"בתוך תוכך את עוד אוהבת… " פרק 14 אעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעעעאעאעאעא הסיפור ה-100 שלי
אחרי שעה כבר כולם היתפזרו ועליתי למעלה ניכנסתי לחדר של אריאל ושמעתי אותה מקיאה קשה להגיע למצב שמקיאים משתייה אני אומרלכם היא הגזימה ניכנסתי וחיבקתי אותה היתחבקנו כמה דקות עד שהיא נירדמה למזלי היא הייתה כבר עם פיג'מה הכנסתי אותה למיטה ולא היתאפקתי הורדתי חולצה ניכנסתי ליד ונירדמת איתה.
____________________________________________________________________
~נקודת מבט אריאל~
קמתי באמצע הלילה השעה הייתה4:30 הלכתי למקלחת והקאתי עוד פעם פשוט לא יכולתי להפסיק ניכנסתי למיטה וקלטתי את אביאל לידי לא היה לי אכפת חזרתי לחיבוקו ונירדמתי מחדש בהרגשה טובה בהרגשה שמישהו שומר עליי שמחזיק אותי ולעולם לא יעזוב.
~נקודת מבט אביאל~
קמתי בבוקר וראיתי את אריאל ישנה לידי שמעתי צעדים מהר שמתי את החולצה שלי והיתיישבתי לידה כאילו הרגע הגעתי ובדיוק ניכנסו לירן וחבר שלו "היי אביאל מה אתה עושה פה?"שאל אותי לירן "סתם אני מחפש לאן לצאת הערב ורציתי לשאול את אריאל לאן היא יצאה אולי היא תיתן לי רעיון"אמרתי לו בואנה אני טוב איך תירצתי לו בשנייה "אה אוקיי"אמר ליטפתי אותה במצח היא הייתה רותחת "לירן היא רותחת"אמרתי לו הוא היתקרב ושם את ידו על המצח שלה "צודק,תן לה לישון נחכה שהיא תיתעורר. "אמר ויצאנו מהחדר.
~נקודת מבט אריאל~
קמתי בהרגשה חרא אביאל כבר לא היה לידי הלכתי למקלחת הקאתי שוב פעם כנראה ממש הגזמתי אתמול ניכנסתי להיתקלח כדי להוריד את הריח ואת ההרגשה המגיעלה שיש לי.
אחרי חצי שעה גרתי להיתקלח יצאתי שמתי טייצ שחור גבוהה וגופית בטן עם ריבועים טורקיז ולבן (לא כמו של הזונות שמחשיבים את זה לגופייה ממש יפה יש לי כזה) נייק שחורות לבנות גבוהות עשיתי קוקו גבוהה שמתי דורודארנט וירדתי למטה אני יפה גם בלי איפור אבל הרגשתי חרא לקחתי מדחום ובדקתי היה לי 40 מעלות!! ירדתי למטה וראיית פרק 'יפה שלי את היתעוררת רק עכשיו אנחנו יצאנו לעשות משהו נחזור יותר מאוחר בערב ככה, תרגישי טוב כי ראינו שיש שלך חום לירן אופיר נתנאל ליאור (חבר של לירן) ואביאל' ישר שקראתי את השם אביאל עלה לי חיוך על הפנים הכנתי לי כוס שוקו חם לא אוהבת תה או קפה כן מוזר לקחתי עוגיות שוקולד ציפס והלכתי לסלון ועשיתי מרתון חצויה ואז דימדומים כן אני אוהבת ערפדים…
~נקודת מבט של לירן~
"חבר'ה ברור לכם שהיא לא הולכת לדעת על זה אסור לה להיכנס לעולם הזה"אמרתי להם "ברור "אמר אופיר "כן אבל מה נסתיר ממנה את זה בסופו של דבר היא תגלה את זה לירן"אמר לי נתנאל "אין מה לעשות אם זה תלוי בי גם לזמן קצר אנחנו לא הולכים לספר לה"אמרתי להם "היא לא יודעת שההורים שלה רוצחים שהיא ממשפחת הפשע המבוקשת בעולם היא לא יודעת את הסיבה האמיתית היא לא יודעת למה אמא שלחה אותה ורק אמא יודעת למה אבא כבר לא איתנו ויש מצב שגם היאאבל זה לא משנה זה יהיה בישבילה שוק"אמרתי להם הם שתקו והבינו שאני צודק אפילו מאוד.
