hagar gal
לכתוב את הסיפור הזה ייקח לי קצת יותר זמן מהסיפור הקודם כי פה אני אצטרך לתרגם.. אז סורי אם זה ייקח קצת יותר זמן. אוהבת את כולכם!! איך הסיפור בינתיים נשמע?!

הדרך שבה אהבתי אותך חלק 1

hagar gal 05/02/2013 1298 צפיות 4 תגובות
לכתוב את הסיפור הזה ייקח לי קצת יותר זמן מהסיפור הקודם כי פה אני אצטרך לתרגם.. אז סורי אם זה ייקח קצת יותר זמן. אוהבת את כולכם!! איך הסיפור בינתיים נשמע?!

היה לי חיוך ענק קורן על הפנים שלי, כשיצאתי מהדלתות של המטוסים. לא יכולתי לחכות לחזור הביתה לצפון קרולינה (איפה שהבית המדהים שלי). נעלמתי לי לשנה שלמה בפריז. זה היה לגמרי מדהים והתרבות שם בכלל מדהימה. הכל לגבי איך הם גרים היה לגמרי כמו ציור. חייתי עם משפחה מארחת, והם היו ממש מתוקים , הם לימדו אותי את השפה שלהם ואת התרבויות שלהם.

אבל כשדרכתי מחוץ לדלת המטוס כל מה שרציתי זה היה לראות את חבר שלי. חבר שלי לגמרי תמך בעזיבה שלי לשנה, אבל התגעגעתי אליו כל כך! אני לא יכולה לדמיין לעשות שוב משהו כזה בלעדיו. השם שלו הוא ג׳ון והוא טוב… מושלם. הוא ואני כבר חברים מאז נצח. בגיל 14 אנחנו התחלנו להרגיש דברים אחד לשני. הרגשות שלנו נהיו פחות רגשות של חברים ויותר רגשות של אהבה.

הלכתי למטה למטען המזוודות למצוא את מזוודת הפסים הכחולה והכסופה שלי. ניסיתי למצוא אותה אבל גם תוך כדי ניסיתי למצוא את ג׳ון מסביב. ״אני כאן היידי!״ שמעתי קול צועק מאחורי. הלב שלי הפסיק לפעול, ולא יכולתי לשלוט על קצב הנשימות שלי. לאט לאא נשפתי החוצה ופנימה לפני שהסתובבתי. הסתובבתי וראיתי אותי… קיידן.

הוא הלך ליכווני עם המזוודה שלי בידו. החיוך שלו היה ענקי והעיניים הכחולות שלו ניצנצי והבריקו. הוא הניח את המזוודה ומהר רצתי אליו והוא הרים אותי תוך כדי שאנחנו מסתובבים במעגלים כשהייתי כבר באוויר.. ביידים שלו. הבחנתי שאנשים בהו בנו וחייכו. ואז חיברתי הכל ביחד שהאנשים חשבו שאנחנו שני מאוהבים. ולשנייה נצמדתי למחשבה הזאת עליו. הוא הוריד אותי למטה. הדופק שלי טס והייתי מאוד מופתעת לראות אותו.

״מה אתה עושה פה?״ שאלתי עם קול צרוד. ידעתי שהפנים שלי הסמיקו, ולא רציתי שהוא יראה אותי ככה.

״טוב, הם מארגנים לך מסיבת חזרה הביתה הפתעה והם שלחו אותי לבןא לעשות אותך. ולהפתעתי את לא הילדה הקטנה שאני הכרתי יותר.״ הוא אמר תול כדי שהוא הרים את המזוודות שוב, עם חיוך קטן בין השפתיים שלי.

״צריך ע…עזרה? ו אמ.. מסיבת הפתעה?״ הקול שלי רעד כמו לגמרי איזה איש מטומטם. אבל לראות אותו מאוד פגע בי מבפנים, הוא בכלל זוכר?

״אהה שיט, אני חושב שהרגע הרסתי את מסיבת ההפתעה שלך, טוב רק תשחקי כמו מופתעת. ואני אקח את התיקים בואי נלך למכונית. אני חושב שהם מצפים לנו כבר שנגיע.״ הוא אמר, הוא היה אופטימי, הוא שיחק כאילו הוא.. הו לא משנה.

הוא הלך לכיוון המכונית לוקסס השחורה שלו והניח את התיקים בבגאז׳. שנינו נכנסנו למכונית, הוא הפעיל את הרדיו, חזק עם החלונות פתוחים. שבאיזה שהיא דרך עזר לי, לא הייתי צריכה לדבר. הסתכלתי עליו, הוא נשאר אותו דבר כמו שזכרתי, אולי הוא היה מראה קצת יותר בוגר אבל לא בהרבה.

