האהבה תנצח פרק 22 חלק ב'

פרק 22 חלק ב
"אני הולכת!"התרגזתי על מה שאמרו על דיימדיימון שלי שאני כל כך א5והבת.
"יו מה יש ל?!"התעצבן דין והסתובב גם הוא והלך לצד השני.
קים נשארה לבד,שתי צדדיה ריקים,והיא כולה שוק והלם.החלטתי להבריז מכל השיעורים-זאת אומרת יותר משבע שעות,וללכת להיות עם דיימון.
"לאן את הולכת?"שאל דין שעמד בשער עם..סיגריה?!
"לא עיניינך!ממתי אתה מעשן?"שאלתי בכעס.
"לא עיניינך.לדיימון שלך?"שאל בליגלוג.
"אתה חתיכת!תתחיל להתעסק בעינינים שלך יה חתיכת סוטה!רודף שמלות!שונאת אותך יה זבל!"צרחתי עליו ויצאתי מהשער בריצה.
"אני אוהב אותך!"צעק לי וגרם לעצירה פתאומית שלי שגרמה לי ליפול על הראש.
"דין!אל תנסה אפילו!"התעצבנתי וחזרתי לרוץ,מתעלמת מהמשפט הפתאומי שזרק לאוויר.
התקרבתי לבית של קים,וראיתי שהדלת פתוחה.איזה יופי,שמחתי,אני יוכל לעשות לו הפתעה.חייכתי לעצמי ונכנסתי בשקט בדלת.מהסלון שמעתי גניחות,וצרחות.התקרבתי וראיתי את דיימון דופק את גיי'ן.אווי מי גאד..
"דיימון!"צרחתי אדומה כולי.
דיימון קפץ מגיי'ן שמיהרה לכסות את חלקה התחתון בחולצתו.
"אתה מוכן לכסות את עצמך..?"ביקשתי בגילגול עינים.
"זה..זה לא מה.."
"זה לא מה שאני חושבת?מה שתגיד!"צחקתי בבוז ויצאתי מהסלון.
דיימון רדף אחרי,ערום,וניסה לעצור אותי.
"אתה מגעיל אותי!"טרקתי ת הדלת בפרצופו ורצתי חזרה לבית הספר,ממררת בבכי.
ודין עדיין עמד שם,עם הסיגריה בפה,מהורהר יותר מתמיד.איך שראה אותי קפץ מהספסל עליו ישב ורץ לעברי.
"מה קרה?"שאל והסיט את שערי שהתבדר ברוח הקרירה שנשפה בעת שרצתי.
"אני אוהבת אותך…"לחשתי.
"לורן…"הוא חיבק אותי,אבל לא אמר דבר.
ידעתי שאחרי הדברים המגעיליןם שאמרתי לו,או אחרי הבגידה שלי בו,או אחרי איך שהתייחסתי אליו…הוא לא יקבל אותי חזרה גם לא בעוד מליון טרליון ביליון שנה.ושנאתי את ההרגשה הזאת,את המחשבה הזאת.איך שהלב מתכווץ בפחד,או איך שהבטן מתהפכת רק מעצם המחשבה.אבל אני עשיתי את זה.ובתוצאות אני היחידה שאשא.ולא הקשבתי להזהרות שכולם השליכו לעברי,התעלמתי כאוויר.אבל מה?אני אטומה אל כולם.לא רוצה לשמוע,מאמינה במה שאני רוצה להאמין גם הם זה הדבר הכי מופרח,כמו לגעת בשמש,או לאכול את שביל החלב(מאת תהל וליהי).אלא דברים שכמה שכואב לך,הם בחיים לא יקרו.ואני בחרתי להיות אטומה לכולם.
"אתה שונא אותי?"שאלתי במילמול חרישי שנבלע בחולצתו ספוגת הדמעות המלוחה שלי.
"לא שונא.פשוט כועס."הוא המשיך ללטף את שערי,לחבק,ולנשק את ראשי.
הוא אהב אותי.ואני אהבתי אותו.אבל מכשולים תמיד יהיו לנו…אולי הגיע הזמן שלנו,פשוט לעזוב הכל ולשחרר את האהבה שלנו זה כלפי השני?דמעות הציפו את עיני.את ההחלטה הזאת,אני ודין נצתרך לקבל אחר כך.אבל בזמן הקרוב.