוא שכב במיטה ׳צופה׳ בטלויזיה עם שתי ידי מאחורי הצוואר. ״נוו..מה אתה מקנא?״ שאלתי, ״מאוד, לא רק זה, הוא גם קרץ, את חושבת שלא ראיתי איך הוא ניסה להתחיל איתך?״ שאל והסתכל עליי, ״אתה קנאי שמקנא שהוא ראה א..״ ״המנקה מביא גלילים ומתחיל עם חברה שלי״ אמר, באמתתתת זה מה שחסר לי.. שהוא יקנא בלוק. ״מה אתה רוצה שאני יגיד?״ אמרתי ועליתי עליו, נשכבתי על הבטן ונישקתי את חזהו החשוף, נו כריס תזרום…נו כריס הקנאייייי… הנחתי את ראשי על חזהו והוא.. מחבק אותי! עליתי ונישקתי אותו נשיקה חמה בשפתיים, כמובן שהוא רצה להעמיק את הנשיקה אבל לא נתתי לו, ״עדיין קנאי?״ שאלתי, ״ותמיד ישאר, את הולכת בערב?״ שאל, ״לאן?״ שאלתי, הוא משכיח ממניי פשוט הכל. ״לשום מקום״ אמר מחייך, אני מבינה לאן הוא חותר.. ״מתי שאני יחזור , אגב אני הולכת עם נועה, אני יקרא לך ותישן איתי?״ שאלתי וחייכתי, אבל..אב..אני יח..שוב על זה״ אמר, "אני הולכת לפגוש אותם.. בגדים.. חייבת בגדים!" מלמלתי וקמתי מהמיטה, אני הולכת עם נועה לשופינג! בעצם.. אי אפשר..! אני לא יכולה ללכת לבד ברחוב! "אתה בא איתי לשופינג" אמרתי והצבעתי על כריס. "מה?! למה אני?!" אמר נדהם, מה שבנים הכי לא סובלים זה ללכת לשופינג עם חברות שלהם. "אתה רואה פה עוד גבר שקוראים לו כריס והוא תכף בן 19?" שאלתי והרמתי גבות, "אוף נו..טוב" אמר ומפיו יצאה אנחת יאוש, "מה אתה מתבאס אתה צריך לשמור עליי!" אמרתי בתוקפנות חמודה, "ברור, כי את הכיייי חשובה לי ואני הכי אוהב אותך" אמר וכרך את ידי בין מותניי האחוריות הסתובבתי אליו ונישקתי אותו נשיקה קצרה, ניסיתי להתנתק אבל לא. הוא לא נותן לי! לשונו כבר הייתה בתוך פי, וידיו החזיקו במותניי, מקרבות אותי אליו. אני חולה על המגע שלו. אני יכולה להיות איתו כל היו בנשיקה, הוא התקדם למיטה ומשם כבר עצרתי אותו. "מה אתה מנסה להיפטר מהשופינג?" שאלתי והזזתי את הגבות, הוא עשה מבט חמוד, "לא תצליח" אמרתי ומשכתי אותו אל מחוץ לחדר האייפון עלי וגם מפתח לחדר, החדר של דין וכריס לידינו, דפקתי בדלת ואף אחד ענה. דפקתי שוב חזק יותר וגם אף אחד לא ענה, "הם לא פה בואי נחזור לישון" אמר כריס במהירות , "רגע!" אמרתי והוצאתי את המפתח של החדר שלהם, זה אמור להיות עליי כי אנחנו ישנות שם. פתחתי את הדלת ו..לא הייתי להפריע להם. "אחמ.." השתעלתי בכאילו. נועה ישר שמה לב והתנתקה מהצרפתית שלה עם דין. פשוט בלעו אחד את השני, "מיי, למה את מפריעה להם? את יודעת שגם אנחנו יכולים לעשות אותו דבר בחדר ליד" לחש לי כריס, איזה ראש יש לו! נתתי לו מכה בחזה שלא הזיזה לו בכלל, "כ..ן מיי..גן מה רצית?" שאלה במבוכה ודין התיישב. "אני הולכת היום בתשע וחצי להיפגש עם חברים, את באה איתי?" היא הסתכלה עליי ואז הסתכלה על דין במבט של 'לא יודעת מה לעשות', "היום? תכננתי משהו עם דין" אמרה במבוכה, "אכפת לך עם נצא?"אמרתי, לא סובלת לדבר ליד בנים על דברים כאלה. יצאנו למסדרון, "תקשיבי, אלה חברים שלא ראיתי שנתיים בבקשה תבואי איתי ונלך לשופינג!" אמרתי בהתחננות, "אב..ל דין, הבטחתי לו היום ש.." אמרה, הבנתי למה היא מתכוונת. "אז תקבעו את מה שרציתם לעשות למחר" אמרתי במבט נגעל. הם רצו לשכב למי שלא הבינה. מתכננים את זה? איכס. "טו..