הברווזונת המכוערת פרק 18 –חלומות של אתמול

כשאביטל הגיעה עם גבריאל ביום למחרת לבית הספר , הם היו נראים יותר מאוהבים מתמיד. רק שלא יוודע למיכאל שהם ביחד. אביטל לא רצתה לפגוע בו , כי בגלל שהוא תמיד האמין באיזושהי פינה נסתרת בליבו שהברווזונת המכוערת עתידה להפוך לברבור צחור כנפיים.
מיכאל התהלך כאבל שקרוב משפחתו נלקח ממנו בטרם עת. לראות את אביטל וגבריאל ביחד לא היה פשוט בשבילו.
גם לא כאשר הם אחזו בידיים כל הזמן.
מיכאל החליט לגשת אליהם ולומר להם את מה שהוא הרגיש כאשר הוא ראה אותם ביחד.
" שלום." הוסיף מיכאל בקול עצוב אך לגלגני. " לא שמתי לב שנולד פה עוד זוג אוהבים. לא ידעתי שאת מסוגלת לרדת כל כך נמוך , אביטל!" פגע בה במילותיו והוא פנה לגבריאל," נו , איך כיף היה לדעת שהברווזונת המכוערת שירדת עליה והשפלת אותה – תהיה החברה שלך לבסוף? אני אגיד לך , אתה אולי ניצחת, אבל אני לא אוותר על אביטל ובסוף היא תחזור להיות החברה שלי!" אמר לה בציניות פגועה והלך לכיוון בית הספר.
אביטל וגבריאל נכנסו לתוך הבניין והתיישבו על ספסל. גבריאל התבונן בה ממושכות, אביטל השפילה את מבטה.
" מה?" שאל כשחיוך מאוהב על על שפתיו.
" כלום , נראה לי מוזר שאנחנו ביחד. כשהייתי מאוהבת בך , לא הפסקת להשפיל אותי ולרדוף אותי כי הברווזונת המכוערת תמיד תהיה בלי חברים. ועכשיו , אני מנסה להתרגל לזה שאנחנו זוג. כואב לי שמיכאל פגוע מכך שאנחנו ביחד, הוא התנהג אליי מאוד יפה ואני ממש לא הייתי בסדר כלפיו." אמרה אביטל , מלאת רגשות אשם.
" הוא יתגבר על זה , אנחנו סוף סוף ביחד!" הוסיף גבריאל בנימה עליזה אך מעל לראשה של אביטל ריחפה עננה שחורה כאילו יש משהו שמעכיר את השמחה מלהיות שלמה.
" אני גם שמחה , אבל מה עם מיכאל?" אמרה בחיוך מלא צער וגבריאל ניסה לנחם אותה.
" הוא יצטרך לקבל את זה. תהיי שמחה , אל תתני למיכאל להפיל את רוחך ולהיות עצובה." אמר לה גבריאל והיא החליטה שעם כל הכאב , היא תנסה להיות מאושרת עם גבריאל. אם יש דבר כזה בכלל?
מיכאל בכה בגלל שזאת הייתה הפעם הראשונה שהוא היה עצוב בגלל שהוא היה כל כולו מאוהב עד מעל הראש באביטל.
במלחמה הזאת שהוא נלחם עם גבריאל , אין מנצחים ואין מפסידים. אין מרוויחים ואין לבבות שבורים.
אז למה הוא מרגיש את העצב הבלתי נגמר הזה שבלב?