גבריאל& אביטל – דמעות של אהבה אסורה- העונה השנייה: פרק 1

גבריאלה וגבריאל התיישבו על ספסל ושוחחו.
" תקשיבי , גבריאלה , אומנם אנחנו שנתיים ביחד. אך אני לא מרגיש שאני אוהב אותך. אני סתם הייתי איתך כדי לשכוח מישהי שאהבתי כל כך ואני ממשיך לאהוב אותה גם עכשיו. לאישה שאני אוהב קוראים…" אמר גבריאל ועצר באמצע כי פחד להמשיך את המשפט שבעצם הוא מאוהב באביטל , בת דודתו.
" את כועסת?" שאל גבריאל בהפתעה.
" את מי אתה אוהב כל כך?" שאלה גבריאלה בטון סקרני.
"טוב , מי שאני אוהב זאת בת דודתי." אמר ישר בלי לחשוב.
" אותה אתה אוהב? אני לא מאמינה . חשבתי שהצלחתי לגרום לך לשכוח אותה." אמרה גבריאל בקול מאוכזב.
" כן , אותה אני אוהב , אבל היא ואני לא יכולים להיות ביחד. חשבתי שאני אוכל לשכוח אותה אבל לא הצלחתי. חשבתי שאני מתאהב בך אבל עד עכשיו זה לא קרה , אז מכאן אנו ניפרד וזה רק לטובתך , כי מה שעשיתי כל הזמן היה לפגוע בך ולא רציתי לראות אותך שבורה." אמר גבריאל בקול מצטער.
" אל תצטער , אלה החיים , אתה יודע שהתחלתי להתאהב בך מהיום שהכנסת אותי לבית שלך והתנהגת אליי בחמימות . אני לא אשכח לך את זה." קראה גבריאלה ברגשות תודה.
" אה זה? בטח שלא תשכחי לי את זה , מה בסך הכול עשיתי הכנסתי אותך לבית של סבתא שלי. זה לא שעשיתי משהו מיוחד." הצטנע גבריאל.
*
רוניאל ואביטל השתובבו בבריכה . הם שחו שם. פתאום אביטל החליטה לצאת מהבריכה ולהתיישב על הכיסא נוח.
רוניאל הבחין שהיא יצאה והוא גם החליט שהוא רצה לצאת מהבריכה.
" מה קרה? למה יצאת?" שאל אותה רוניאל בפליאה.
" כי היה לי מאוד קר." ענתה אביטל בקרירות.