האם ריקוד הוא מהות החיים בשבילי? פרק 3 חלק א'

פרק 3 חלק א' ניק מלמל משהו ניגש לשתות. התעצבתי, רוי צחק ואמר לי בשקט "אל תהיי עצובה ניצחת הוא יתגבר על זה". חייכתי חיוך קטן והוא טפח על כתפי בעדינות והוביל אותי לשבת ליד לילי. הבנים הסתדרו במקומות בשביל להתאמן על הריקוד שראינו אותם רוקדים אתמוך אחרי הלימודים. רוי הפעיל את השיר, הם רקדו וזיהיתי טעויות בודדות. כשהם סיימו רוי ניגש אליי לשאול לדעתי "יש טעויות?" הנהנתי והוא הביט בי במבט שואל ומפציר שאומר להם, כחכחתי בגרוני במבוכה ואמרתיי "כולכם שחכתם משה בסיסי אחד שלא קשור לריקוד הזה אלא לריקוד בכלל, לא עשיתם חימום אתם רוצים שכשתהיו מבוגרים בני 36-37 תהיו זקנים בני 60?!"

הם הבטו בי משועשעים טיפה, "ועוד משהו יש בשיר בעיה יותר נכון בריקוד, יש את הסלטה ואז את קטע ההיפ הופ, אתם צריכים עוד משהו אבל אני לא יודעת מה…" אמרתי בתסכול מסוים. רוי עזר לי ואמר בקול עדין "אנחנו צריכים בת בלהקה". ניק הזדקף עצבני "אף אחת לא תהיה מספיק טובה להחליף את רוני היא הייתה מושלמת". הוא יצא מהסטודיו בעצבנות וטרק את הדלת.

רוי נאנח ואמר לדור "תביא אותו ותגיד לו שאני מצטער ושלא מחליפים את רוני ולא עושים שום דבר ללא הסכמה כללית של כל חברי הלהקה ושל המאמן". הייתי מבולבלת ולילי עוד יותר ממני "מי זאת רוני?" רוי נאנח והסביר לנו "היא הייתה הרקדנית שרקדה בברקודה ,היא…"
לסטודיו נכנס ניק שנרגע, הוא אמר לנו קוטע את רוי בגסות "היא הייתה מושלמת, אף פעם אל טעתה, עד שיום אחד היא מתה מתברר שהיא הייתה חולת סרטן ואף אחד לא ידע חוץ מהוריה, אף אחד לא יכול היה לטפל בה כי זה היה מאוחר מדי כשגילו את זה נותר לה שבוע ומאז שהיא מתה נשארנו להקת בנים" ניק התיישב בצד ליד הבנים האחרים ששוחחו.
רוי אמר לי "טוב אנחנו מתחיליים חזרה רצינית אם אתן לא נשארות הארחה של הבוגרים היא בעוד שלוש שעות אז תבואו לחדר אוכל" לילי אמרה לי "אליס אני אלך יש לי כמה סידורים ניפגש בעוד שלוש ששעות", התחבקנו והיא הלכה, אמרתי לרוי "אני נשארת". הם התאמנו שוב ושוב על ריקוד אחר של היפ הופ, כבר בפעם הראשונה שהם רקדו קלטתי את הריקוד, ראיתי שהם לא רוקדים על כל הסטודיו שהיה ענק ולכן הלכתי לפינה בלי שהם שמו לב, עשיתי מתיחות בהתחלה ואחר כך שהם חזרו שוב על הריקוד רקדתי איתם אבל בצד.

רוי הסתכל עליי ועליהם, כשהם סיימו לרקוד וצפו בי בלי ידיעתי, ניסיתי לעשות תרגיל חדש שקראתי עליו, זה היה תרגיל בלט, החזקתי רגל אחת שלי צמוד לראש כשאני עומדת על פוינט והסתובבתי שוב ושוב עד ששחררתי באטיות את הרגל תוך כד סיבוב וסיימתי בעמידה זקופה על פוינט. הרגשתי שהתמתחתי עד הסוף, עד כמה שיכולתי והייתי לא מרוצה מכך שלא הצלחתי לבצע את זה מושלם לגמרי.
רוי הביט בי בהשתאות וגמגם "אבל.. איך… מה… איך ידעת שיש תרגיל כזה בכלל?", הסתובבתי אליו וראיתי שכל הבנים בוהים בי יחד איתו. דילן לא התייחס אליהם והבין שאני משתפרת יותר ויותר, הוא הלך לשתות מים בצד. הסמקתי עד שורשיי שערי ומלמלתי לעצמי שלא ישמעו, אבל בגלל שזה סטודיו אז היה הד והם שמעו "חשבתי שהם רוקדים ושהם לא ראו אותי.." רוי הבין שאני רוצה להתנצל שהסחתי את דעתם ולכן הפעיל את הטייפ אמר לי לרקוד שנית את הריקוד שהם רקדו קודם לכן.

עשיתי כבקשתו ורקדתי ללא טעויות. רוי חייך לעצמו וחשב ' הבנים עושים את כל הריקודים בסדר אז אפשר להשתעשע'. האו החליף דיסק לשיר קצבי אחר ורקד, קלטתי את כל הריקוד. הוא הפעיל את השיר שנית ואני רקדתי את אותו הריקוד, כמעט לפני סוף הריקוד זה קרה.