~נקודת מבט אריאל~
אחרי המרתון הארוך שלי שהיה עד שעה שבע בערב, נהייתי רעבה עוגיות ושוק זה לא מספיק החלטתי להזמין פיצ מקאסה דה לה פפה אבל אז קיבלתי הודעה 'נחזור ממש מאוחר בלילה אולי אפילו מחר אז על תחכי לנו' זה היה מלירן . יש לי תחושה שהם מסתירים ממני משו לא יודעת מה אבל מסתירים ממני משהו טוב לא משנה אחרי הרבה זמן ענו לי "קאסה דה לה פפה שלום מצטער על ההמתנה יש לנו עומס"אמר הקול מעבר לקו "אמ אוקיי מה הפיצה הכי קטנה שיש לכם?"שאלתי אותו "של ארבע משולשים"הוא אמר "אז אני רוצה את הארבע משלושים חצי עם בולגרית"אמרתי לו "אוקיי בגלל העומס זה יגיע עוד שעה וחצי אבל נשתדלל כמה שיותר מוקדם לשתות?"שאל "בקבוק קולה זירו"אמרתי לו "אוקיי להיתראות"אמר לי אוקיי יש לי שעה וחצי ניכנסתי להיתקלח ואחרי חצי שעה גמרתי יצאתי שמתי שורט דפוקאותי פיג'מה כן וסווטשרד כן לא יודעת למה ברגליים חם לי ובידיים קר לי דפקו בדלת זה בטח השליח , אפילו לא הלכתי חצי שעד והדלת ניפרצה "אוקיי אתם לא השליח"אמרתי לשני הגברים ה"בוריסיים" שניכנסו לבית הם היו מחידים אחריהם נכנס איש שנראה בסביבות הארבעים לחיו אני מכירה אותו הוא חבר של אבא שלי הוא גם היה מרביץ לי ולאמא שלי עד שיום אחד הוא פשוט נעלם לא ידעתי מה לעשות הייתי בלחץ מטורף אבל במיוחד פחדתי….
תגובות (6)
למה אי אפשר להיכנס לפרק 15?!?
אני לא מצליחה לפתוח את פרק 15
וזה פרק תותח
תשמוע במהלך הפרק את השיר Miley Cyrus – "Wrecking Ball" https://www.youtube.com/watch?v=HSg9RDS1A1Q עוד פעם ועוד פעם עד שתיגמרו את הפרק קראתי את אחד החלקים של הפרק עם עם החלק האחרון והפזמון וזה מתאים :) וזה הולך להיות פרק עצוב אז תהינו מהפרק.
דפקו בדלת זה בטח השליח , אפילו לא הלכתי חצי שעד והדלת ניפרצה "אוקיי אתם לא השליח"אמרתי לשני הגברים ה"בוריסיים" שניכנסו לבית הם היו מחידים אחריהם נכנס איש שנראה בסביבות הארבעים לחיו אני מכירה אותו הוא חבר של אבא שלי הוא גם היה מרביץ לי עד שיום אחד הוא פשוט נעלם לא ידעתי מה לעשות הייתי בלחץ מטורף אבל במיוחד פחדתי….
