האם הוא אוהב או מחבב?-פרק 8

השעה הייתה כבר תשע ורבע, "אתה בסדר?, רוצה משהו?" שאלתי את גל,
"לא.., אני בסדר.." אמר בקושי,
"טוב, גברת אפשר בבקשה החוצה?, אני צריכה לעשות כמה בדיקות" אמרה לי אחות רוסיה, "כן, כן…, כמה זמן זה יקח?" שאלתי, "אממ.., משהו כמו עשר דקות פלוס מינוס, אבל כדאי שתלכי הביתה.., הוא צריך לנוח…" ענתה לי האחות, "טוב.., אוקיי, בי.." אמרתי והסתכלתי בעיניו של גל.
יצאתי מהחדר, והלכתי אל הכיסאות, היתקשרתי לאימי, וביקשתי ממנה לאסוף אותי הביתה..,

בשעה 10 וחמישה הגעתי הביתה, עליתי במדרגות, "את רוצה לאכול משהו?", אלה אותי אימי, "לא" אמרתי לה, "אולי לשתות?" המשיכה לשאול, "כן…" עניתי לה כבר מיואשת, היא הכינה לי קפה חלש, (בלי הרבה קפה..), שתיתי אותו עם דמעות בעיניים, אמא שלי ישבה מולי והביטה בי כל הזמן, "די, די חמודה.., יהייה בסדר.., את תראי" אמרה כשהיא מחבקת אותי,
לאחר שסיימתי את הקפה, עליתי לחדרי ונישכבתי על המיטה, לא היו לי מחשבות, סימסתי לנועה שביקרתי אותו, והוא עם גבס ודברים כאלה…,
רוצה להתעודד? כתבה לי נועה בהודעה,

כן…, עניתי לה

בואי איתי לים.., נשחה קצת…,:) שלחה לי עוד הודעה,

טוב.., ניפגש שם בעוד שעה… שלחתי לה את ההודעה, והיתארגנתי,
אמא שלי הסיעה אותי ואת נועה לים השתזפנו קצת, ואז נועה דחפה אותי למים, שחינו, צחקנו…,
אני התקדמתי אל המים היותר עמוקים, כך עוד ועוד, לפתע עבר מולי אופנוע ים, וכימעט פגע בי, שנייה לאחר מיכן התקדם אל עבורי גל גדול, אשר סחף אותי אל מעמקי הים, ניסיתי לשחות למעלה, אך לא הצלחתי, ניחנקתי, לא היה לי אוויר, הצלחתי ליראות רק את הפנים של נועה צועקת לעזרה, ומנסה להציל אותי, הצלחתי לעלות טיפה, ואז עוד גל הגיע, וסחף אותי עוד הפעם אל מעמקי הים, אלה רחוק יותר מהחוף, בקושי יכולתי להסתכל דרך המים,….

לפתע התעוררתי, על החוף, רטובה, שמולי נועה דואגת לי, ומצידה המציל, התחלתי להישתעל, ולהוציא את המים מפי, "מה קרה לי?" שאלתי את נועה ואת המציל, "את טבעת.." אמרה לי נועה, המציל עזר לי לעמוד על הרגליים, שפתיי היו כחולות המשכתי קצת להשתעל, "טוב.., בואי הביתה.., ניראה לי שזהו להיום.." אמרה נועה, "כן.., רעיון טוב.." אמר המציל… אמא של נועה החזירה אותי הביתה, הלכתי למיקלחת לחפוף, וכשסיימתי, הייתי במחשב, כתבתי בפייסבוק בדף של גל, שיהייה בריא, ושיחלים מהר..,
שתיתי לי כוס שוקו, והתיישבתי על המיטה..