ב, אני יגיד לו.." אמרה במבט חושש. סימנתי לכריס שיצא לשנייה , נכנסנו לחדר שלנו, "תגידי.. זה מה שאני חושב שז.." "כן, ועכשיו תסתום כי זה לא יקרה לנו!" אמרתי, אני לא מתכוונת להבטיח לכריס ואז לבטל ואז הוא יהיה קרצייה לכל החיים. דפקו על הלדת, זאת נועה, פתחתי ונכנסה מנקה?! למה היא כזאת יפה..?!?! היא נכנסה לתוך החדר והסתכלה על כריס, דפקה לו חיוך פלרטטני, אוקיי דיי! "עם לא אכפת לך, זה חבר שלי! כדאי לך לעוף מפה עכשיו!" צעקתי עליה, "טוב רק תרגעי, רק בדקתי משהו.." התחילה, "בדקת? לכי כבר מפה" אמרתי ופתחתי את הדלת, היא עוד פעם חייכה לכריס, "ביייי!" אמרתי במוארך ודחפתי אותה החוצה. סגרתי את הדלת, "מישהי קנאית היום.." אמר כריס בחושניות וצחק, "אויש תסתום ובוא, אגב, ראית איזה חיוך היא דפקה לך?" אמרתי ויצאנו מהחדר ונועה הייתה בחוץ, "מה חיוך?" אמרה וצחקה, דין היה מאחוריה, עכשיו.. צריך ללכת לחדר של ההורים שלי. איזה חדר הם? 254B או 254A? ננסה את בי ואז את איי. דפקתי על הדלת, מצפה לפנייה של אימי. פתאום חתיך הורס פתח!! "צריכים עזרה?" שאל, א מ ג הוא מושלםם! לא כלכך כריס יותר. הוא חייך אליי חיוך חמוד, ישלו גומות!! "אני לא חושב שזה החדר של אמא שלך.." מלמל דין, "לא תודה ביי" אמר כריס וכרך את אצבעותיו בשלי, סיבב אותנו והלך לכיוון 254A. "מישהו קנאי היום.." חיקיתי אותו, "מי חיים שלי שאוהבת לעצבן?" שאל וסיבב את ראשו אליי, רוצה נשיקה? לא תקבל. הרחקתי אותו עם היד שלי, שמתי אותה בפנים שלו והוצאתח לראות את התגובה שלו, "מעצבנת.. אממ…אין בעיה" אמרתי בהתגרות, "טוב..אז..אני חושב שאני יחזור לחדר" אמר בהתגרות, סובבתי את ראשו ונישקתי אותו נשיקה ארוכה, "אחממ… בשבילכם יש חדר" אמרה נועה, התנתקתי ממנו, "בשביל לסתום.. יש פה" אמרתי בחיוך ועשינו פרצופים אחת לשנייה, דפקנו על הדלת הנכונה ואימי פתחה. "אמא.. אני הולכת לפגוש חברים, אנחנו עושים שופינג, יש מצב ל.." "ברור! אני יביא לך כסף, כל הכבוד לכם שאתם נפגשים עם חברים" אמרה והגישה לי כמה שטרות של 50$, "תהנו" אמרה ונשקתי ללחי שלה, הכל פה זול והבגדים מהממייםםם! אז יצאנוווו!
-שחזרנו-
״אחחחח״ התלוננו דין וכריס מכאבי גב של שקיות. שיסבלו מה אכפת לי. חחח ״הגענו!!״ נועה אמרה בשמחה שנפתחה דלת המעלית, פתאום הופיע הנער החתיך עם עוד שלוש חתיכים ההוא שראינו שהתבלבלנו. ״היי, שוב״ אמר בחיוך פלרטטני, ״היי, ביי״ אמרץי בחיוך והתקדמנו לכיוון החדרים. אני אפילו לא יודעת איך קוראים לו. נכנסנו לחדר וכריס הוריד את כל השקיות. ״אני נשבע לך, עוד פעם אחת רואים את הילד הזה אני מפרק אותו״ אמר והתיישב על המיטה, ״השעה שמונה! חייבים להתארגן..״ אמרתי בלחץ, ״ומה עם תודה? כלום? כי עם כלום את נשארת בחדר הזה כל הלילה..״ אמר וקרץ, נתתי לו כאפה בעורף, ״אחחח׳ למה זה״ אמר וצף ידיים מאחורי הכאב, ״כריסטופר ממך ציפיתי ליותר!״ אמרתי והלכתי לכיוון השירותים הוא תפס אותי וסובב אותי אליו, היינו ממש צמודים. בשנייה שפתינו נפגשו לעוד נשיקה חמה ונעימה, אני אמרתי שאני חולה על הנשיקות שלו? תמיד נחמד לשמוע את זה שוב .. אחרי שאני ונועה התארגנו התקדמנו לקבלה לחפש את לוק..