האם ריקוד הוא מהות החיים בשבילי? פרק 6

לכל מי שקורא את הסיפורים שלי אז רק לידע כללי לא נעלמתי פשוט לא הצלחתי להיכנס עם הסיסמא שלי כי שחכתי אותה והיה לי בעיה עם המייל אז…לבסוף הצלחתי להיכנס אז…. תגיבו…
……………………..
……………
……….
….

הנה הפרק……

**********************************************************************************************
פרק 6
הגענו לסטודיו ונכנסנו פנימה.
המאמן, אריק שאל "איזה שיר?", התלבטתי " נראה לי שאת… One Less Lonely Girl של ג'סטין ביבר".( תשמעו תוך כדי את השיר ביוטיוב הנה הקישור http://www.youtube.com/watch?v=C1yLplX1d-0 תשמעו את זה חלש…)
הבטתי בבנים שסימנו לי בהצלחה , לילי שלחה לי נשיקה באוויר, לקחתי בזריזות את הסרט הארוך היתה לי הרגשה שאזדקק לו ורקדתי צלילי השיר.
כשסיימתי המאמן רשם משהו בדף "זה היה בלט ועכשיו אני רוצה לראות היפ הופ וג'אז" הוא שם מוזיקה באקראי ורקדתי את הדבר הראשון שעלה לי בראש, הוא רשם עוד משהו וביקש מכולם מלבדי לצאת.
כולם יצאו והביטו בנו דרך החלון.
(תכבו את השיר אם בא לכם….)

גיחכתי ושאלתי בקול לחוץ " התקבלתי?" הוא צחק ומתח אותי עוד יותר, הבטתי בעיניו בחיפוש אחר תשובה והבחנתי בהתפעלות (לא בטוחה איך רושמים), הלם ותדהמה מוחלטת "ברור, למה לא אמרת לי שאת מעולה?, אני.. את רוקדת בדיוק כמו אמא שלך.ממנה למדתי הכל אבל היא תמיד הייתה טובה יותר".
חייכתי בנועם "אני רוצה להראות לך משהו".
יצאתי החוצה וקראתי לכולם לחזור "זוכרים את הריקוד שלימדתי אתכם אתמול" הם הנהנו והוספתי לומר "אז הולכים להראות אותו למאמן" נכנסתי פנימה ביחד איתם וזרקתי לאוויר "ו…התקבלתי!".
הם קפצו עליי בחיבוקים, למרות שהיו בנים. כשלילי חיבקה אותי שתינו צרחנו באושר, היה צלצול.
הבנים מיהרו להיעמד במקומות ואני הפעלתי את המוזיקה והם רקדו באופן מושלם.

המאמן הביט בי ובהם חליפות וגמגם " איך הספקתם ללמוד עוד ריקוד בדרך כלל לוקח לכם שבועות…" חייכתי אליו וציינתי "המאמן ריקוד בא גם מפה" הצבעתי על ליבי "ולא רק מפה" הצבעתי על מוחי . הוא צחק "מי אני שלא אסכים נכניס את הריקוד הזה למופע הקרוב ואני חושב שיהיו לנו שני קפטנים של הברקודה" הבטתי בו מבולבלת הוא קרא לרוי שהביט בי בעיניים נוצצות המתרגשות "אנחנו הקפטנים של ברקודה".

הבנים ולילי מחאו כפיים, אמרתי טיפה בביישנות "אני עדיין לא מכירה את כולכם" הם צעקו בבת אחת את שמותיהם יחדיו.
צחקתי "הבנתי כל מילה" ובאמת הבנתי כל מילה , ניגשתי לכל אחד ואמרתי להם את שמותיהם "דניאל, ג'ק, ניק, רוי, דילן, שון, גו'ני, רון ואחרונים חביבים דור ובראד" הם מחאו כפיים בהתפעלות.

המאמן צחק " בואי נראה אותך זוכרת את זה", הוא הפעיל שיר שמתאים לריקוד היפ הופ ואנחנו פינינו לו את הרחבה, הוא רקד באופן מדהים כמעט זהה לשלי.
כשהוא סיים לרקוד נעמדתי לידו ורוי השמיע את השיר שנית, רקדנו בתיאום מוחלט.
בסוף השיר הרגשתי מחנק בגרון ונפלתי על ברכיי, הרגשתי דקירה בידי, הפנתי את פניי וראיתי שתקוע בידי חץ עם נוזל ירקרק ומוזר, הרגשתי מנומנת ולאחר מספר שניות נרדמתי.
הבנים ולילי ניסו להתקרב אליי אבל לתוך הסטודיו פרצו אנשים לבושים שחור כמו נינגו'ת אבל עם רובים ולא נונצק'ו, הם דחפו את אריק ואת כל השאר וחטפו אותי.
הם ניסו להיאבק אבל גם להם הוזרק חומר הרדמה והם נחטפו גם.
בתוך כדקה הסטודיו התרוקן מאדם.