אני מתכוונת הוא יותר גדול ממני בארבע שנים, ואני בת 18. השיער שלו היה אותו שיער בצבע בלונד מלוכלך, והעיניים שלי אותם עיניים כחולות שהתאימו לצבע המים בחוף שבו גרני. הוא היה מדהים…לא! אני לא יכולה לחזור לאהבה הקטנונית הקטנה שלי עליו, ואני מאוהבת באח שלו. ג׳ון שלי, האחד שעמד לצידי מאז שאני יכולה לזכור את עצמי.

תפסתי אותו תופס כמה מבטים אלי, ומאיזשהי סיבה זה גרם לי לחיוך על הפנים. אני מתכוונת אני נראת בוגרת יותר כמו שהוא אמר שאני לא הילדה הקטנה הזאת יותר. אבל שוב אני דוחפת את המחשבות האלה החוצה ומתרכזת בג׳ון. לג׳ון יש את אותו שיער מלוכלך כמו שלקיידן יש, אבל זה התכהה יותר עם השנים.

אבל העיניים שלו מדהימות בצבע של דבש. רק לחשוב עליו הניח לי חיוך על הפנים; נשכתי את השפתיים שלי בציפייה. התגעגעתי אליו כל ה-365 ימים שנעלמתי בהם, כתבתי לו והתקשרתי אליו בכל הזדמנות שהייתה לי, יכולתי לחשוב שהוא לא יחזיר לי או יתקשר אלי בחזרה. רואים אני פשוט נסעתי לפריז לעזור עם שבוע האופנה ואז שבוע אחד הפך לשבועיים ולפני ששמתי לב עבדתי בכל ראשי השמות של העסקים. רציתי לעבוד בעסקי האופמה מאז שאני הייתי בת ארבע, והתרגשתי סוף סוף להתחיל להגשים לעצמי את החלום. אבל אני יכולה רק להודות להוריי על זה. גדלתי לתוך מקום יותר עשיר בחלק של צפון קרולינה, וההורים שלי תמכו בי בכל בחירה או החלטה שאי פעם עשיתי. אפילו אם הם חשבו שאני עושה איזשהי טעות בבחירה שלי בחיי, הם לעולם לא הפריעו לי והם תמכו בי ואהבו אותי בהכל עם הכל.

התסכלתי מהחלון והבנתי שהגענו לבית של ג׳ון וקיידן. הבית היה מורכב לגמרי מלבנים והיה מחולק לשלושה חלקים. קיידן החנה את האוטו בזמן שאני הוצאתי את המזוודות מהבאגז׳. הלכנו לכיוון דלק הכניסה ואני דפקתי בדלת.

הלדת נפתחה וראיתי את ג׳ון, העיניים שלו נצצו עם התרגשות׳ ״היי יש לי—״

ניהרתי את הראש ודחפתי לכיוונו, ״קומו כולם, קידדן סיפר לי!״ ציקתי. ובאותו הרגע כולם קמו מהמחבוא שלהם. חלק מאחרוי הספה וחלק מאחורי הדלתות. כולם עמדו ובהו בקיידן.

״ברצינות!?״ כולם ציקו על קיידן. הוא צחק ממבוכה והפנים שלו הפכו לאדומות שזה גרם לי לצחוק כל כך חזק עד שהחזקתי את הצד מרוב שזה כאב.

״אל תאשימו אותו הוא אף פעם לא ידע לשמור סוד בכל חייו ממילא. זוכרים את היומולדת של ג׳ון?״ שאלתי אותם מה שגרם לג׳ון לצחוק כל כך חזק שהוא היה תריך לשבת ולהרגיע את עצמו. רואים, לפני שקיידן עזב לקולאג׳, היינו חברים הכי טובים שאתם יכולים לדמיין. פעם קראנו לעצמנו שלושת המוסקטרים.

נהייה מאוד שקט וכולם הסתכלו עלי, ״היי כולם תודה על ה-כמעט- מסיבת הפתעה. התגעגעתי לכולכם כל כך. עכשיו אם תוכלו לסלוח לי?״ אמרתי ואז הלכתי לכיוון של ג׳ון, הוא עמד לפניי והיידים שלו ליטפו לי את הפנים.

נשענתי אליו ונישקתי אותו. השפתיים שלו היו כל כך רכות ולא הבנתי כמה התגעגעתי אליהם עד שנישקתי אותם. הם היו חמות כשהם התקדמו לכיוון שלי. הדופק שלי התחיל לגבור כשהוא קירב אותי קרוב אליי. הוא שבר את הנשיקה והניח את היידים שלו מסביב אלי וגרם לי להסמיק.

כולם התחילו למחוא כפיים ולהריע כשהתחבקנו. יכולתי להרגיש את הנשימות שלי על הצוואר שלי וזה גרם לנשימות שלי להתחיל להיות עמוקות. הוא לחש לי באוזן ״אנחנו נחגוג יותר מאוחר״ . הרגשתי את הפנים שלי מתחילות להסמיק. אחרי זה שברנו את החיבוק והוא הניח את היידים שלו מסביבי לכתפיים שלי.

