האהבה של ג'ני – פרק 4

אז איפה היינו…? אה..! ישבתי על הספסל, וחיכיתי.
השעה 16:55.. עוד חמש דקות פגישת החלומות שלי:)
פתאום ראיתי אותו מתקרב, והכול נראה לי כמו בסרטים, בהילוך איטי…
שיערו החלק והארוך מתנפנף ברוח, והוא בא התיישב ליידי, נתן לי נשיקה
חמה בלחי, והגיש לי מתנה בעטיפה ורודה וסרט אדום, שעליה פתק מנצנץ
בצורת לב, ובו כתוב: לאהבת חיי♥

באותו הרגע, ממש הרגשתי שאני נמסה, ולפני שבכלל פתחתי את המתנה,
הנחתי אותה על הספסל, וקפצתי על תום בחיבוק מוחץ..
פתחתי את המתנה, ובתוך הקופסה הייתה פיית חרסינה גדולה שמחזיקה
לב גדול בצבע אדום נועז הנוטה מעט לורוד.
על הלב היה כתוב: 'ג'ני, אני אוהב אותך, תמיד אהבתי, וגם תמיד אוהב.
מתום.' הרגשתי שאני שוב נמסה.. הכנסתי את פיית החרסינה לתיק שלי
(בקושי הצלחתי לסגור את הריצ'ראץ'), ואז אני ותום הלכנו לנדנדות.

הוא ישב על הנדנדה, אני ישבתי על ברכיו, והתנדנדנו לאט לאט..
פתאום הנדנדה נעצרה, וקטעה את מחשבותיי על האושר שלי…..
"מה קרה, תומי??" שאלתי בבהלה. "שום דבר, פשוט רציתי לדבר
איתך קצת.." "על מה?" "על זה." הוא התקרב אליי לאט לאט, והרגשתי
את שפתיו הרכות נוגעות בשפתיי. את הרגע הזה לא אשכח לעולם!

"אני כל כך אוהבת אותך…" אמרתי לו, ואז התחלנו לצעוד הבייתה.
נפרדנו ליד הבית של תום, והמשכתי ללכת עד לבית שלי.
כשהגעתי הבייתה השעה הייתה כבר 8. 'איך הזמן טס….' חשבתי
לעצמי. ופתאום שמעתי את אבי ואימי מדברים.
"אני באמת מרגישה שאנחנו צריכים לטוס לקליפורניה לשנה, או שנתיים
לפחות. היא צריכה להכיר את המקום שבו.. אתה יודע.. היא 'נוצרה'.. "
"אני די מסכים איתך. ואני חושב שככה גם ג'ני תחשוב."

לא ידעתי איפה לקבור את עצמי! היום שהיה נראה לי הכי טוב בחיים, פשוט
נהרס! לקליפורניה לשנתיים?? לפחות?! מה עבר להורים שלי בראש??
מה רע בישראל?? רצתי לחדר שלי, נשכבתי על הבטן על המיטה, והתחלתי
לשטוף אותה בדמעות…