____________________________________________________________________
"שלום אריאל"אמר ג'ון חבר של אבא שלי "מ..מה אתה עושה פ..ה?"שאתי אותו מגמגמת בפחד "למה ככה?"שאל "מה את לא שמחה לראות אותי?"שא בחיוך מרושע והיו ל דמעות בעיניים היו לי פלאשבקים הפעם הראשונה שג'ון הרביץ לי אנס אותי היתעלל בי פשוט הרס אותי…
#פלאשבק#
ג'ון מרביץ לי תוך כדי שאני מתנגדת לנשיקות שלו הוא הוריד לי את החולצה אני עם שורט וחזייה הוא מנסה להוריד לי את השורט אבל ניא מתנגדת בכל כוחי והא מרביץ לי אין בי כוחות יותר להילחם בו שהוא מבין את זה יוך מתפרס על פניו וגם את השורט מוריד לי וזורק אותו על שידת הוריי נאחנו בחדר שלהם אני בוכה ולא מפסיקה כתוצאה לזה הוא נותן לי אדרוף בבטן שמשיר סימן כחול הוא מוריד לי את התחתון וזורק אותו גם כן החיוך על פניו מתרחב כאשר ממשיך לנשק אותי בפראות וידיו מגיעות ל סוגר של חזייתי הוא פותח את הסוגר וסוגר את החזייה על צווארו הוא נוגע בי ותופס בי בחזה וביישבני באגרסיביות ובכוח ואני בוכה את כל הדמעות שבגופי מוציאה הוא לקח לי את התמימות את הכבוד הוא הרס אותי הוא הרס לי את הפעם הראשונה…
#סוף פלאשבק#
ניזכרתי בזה וירדו לי דמות מהעיניים "אוי גם את ניזכרת בז זה היה פשוט מדהים וגם העובדה שהכנסתי אותך להריון בגיל 13 שאמלה חשבה שאני ואבא שלך בכלא ושאיבדת את התינוק איזה ארועים משמחים"הוא אמר וניזכרתי גם שגיליתי את זה שהוא גילה את זה…
#פלאשבק#
"זה לא יכול להיות"צועק ג'ון שהוא זורק עלי כיסא שפוגע בידי ואני בוכה הוא לקח אותי מידי בכוח ודחף אותי לחדר הוא הזרחק לי משהו שהרדים אותי…
אחרי כמה זמן היתעוררתי כאשר אני רואה תפסים 'שם פרטי:אריאל שם משפחה:אלווי מרום גיל:13 תאריך לידה:1997\9\10 שם ניתוח:הפלה' ברגע שקראתי את ההפלה היייתי בשוק אין לי יותר תינוק… רק אז שמתי לב שאני בחדר שלי בבייתי לבד…
#סוף פלאשבק#
הוא התקרב עליי וניגב את הדמעה שלי נירתעתי ממנו אבל הוא תפס בידיי "את לא הולכת לברוח ואפילו נצלם את זה לאחייך ולבן דודך שיראו כמה את סובלת אפילו כבר התחלנו"אמר "אבל תהיה טיבעית"הוסיף מיד וצחק ואני פחדתי "את יודעת שבפעם הקודמת היה לי נורא כיף החלטתי שנחזור על כך לעיניי שומרי בעלי המצלמה"אמר ואני רק רציתי למות לא לעבור את כל מה שעברתי,אם אלוהים היה בא ושואל אותי לעבור את כל מה שעברתי או למות ולא לעבור אפילו חלק קטן הייתי מסכימה הוא דחף אותי על הספה בסלון ונתן לי אגרוף כדי שאני יהיה חלשה הוא הוריד את חולצתי ואת המכנס שלי… הוא הוריד לי את התחתון ואת החזייה נגע בי בכוח באגרסיביות נישק אותי בפראות הרביץ לי הכאיב לי כאלו מישהו עשה העתק הדבק על הפעם הקודמת רק שהפעם זה היה יותר נורא ובכיתי בכיתי בדיוק כמו בפעם הקודמת…