התסכלתי עליי ובכל הכינות ״התגעגעתי אליך מאוד״ אמרתי לו. ואז הסתכלתי מסביב לכל החדר ״אני התגעגעתי מאוד -לכולכם-״ תיקנתי את המשפט. ואז שוב הסתכלתי מבסביב לחדר והבחנתי שיש עוד שני אנשים שחסרים, ״איפה ההורים שלי?״ שאלתי את ג׳ון

הוא אמר ״הם באמת קיוו להיות פה, אבל יש להם פגישות מאוד חשובות עדבוע. הם ניסו להזיז אותם או לדחות אבל הם לא יכלו. הם ביקשו שתשארי פה לשבועיים הבאים. והם לא יכולים לחכות עד שהם יראו אותך יותר. הם גם אמרו שהם אוהבים את התמונות שלך.״ ואני חייכתי

ידעתי שאני לא רציתי להתגעגע לזה, אבל בכל חודש הם היו צריכים לעזוב ואני לא האשמתי או כעסתי עליהם. הם אוהבים אותי מאוד ואנייידעת שהעבודנ שלהם מאוד חשובה להם, יש להם עסק משלהם וזה הדבר השני שהם הכי אוהבים. אתם יודעים, הדבר הראשון זה אני.

אבל גם חייכתי אל העובדה שזכיתי להשאר שבועיים שלמים עם ג׳ון. זה הולך להיות שבועיים מדהימים. החזקתי לו ביד וגררתי אותו למטבח תוך כדי שצעקתי ״מי רעב! ותודה לכל מי שבא היום!״ צעקתי. כולם התחילו ללכת לכוון המטבח לפינת האוכל. חיכיתי עד שכולם ילכו ליכוון פינת האוכל; וראיתי את אמא של ג׳ון וקיידן.

גברת גרין היא אישה מהממת; היא גבוהה ומדהימה. יש לה שיער חום כהה ועיניים מדהימות כחולות… בדיוק כמו של קיידן. באותו הרגע הסתכלתי על הכיוון של קיידן והבנתי שהוא מסתכל לכיווני. העיניים שלי חדרו לתוך שלי ואז הוא הלך לכיוון פינת האוכל הרחוקה מתחום המטבח. תהיתי לגבי מה זה היה. ״התגעגעתי אליך גם, באמת שנאתי את התחושה שאני לא יכולתי לבוא לכאן״ אמרתי לה.

״הי, ציפור האהבה הקטנה שלך זאת שכאן הביאה לך מתנה״ היא אמרה, ההורים שלי שלי ואמא של ג׳ון תמיד תמכו במערכת היחסים שלנו. הם גם האמינו שאנחני נתחתן יום אחד, שדווקא לי לא הפריע.

״את לא צריכה לעשות את זה״ אמרתי לגברת גרין והיא רק חייכה והניפה את היד שלה כאילו זה היה סתם כלום. ואז הסתובבתי וראיתי את ג׳ון מחזיק טבעת זהב קטנה עם משבצת יהלום קטנה. קול לחץ קטן יצא לי מהפה.

״זה רק טבעת, שראיתי אותה חשבתי עלייך״ הוא אמר תוך כדי שהוא הכניס אותה לתוך האצבע האמצעית שלי בין ימין שלי. תמיד שג׳ון מראה חיבה הוא נהייה סוג של מובך. הסתכלתי עליו וננתי לו נשיקה על השפתיים.

״תודה״ אמרתי לו ״זה יפייפה״ המשכתי. וחיוך גדול הקיף את הפנים שלו.

״קדימה בואי נאכל״ הוא אמר. וכולנו הלכנו לכוון פינת האוכל, כולם דיברנו וצחקו אחד עם השני. השולחן היה מלא בקינוחים וסוגים שונים של חטיפים. אבל הכל היה חגיגי מדי. ג׳ון ואמא שלו הלכו לדבר עם אנשים. אז שאף אחד לא שם לב הלכתי להתגנב לחדר האחרוי בשביל להביא קצת אוראו -החטיף-. שהייתי בפנים הבנתי שאני לא לבד בחדר.

״שלום?״ אמרתי לדמות שעמדה מולי, היה חשוך ומצאתי את המתג והדלקתי אותו. האור האיר את החדר שהתברר שהיה בו המון חטיפים. הבחור שהיה מולי הסתובב וראיתי שזה קיידן.


תגובות (4)

תמשיכי תמשיכי תמשיכי את מוזמנת גם לקרוא את הסיפורים שלי :))))

05/02/2013 11:46

בכיף :)

05/02/2013 11:52

בכיף :)

05/02/2013 11:52

מהמם

15/03/2013 11:38
14 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך