האהבה שלי-פרק 2

פרק ב- כנראה זה לא גורל
הייתי בשירותים, שבורה, רק הכאב מעסיק אותי, האמנתי שאף אחד לא אוהב אותי, הרגשתי לבד.
מחשבותי היו רק על ג'ין, ניסתי שלא לחשוב עליו אבל לא יכולתי, וכל פעם שרק חשבתי עליו מחדש- ליבי דפק בחוזקה. שטפתי פנים, פני היו אדומות מבכי, לא רציתי שיראו שבכיתי.
חזרתי לכיתה. כל הניצב בכיתה- מסתכל עליי, אך למזלי הצלצול הציל אותי. המורה נכנס לכיתה, הוא דיבר על המסיבה שהייתה אתמול. הסתכלתי על ג'ין, ונראה כי דברי המורה לא עניינו אותו, הוא הניח את ראשו על השולחן, הוא עצם את עיניו, ואני רק הסתכלתי עליו, הוא פתח את עיניו והסתכל אלי, הרגשתי מובכת, היה לי שוב חם, סובבתי את ראשי לכיוון המורה והקשבתי לדבריו, אחרי כמה שניות ראיתי מזווית עיני (בלי לסובב את ראשי) את ג'ין מסתכל עלי. *בום בום* אלה היו דפיקות ליבי שרק הלכו והתחזקו…
"ולא לשכוח את יריד המדע, אני חילקתי כבר זוגות, זה כתוב בלוח הודעות" אמר המורה, והמורה סיים את דבריו, רצתי לאורך המסדרון, ובליבי קיוויתי שאני לא הזוג של ג'ין. הגעתי ללוח מודעות, כולי מתנשפת ומתנשפת, פחדתי להסתכל על הלוח, הסתכלתי לאט "יש מזל, אני לא איתו!!" צעקתי בכל רם. הרגשתי שאבן ענקית ירדה לי מהלב, אבל הבעיה שלי לא כל כך נפתרה, רק חלק ממנה, הייתי עם בן, החבר הכי טוב של ג'ין, טוב זה לא כזה גרוע, עדיף אותו מאשר את המטריד ג'ין. שנגמר היום הלכתי עם רייצל לביתה ובדרך היא שאלה אותי מה קרה עם ג'ין, "אה… זה? זה, שום דבר" ומיד נשמעתי במילותי כמו ג'ין. "שום דבר? זה שום דבר?" אני שונאת לשקר לחברה שלי, אבל הפעם הייתי חייבת לשקר לה "הוא ביקש שאני לא יספר שראיתי אותו… מציק לילד שסיפרתי לך" מלמלתי, "ביקש? הוא ביקש?" לא ידעתי מה להגיד אז פשוט אמרתי "הוא… היה… נראה… נחמד פתאום" השתגעתי על בטוח, השתגעתי! נחמד ? נחמד ג'ני? אמרתי לעצמי "מה יש לך? התאהב בו?" רייצל אמרה "לא נראה לך.." אמרתי , "אז למה… רק שלא תתאהבי בו, נכון שהוא חתיך, אבל האופי שלו, תזהרי לך ילדונת…" היא צחקקה לשנייה ואז מיד הפסיקה, רייצל ראתה שאני מובכת אז היא הפסיקה. הייתי אצל רייצל יותר משעתיים ואז אחר כך חזרתי לביתי, לאורך כל הדרך חשבתי על הבחור 'הנחמד'. שהגעתי לבית הלכתי למיטה, הייתי מותשת.
חשבתי לעצמי שאולי זה היה יכול להיות גורל, אם אני וג'ין היינו ביחד בעבודה.
מזל. כנראה שלא.