הוא הלביש אותי בבגדי התחונים והוא היתלבש עיניי היו אדומות מדמעות הוא קשר אותי לכיס כאשר רק חלק קטן מגופי מכוסה עיניי מלאות בדמעות ואני ניראת נורא "בואי אני יספר לך דבר או שניים על הורייך שאת לא יודעת אבל שאחייך יודעים"אמר והמשיך "את מאחת ממשפחות הפשע המבוקשות בעולם ידעת את זה? כנראה שלא "אמר וצחק "אביך בגד בכם ובמשפחה האחרת שעשיתם איתה ברית ועבר ליריבים שלכם, אני גם בגדתי איתו אבל גם ליריבים שלכם יש כבוד ובוגד זה בוגד ולבוגד מגיע עונה מ-ו-ו-ת"אמר "זה שהוא הלך לכלא זה נכון ויש לזה סיבה שעוד מעט נגיע עליה, אז הוא ברח מהכלא כל הכבוד ובא עליהם אבל ברגע שהוא סיפר להם את כוונתותיו הם הרגו אותו במקום בלי רחמים"אמר וירדה לי דמעה בוגדנית מהעין והוא… חייך חיוך יותר גדול "אמא שלך הייתה גם לפני היא היתחתנה ממשפחת פשע,תיראי מזה שני אנשים ממשפחות פשע היתחתנו סיפור נוגע ללב"אמר "אז היא היתאהבה בו והוא בא עד שנולדת הוא שנא אותך כי אמא שלך החליטה ברגע שאת נולדת לא שום אח שלך שאת נולדת להיתקלחק מכל העולם הזה לנצח"אמר וחיוך קטן עלה על פניי "אבל אביך היתנגד לזה בכוח והא היתכצבן על אימך הוא אמר לה שהוא לא מוכן בשום פנים ואופן אחרי חמש שנים כן חמש שנים אמא שלך שיכנעה אותו, טוב לפחות ככה היא חשבה אי בטוח שאת זוכרת שבגיל חמש אביך התחיל להכות אותך"אמר
#פלאשבק#
"אבא"צעקתי וקפצתי לזורעתיו של אבא שלא נראה שמח "מה קרה אבא?"שאלתי בקול החמוד שלי בתורר ילדה "כלום ילדה שלי כלום את יודעת שאבא אוהב אותך נכון?"שאל הינהנתי בראשי "גם אני אוהבת אותך אבא"אמרתי לו וחיבקתי אותו …
#%סטופ פלאשבק%#
זאת הייתה הפעם האחרונה שחיבץתי את אבא לשי הפעם האחרונה שאמרתי לו שאני אוהבת אותו שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי…
%#המשך פלאשבק#%
אבא לקח אותי הביתה וזרק אותי על הריצפה והתחלתי לבכות הוא הרביץ לי בכיתי ובכיתי אבל זה לא עזר הוא המשיך להרביץ לי ואני המשכתי לבכות.
ככה זה היה במשך כל השנים האלה כל השנים המזעזעות האלו…
#סוף פלאשבק#
"אז הסיבה שאבא שלך הלך לכלא ובגד בכם בכללי והרביץ רק לך היא שהוא רצה לראות את…"הוא אמר אבל הוא לא גמר את המשפט וירה לי שתי יריות בחזה אני נפלתי מהכיסא שהחוטים שמחזיקים אותי ניקרעים ואני מתחילה לראות מטושט ובוקשי לשמוע אבל את המשפט האחרון שהוא אמר שמעתי… ואפילו מצוין "את גופתך ללא רוח חיים,הוא רצה במותך והוא רצה להיות אחרי לכך"
כתבתי את הפרק הזה עם דמעות בעיניים אני מתלבטת לעשות עונה שנייה או לא ?
בשביל שהפרק יעבוד, אני ממליצה לך לקצר את הכותרת. לסיפורים עם כותרת ארוכה מידי אי אפשר להכנס.
וכן, תעשי עונה שניה ^^